תענית דיבור: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[תענית]] דיבור''' היא התנזרות מדיבורי חולין למשך זמן קצוב, | '''[[תענית]] דיבור''' היא התנזרות מדיבורי חולין למשך זמן קצוב, המקובלת בעיקר אצל אנשי מעשה מקהילות יוצאי ספרד ושיטת המוסר, כתחליף והשלמה לתעניות האכילה, בשל חלישות הדורות. | ||
בימים שנקבעו לתענית דיבור, נמנעים לחלוטין מלדבר דיבורי חולין, ועוסקים בתפלה ובלימוד תורה ללא הפסק. יש הנוהגים לסיים ביום זה את ספר התהילים שלש פעמים. | בימים שנקבעו לתענית דיבור, נמנעים לחלוטין מלדבר דיבורי חולין, ועוסקים בתפלה ובלימוד תורה ללא הפסק. יש הנוהגים לסיים ביום זה את ספר התהילים שלש פעמים. | ||
[[הרבי]] עצמו הורה במקרים מסויימים על תענית דיבור. | |||
==אודות המנהג== | |||
בשונה מתעניות האכילה שעל פי רוב הינן תעניות ציבור, תענית דיבור היא בדרך כלל החלטה אישית שיהודי מקבל על עצמו להתנזר מדיבורי חול במשך זמן מסויים. | בשונה מתעניות האכילה שעל פי רוב הינן תעניות ציבור, תענית דיבור היא בדרך כלל החלטה אישית שיהודי מקבל על עצמו להתנזר מדיבורי חול במשך זמן מסויים. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחד האברכים ב[[יחידות]] גם תענית דיבור למשך זמן קצר יותר, ולא ליום שלם. היה זה כאשר החסיד התאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו הרבי שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחד האברכים ב[[יחידות]] גם תענית דיבור למשך זמן קצר יותר, ולא ליום שלם. היה זה כאשר החסיד התאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו הרבי שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}. | ||
הרבי ציין כי על אף שזהו ענין בפני עצמו, תענית דיבור אינה יכולה להחליף את תעניות התשובה כתחליף לצום מאכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5836.htm אגרות קודש חלק ט"ז עמוד נט אגרת ה'תתלו] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תצלום המכתב בתשורה עמוד 24]).}}, ובמקרים מסויימים אף הציע בעצמו את התענית דיבור כתיקון לענינים שונים{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5942.htm אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקמב]. וראו גם אגרת ג'שסט.}}, אך הדגיש שהדבר יהיה בלי בליטה ושהסובבים לא ירגישו בכך{{הערה|אגרת ה'תתקמב שבהערה הקודמת. וראו מכתב נוסף בקובץ צרפת-פרצת קובץ ו' עמ' תעז, ממכתב מי"ח אדר תשט"ו.}}, וציין שלעיתים תעניות דיבור קשה יותר מתענית אכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתנב].}}. | הרבי ציין כי על אף שזהו ענין בפני עצמו, תענית דיבור אינה יכולה להחליף את תעניות התשובה כתחליף לצום מאכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5836.htm אגרות קודש חלק ט"ז עמוד נט אגרת ה'תתלו] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תצלום המכתב בתשורה עמוד 24]).}}, ובמקרים מסויימים אף הציע בעצמו את התענית דיבור כתיקון לענינים שונים{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13964&CategoryID=2254 שיחת י"ט כסלו תשכ"ו], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5942.htm אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקמב]. וראו גם אגרת ג'שסט.}}, אך הדגיש שהדבר יהיה בלי בליטה ושהסובבים לא ירגישו בכך{{הערה|אגרת ה'תתקמב שבהערה הקודמת. וראו מכתב נוסף בקובץ צרפת-פרצת קובץ ו' עמ' תעז, ממכתב מי"ח אדר תשט"ו.}}, וציין שלעיתים תעניות דיבור קשה יותר מתענית אכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתנב].}}. | ||
כאשר ארגוני רבנים שונים רצו להכריז על תענית ציבור בשל ענינים הנוגעים לכלל ישראל, אף שהרבי התנגד נחרצות לתענית ציבור של יום שלם, התבטא שאם יכריזו על תענית שעות, שהמשך התענית יפדה בצדקה, או שיימשך באופן של תענית דיבור - יסכים על כך ויצטרף לקריאה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7362&CategoryID=1458 שיחות קודש תש"מ חלק א' עמוד 419].}}. | כאשר ארגוני רבנים שונים רצו להכריז על תענית ציבור בשל ענינים הנוגעים לכלל ישראל, אף שהרבי התנגד נחרצות לתענית ציבור של יום שלם, התבטא שאם יכריזו על תענית שעות, שהמשך התענית יפדה בצדקה, או שיימשך באופן של תענית דיבור - יסכים על כך ויצטרף לקריאה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7362&CategoryID=1458 שיחות קודש תש"מ חלק א' עמוד 419].}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שתיקה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||
[[קטגוריה:הלכה | [[קטגוריה:הלכה]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:39, 10 בנובמבר 2023
תענית דיבור היא התנזרות מדיבורי חולין למשך זמן קצוב, המקובלת בעיקר אצל אנשי מעשה מקהילות יוצאי ספרד ושיטת המוסר, כתחליף והשלמה לתעניות האכילה, בשל חלישות הדורות.
