משה צחובל: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:14, 29 באוקטובר 2023
הרב משה (יוסף[1] יהודה[2]) צחובל[3] היה מרבני יהדות אמריקה ומדובריה הבולטים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. עמד בקשר קרוב עם רבותינו נשיאינו ועם חסידי חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו בקישינב שברומניה (כיום מולדובה), למד אצל החסיד הרב אברהם שניאורסון, חמיו של אדמו"ר הריי"צ, וכן אצל הרב יהודה לייב צירלסון, רבה של העיר.
באחד הפוגרומים שפרצו בעיירה, נפגע בעינו והוצרך להשתיל במקומה עין זכוכית, ובעקבות הרדיפות מצד הגויים, עזב את העיירה והיגר לאנטוורפן שבבלגיה.
לאחר המעבר, החל לחלק את זמנו כשבחלק מימות השבוע עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים, ובחלקו שימש כמשגיח בבית המדרש בישיבת 'עץ חיים' בעיירת הנופש 'היידה' המרוחקת מהעיר כ-20 קילומטר.
מתוך תלמידיו בישיבה התקבצה סביבו קבוצה של כארבעים בחורים אותם הדריך בעבודת השם, והיה לומד עמם את כתבי חסידות חב"ד בלבד, מתפלל עמם יחד בנוסח האריז"ל, מתוועד עמם, וחלקם הפכו לימים לחסידי חב"ד בעצמם, דוגמת הרב יעקב פרידריך מחשובי חסידי חב"ד באנטוורפן, הרב אפרים וולף[1] ועוד.
היה נשוי עם מרת מינדל בתו המאומצת של הרב חיים בוראק.
שלט ב-9 שפות אותן היה דובר באופן רהוט, והיה לו יד בידיעות כלליות של חכמה ומדע.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נמלט מאנטוורפן לצרפת ומשם לאיטליה, וכאשר הלחץ הפוליטי על ארצות הברית גבר והיא פתחה את שעריה בפני פליטים, צורף כרב קבוצת הפליטים, ומשהגיעו לארצות הברית נשלחו לניו ג'רזי ושוכנו בסופו של דבר בבסיס הצבאי שבאוסווגו המרוחקת שם שימש כאיש הקשר של אנשי הקבוצה שדאג לצרכיהם הרוחניים והגשמיים, ובתור שכזה הורה אדמו"ר הריי"צ ליצור עמו קשר, לשלוח לו את חוברות הקריאה והקדושה וקונטרסים נוספים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותה העת, וכן לדרוש על ידו בשלומם של הפליטים, לעודד אותם, ולהציע סיוע.
בהמשך למברקים שנשלחו, הגיעה משלחת של חסידי חב"ד לבקר את הפליטים, עליה נמנו הרב קזרנובסקי הרב חודוקוב והרב מינדל, ומאוחר יותר ביקש שם גם הרב צבי הירש פוגלמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב הפליטים, שבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 32
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מכתבו של הרב וולף בו מודה לו על שקירב אותו ונתן לו את היסודות הראשונים לחסידות חב"ד.
- ↑ אגרות קודש כרך א עמוד שכד.
- ↑ מאויית גם צ'חובל או צעכאבל או צכענוואל או צעאכאוואל או צעכאוואל.