ספר התורה של עולי רוסיה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
במסגרת ההתעוררות הגדולה שנוצרה בעקבות קריאתו של [[הרבי]] לכתיבת ספרי תורה לאחדות עם ישראל, יזם הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] יחד עם הרב [[מרדכי קוזלינר]] ו[[גרשון בער שיף]] - עולי רוסיה בעצמם - כתיבת ספר תורה מיוחד עבור יהודי [[רוסיה]], הן אלו שעלו משם, והן אלו שנשארו תחת שלטון ה[[ק.ג.ב]] ללא יכולת לצאת מגבולות המדינה. | במסגרת ההתעוררות הגדולה שנוצרה בעקבות קריאתו של [[הרבי]] לכתיבת ספרי תורה לאחדות עם ישראל, יזם הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] יחד עם הרב [[מרדכי קוזלינר]] ו[[גרשון בער שיף]] - עולי רוסיה בעצמם - כתיבת ספר תורה מיוחד עבור יהודי [[רוסיה]], הן אלו שעלו משם, והן אלו שנשארו תחת שלטון ה[[ק.ג.ב]] ללא יכולת לצאת מגבולות המדינה. | ||
כתיבת ספר זה | כתיבת ספר זה הייתה בגדר חידוש כיון שהרבי ביקש שלא להרבות בוועדים נפרדים שיתעסקו בכתיבת ספרי תורה אלא הכל ירוכז תחת גוף אחד בארץ הקודש, ולכן ביקשו מהרבי רשות מיוחדת עבור ספר תורה זה. מענה הרבי היה מצד אחד שההחלטה שייכת לוועד שבארץ הקודש, אך הוסיף "נתקבל ותשואות חן ודבר בעתו". הועד בארץ הקודש אישר את ההצעה, והוקם ועד מיוחד בראשות הרבנים היוזמים שיתעסק ברישום יהודים לספר תורה זה. | ||
==הביצוע== | ==הביצוע== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרבי התייחס לספר תורה זה באופן מיוחד במספר שיחות{{הערה|לדוגמא: ט"ו באב תשמ"ו.}}, בהם הסביר שכתיבת ספר תורה זה פועלת אחדות מעל כל ההגבלות שמציב "מסך הברזל", וגורם ש"אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת פסחים פה, ב.}}. | הרבי התייחס לספר תורה זה באופן מיוחד במספר שיחות{{הערה|לדוגמא: ט"ו באב תשמ"ו.}}, בהם הסביר שכתיבת ספר תורה זה פועלת אחדות מעל כל ההגבלות שמציב "מסך הברזל", וגורם ש"אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת פסחים פה, ב.}}. | ||
רובו של ספר התורה נכתב | רובו של ספר התורה נכתב על ידי הרב אליהו וולוביק, ובמקצתו על ידי הרב שמשון כהנא. | ||
סיום ספר התורה נערך ברוב פאר ביום ראשון [[י"ט מנחם אב]] [[תשמ"ו]], ב[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד | סיום ספר התורה נערך ברוב פאר ביום ראשון [[י"ט מנחם אב]] [[תשמ"ו]], ב[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בקריית מלאכי]] ב[[נחלת הר חב"ד]], במעמד אישים רבים. | ||
על מעמד ההקפות ניצחו החסידים - הרב [[צבי גרינוולד]], הרב [[אברהם אלתר הבר]] ופרופסור [[ירמיהו ברנובר]]. | על מעמד ההקפות ניצחו החסידים - הרב [[צבי גרינוולד]], הרב [[אברהם אלתר הבר]] ופרופסור [[ירמיהו ברנובר]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:ספרי תורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:32, 26 באוקטובר 2023
ספר התורה של יהודי רוסיה הוא ספר תורה מיוחד שנכתב במסגרת ספר תורה הכללי לאחדות ישראל עבור עולי רוסיה.
היוזמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסגרת ההתעוררות הגדולה שנוצרה בעקבות קריאתו של הרבי לכתיבת ספרי תורה לאחדות עם ישראל, יזם הרב מנחם מענדל פוטרפאס יחד עם הרב מרדכי קוזלינר וגרשון בער שיף - עולי רוסיה בעצמם - כתיבת ספר תורה מיוחד עבור יהודי רוסיה, הן אלו שעלו משם, והן אלו שנשארו תחת שלטון הק.ג.ב ללא יכולת לצאת מגבולות המדינה.
כתיבת ספר זה הייתה בגדר חידוש כיון שהרבי ביקש שלא להרבות בוועדים נפרדים שיתעסקו בכתיבת ספרי תורה אלא הכל ירוכז תחת גוף אחד בארץ הקודש, ולכן ביקשו מהרבי רשות מיוחדת עבור ספר תורה זה. מענה הרבי היה מצד אחד שההחלטה שייכת לוועד שבארץ הקודש, אך הוסיף "נתקבל ותשואות חן ודבר בעתו". הועד בארץ הקודש אישר את ההצעה, והוקם ועד מיוחד בראשות הרבנים היוזמים שיתעסק ברישום יהודים לספר תורה זה.
הביצוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
רישום היהודים לספר התורה ארך למעלה מארבע שנים, באיסוף מדוקדק של שמות היהודים שנמצאים מעבר ל"מסך הברזל", שנרשם בכרטיסיות מסודרות.
הרבי התייחס לספר תורה זה באופן מיוחד במספר שיחות[1], בהם הסביר שכתיבת ספר תורה זה פועלת אחדות מעל כל ההגבלות שמציב "מסך הברזל", וגורם ש"אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים"[2].
רובו של ספר התורה נכתב על ידי הרב אליהו וולוביק, ובמקצתו על ידי הרב שמשון כהנא.
סיום ספר התורה נערך ברוב פאר ביום ראשון י"ט מנחם אב תשמ"ו, בבית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בקריית מלאכי בנחלת הר חב"ד, במעמד אישים רבים.
על מעמד ההקפות ניצחו החסידים - הרב צבי גרינוולד, הרב אברהם אלתר הבר ופרופסור ירמיהו ברנובר.