בימים שנקבעו לתענית דיבור, נמנעים לחלוטין מלדבר דיבורי חולין, ועוסקים בתפלה ובלימוד תורה ללא הפסק. יש הנוהגים לסיים ביום זה את ספר התהילים שלש פעמים.
הרבי עצמו הורה במקרים מסויימים על תענית דיבור.
אודות המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מתעניות האכילה שעל פי רוב הינן תעניות ציבור, תענית דיבור היא בדרך כלל החלטה אישית שיהודי מקבל על עצמו להתנזר מדיבורי חול במשך זמן מסויים.
המנהג מקובל בעיקר אצל חסידים ואנשי מעשה מקהילות ספרד, וכן אצל המשתייכים לתנועת המוסר יוצאי ישיבות ליטא.
אחד הזמנים העיקריים בהם יש הנוהגים בתענית דיבור, הוא במשך ימי חודש אלול, ימי שני וחמישי בתקופת ימי השובבי"ם, ועוד.
אדמו"ר המהר"ש הציע לאחד האברכים ביחידות גם תענית דיבור למשך זמן קצר יותר, ולא ליום שלם. היה זה כאשר החסיד התאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו הרבי שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת דא"ח, אלא פשוט לחשוב אודות עצמך[1].
הרבי ציין כי על אף שזהו ענין בפני עצמו, תענית דיבור אינה יכולה להחליף את תעניות התשובה כתחליף לצום מאכילה ושתיה[2], ובמקרים מסויימים אף הציע בעצמו את התענית דיבור כתיקון לענינים שונים[3], אך הדגיש שהדבר יהיה בלי בליטה ושהסובבים לא ירגישו בכך[4], וציין שלעיתים תעניות דיבור קשה יותר מתענית אכילה ושתיה[5].
כאשר ארגוני רבנים שונים רצו להכריז על תענית ציבור בשל ענינים הנוגעים לכלל ישראל, אף שהרבי התנגד נחרצות לתענית ציבור של יום שלם, התבטא שאם יכריזו על תענית שעות, שהמשך התענית יפדה בצדקה, או שיימשך באופן של תענית דיבור - יסכים על כך ויצטרף לקריאה[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אור חדש וצמח צדיק - סדר ומעלת תענית הדיבור, דרשות, סדר תפילות למקומות הקדושים ומכתבי שו״ת, הובא לדפוס על ידי הרב דוד יהודיוף בשנת ה'תשכ"ט
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד ק"נ.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ז עמוד נט אגרת ה'תתלו (תצלום המכתב בתשורה עמוד 24).
- ↑ ראו לדוגמא שיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקמב. וראו גם אגרת ג'שסט.
- ↑ אגרת ה'תתקמב שבהערה הקודמת. וראו מכתב נוסף בקובץ צרפת-פרצת קובץ ו' עמ' תעז, ממכתב מי"ח אדר תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתנב.
- ↑ שיחות קודש תש"מ חלק א' עמוד 419.