אב (אור אין סוף): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[אור אין סוף]] נקרא גם בשם 'אב', מכמה טעמים, כדלהלן: | [[אור אין סוף]] נקרא גם בשם 'אב', מכמה טעמים, כדלהלן: | ||
א. הקב"ה אב לישראל - שנאמר: "בני בכורי ישראל", "בנים אתם לה' אלקיכם" פירוש; כמו שכל אברי הבן - אפילו | א. [[הקב"ה]] אב לישראל - שנאמר: "בני בכורי ישראל", "בנים אתם לה' אלקיכם" פירוש; כמו שכל אברי הבן - אפילו ה[[צפרניים]] שברגליו - נתהוו ונמשכו מטפת מוח האב, על ידי השהייה תשעה חדשים בבטן ה[[אם]], ובתקופה זו ירדה טפה זו מבחינת איכותה ומהותה, ממדריגה למדריגה - להשתנות ולהתהוות ממנה כל אברי [[גוף]] הבן, ואפילו צפרניים שאיכותן שפלה לאין שיעור מאיכות חומר טיפת מוח האב - גם אלו נתהוו ממנה. | ||
נמצא ששרש כל האברים - אפילו הצפרניים - הוא מוח האב. | נמצא ששרש כל האברים - אפילו הצפרניים - הוא מוח האב. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ועל ידי התקשרותן ודבקותן במוח הבן, יונקים ממנו חיותם - החיות הבאה ממוח האב. | ועל ידי התקשרותן ודבקותן במוח הבן, יונקים ממנו חיותם - החיות הבאה ממוח האב. | ||
כך -כביכול- נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו של אבינו שבשמים, הנקראת על-דרך משל - "מוח האב". | כך -כביכול- נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו של אבינו שבשמים, הנקראת על-דרך [[משל]] - "מוח האב". | ||
ואפילו | ואפילו ה[[נשמה|נשמות]] של עמי הארץ ופחותי הערך, שהם על דרך משל בחינת "צפרנים" של עם ישראל לעומת [[ראשי אלפי ישראל]] - עיני העדה, גם אלו שרשם ב"מוח האב" - גם בהם יש גילוי [[אור אין סוף]] ב"ה, וזאת על ידי התקשרותם ודבקותם בראש ומוח ה"בן" - "בני בכורי ישראל", שהוא [[הרבי]] - ראש בני ישראל. | ||
ב. אב - כינוי לאור אין סוף | ב. אב - כינוי לאור [[אין סוף ברוך הוא]] כאשר הוא מתלבש ב[[ספירת החכמה]], וכמו שכתוב: "הוי' בחכמה", מאחר ש[[ספירת החכמה]] נקראת אב לכן גם [[אור אין סוף]] המלובש בה נקרא אב. | ||
התלבשות זו היא בשביל להיות [[רועה]] ומפרנס הנשמות, שנמשך ומאיר חכמתו ורצונו | התלבשות זו היא בשביל להיות [[רועה]] ומפרנס הנשמות, שנמשך ומאיר חכמתו ורצונו יתברך בנשמות. | ||
ג. אב - כינוי לאור אין-סוף | ג. אב - כינוי לאור אין-סוף ברוך הוא שלמעלה מ[[ספירות עולם האצילות]]. ונקרא אב הרחמים, שהוא אב - שרש ומקור - ל[[מדת הרחמים]] שבאצילות - בחינת [[י"ג מידות הרחמים]], ולכן ה[[רחמים]] הנמשכים משם הם בלי גבול, ומתבטא בכך - שאף אם חטא אדם פעמים רבות, ובכל פעם חוזר ומבקש מחילה, הרי אף על פי שבהגיון אין מקום לחזור ולרחם עליו, מכל-מקום מצד [[אור אין סוף]] אשר כשמו כן הוא - אין סוף, לפיכך אין גבול לרחמיו ולסליחתו. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:31, 12 בנובמבר 2023
אור אין סוף נקרא גם בשם 'אב', מכמה טעמים, כדלהלן:
א. הקב"ה אב לישראל - שנאמר: "בני בכורי ישראל", "בנים אתם לה' אלקיכם" פירוש; כמו שכל אברי הבן - אפילו הצפרניים שברגליו - נתהוו ונמשכו מטפת מוח האב, על ידי השהייה תשעה חדשים בבטן האם, ובתקופה זו ירדה טפה זו מבחינת איכותה ומהותה, ממדריגה למדריגה - להשתנות ולהתהוות ממנה כל אברי גוף הבן, ואפילו צפרניים שאיכותן שפלה לאין שיעור מאיכות חומר טיפת מוח האב - גם אלו נתהוו ממנה.
נמצא ששרש כל האברים - אפילו הצפרניים - הוא מוח האב.
ולא עוד אלא גם בירידתן למדריגת צפרניים, הן עדיין קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום - במהותן ועצמותן הראשון שהיו חומר מוח האב, ומסוגלים לחיות.
ועל ידי התקשרותן ודבקותן במוח הבן, יונקים ממנו חיותם - החיות הבאה ממוח האב.
כך -כביכול- נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו של אבינו שבשמים, הנקראת על-דרך משל - "מוח האב".
ואפילו הנשמות של עמי הארץ ופחותי הערך, שהם על דרך משל בחינת "צפרנים" של עם ישראל לעומת ראשי אלפי ישראל - עיני העדה, גם אלו שרשם ב"מוח האב" - גם בהם יש גילוי אור אין סוף ב"ה, וזאת על ידי התקשרותם ודבקותם בראש ומוח ה"בן" - "בני בכורי ישראל", שהוא הרבי - ראש בני ישראל.
ב. אב - כינוי לאור אין סוף ברוך הוא כאשר הוא מתלבש בספירת החכמה, וכמו שכתוב: "הוי' בחכמה", מאחר שספירת החכמה נקראת אב לכן גם אור אין סוף המלובש בה נקרא אב.
התלבשות זו היא בשביל להיות רועה ומפרנס הנשמות, שנמשך ומאיר חכמתו ורצונו יתברך בנשמות.
ג. אב - כינוי לאור אין-סוף ברוך הוא שלמעלה מספירות עולם האצילות. ונקרא אב הרחמים, שהוא אב - שרש ומקור - למדת הרחמים שבאצילות - בחינת י"ג מידות הרחמים, ולכן הרחמים הנמשכים משם הם בלי גבול, ומתבטא בכך - שאף אם חטא אדם פעמים רבות, ובכל פעם חוזר ומבקש מחילה, הרי אף על פי שבהגיון אין מקום לחזור ולרחם עליו, מכל-מקום מצד אור אין סוף אשר כשמו כן הוא - אין סוף, לפיכך אין גבול לרחמיו ולסליחתו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")