פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | {{מפנה|פרץ חן}} | ||
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]] | |||
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]] ולאימו מרת רבקה דינה. | |||
בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל. | |||
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים. | בשנים הקשות ב[[רוסיה]] היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]], ושהה במאסר שלוש שנים. | ||
===יציאתו מברית המועצות=== | |||
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | |||
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים. | |||
בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו. | |||
עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ל[[יחידות]]. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות. | |||
במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה. | |||
עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער]]. | |||
*בנו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]]. | |||
*בנו ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]]. | |||
*בנו ר' [[מנחם מענדל חן (בר"פ)|מנחם מענדל]]. | |||
*בנו ר' [[פייבוש שרגה חן|פייבוש שרגה]]. | |||
*בתו מרת לאה. | |||
*בתו מרת חיה אסתר, אשת ר' [[אהרן חרך|אהרן הכהן חרך]]. | |||
*בתו מרת תאנה, אשת ר' [[נפתלי הרץ מינקוביץ]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | |||
*ישראל קראוו, [[שושני חן]], [[תשס"ט]] | |||
== עץ משפחה == | |||
{{עץ משפחת חן}} | |||
{{מיון רגיל:חן, פרץ}} | {{מיון רגיל:חן, פרץ}} | ||
שורה 14: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת חן]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] |
גרסה אחרונה מ־06:06, 8 בנובמבר 2023
המונח "פרץ חן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרץ חן (פירושונים).
הרב פרץ חן (י"ג חשון תרמ"ה - כ"ה תמוז תשכ"ט) היה תושב העיירה החסידית נעוועל שנמנה על צאצאי משפחת חן החב"דית, שנאסר על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום י"ג חשון תרמ"ה בנעוועל, לאביו הרב מאיר שמחה חן ולאימו מרת רבקה דינה.
בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.
בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי הק.ג.ב., ושהה במאסר שלוש שנים.
יציאתו מברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' בערק'ע, ר' דוד לייב חן ור' אברהם אהרון נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה לקרמנצ'וג, שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.
בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.
עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ליחידות. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.
במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה.
עלה לארץ, ונפטר בכ"ה תמוז תשכ"ט, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' חיים דובער.
- בנו ר' אברהם אהרן.
- בנו ר' דוד לייב.
- בנו ר' מנחם מענדל.
- בנו ר' פייבוש שרגה.
- בתו מרת לאה.
- בתו מרת חיה אסתר, אשת ר' אהרן הכהן חרך.
- בתו מרת תאנה, אשת ר' נפתלי הרץ מינקוביץ.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
עץ משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עץ משפחת חן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|