|
|
| (47 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| אדמו"ר הריי"צ מתעניין במשפחת לנדא | | {{מפנה|זלמן קורניצער|חסיד בתקופת אדמו"ר הריי"צ מנהל בישיבות תומכי תמימים|שניאור זלמן אלפרט}} |
| | החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' מה[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[רוסיה הלבנה]] היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
|
| |
|
| החסיד רבי אברהם-משולם-זלמן לנדא מהעיירה קורעניץ (השוכנת בביילרוסיה, לא הרחק ממינסק) היה מגדולי חסידי כ"ק אדמו"רáהזקן, ונקרא בפי כל ר' זלמן קורניצער1. כבר מקטנותו נודע כעילוי אדיר, וזכה להיות מתלמידי ה'חדרים' שיסד רבינו הזקן. הוא זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
| | ==תולדות חיים== |
| | נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. |
|
| |
|
| רשימה מיוחדת, כתב הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק אודות ר' זלמן קורניצער. בחודש אדר תרצ"ז, הורה אדמו"ר הריי"צ2 לרב לנדא, לכתוב על ר' זלמן קורניצער ובנו החסיד ר' זיסקינד:
| | כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. |
|
| |
|
| בטח ראה את קובץ התמים, וראוי היה אשר יכתוב באיזה מהשערים אשר יחפוץ בכלל. ובתולדות החסידים בפרט. אשר בטח יודע הוא כמה עניינים מאבי זקנו החסיד המפורסם ר' זיסקינד נ"ע קורניצער ותולדותיו, ותולדות אביו נ"ע.
| | ===עם אדמו"ר הזקן=== |
| | בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] שיסד [[רבינו הזקן]]. |
|
| |
|
| לאחר כמה חודשים, בחודש תמוז תרצ"ז כתב איליו שוב אדמו"ר הריי"צ בעניין המשפחה:
| | בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש. |
|
| |
|
| ימים אלו קיבלתי חבילת כתבים ואגרות מעזבונו של החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים ז"ל מפלעשניץ. ביניהם נמצא מכתב אחד עליו חתום אברהם לנדא, כפי הנראה הוא הרה"ח ר' אברהם מזעמבין ז"ל. החסיד ר' שמואל גרונם3 ז"ל היה מפליג תמיד בשבחו, ולכל לראש היה בעל שמועה ורוב סיפוריו של החסיד ר' שמואל גרונם הנ"ל היו בשמו.
| | הרבי הרש"ב סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] שמע מר' [[אברהם לנדא]] ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) - שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על [[עץ חיים]], ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתלשלות, און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער... ואמר אדמו"ר... אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות... [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]) וכן הוא בתורת שמואל ספר המאמרים תרל"ח ע' תנ"ב . |
|
| |
|
| הנני מתעניין לדעת אם הרה"ח הר' אברהם ז"ל הנ"ל הוא ממשפחת כבוד אביו הרה"ח [משה יהודה לייב לנדא] ז"ל. ואפשר אשר אצלו או אצל אחיו שי' או מקרוביהם ישנם מכתבים מהרה"ח הר' אברהם ז"ל, כן בטח יש אצלו או אצל אחיו שי' כתבי כבוד אביו וזקנו [ר' זיסקינד בנו של ר' זלמן] החסידים ז"ל מה שמעניין אותי מאוד לדעת מזה. ואבקשו להשיבני בפרטות.
| | ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר ב[[וילנא]] ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה. |
|
| |
|
| | ===עם אדמו"ר האמצעי והצמח צדק=== |
| | אחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] התקשר לבנו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
|
| |
|
| | מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר [[מאמר]] [[דא"ח]], ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן! |
|
| |
|
| רחב הבינה וגדול הדיעה
| | לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל [[יסורים]] קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי. |
|
| |
|
| מה השיב הרב לנדא לאדמו"ר הריי"צ לא ידוע לנו, אם כי בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד4:
| | באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה ב[[אהבה]] מיוחדת". |
|
| |
|
| "בכל תחומי החיים ניכרת היתה בעיירתנו השפעתם הרבה של גדוליה. בראש וראשונה, הגאון החסיד, רחב הבינה וגדול הדיעה ר' אברהם-משולם-זלמן לנדא - מגדולי הייחוס, מגזע הגאון ר' יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה' ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי' - ומוצאו מהעיירה ברודי. | | ===פטירתו=== |
| | ר' זלמן נפטר בליל [[כ' כסלו]]. יום לפני כן, ב[[י"ט כסלו]], אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו. |
|
| |
|
| כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. שמע אדמו"ר הזקן בעל 'התניא' ו'שולחן-ערוך', משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם.
| | [[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין על ר' זלמן אצל נכדו, הרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=78&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', עמוד מא].}}. |
|
| |
|
| בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", ואשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש (הבניין הראשון נשרף ונבנה מחדש על ידי אבי, הרב משה יהודה לייב ז"ל וכאשר בניין זה עלה אף הוא באש, בשנת תרפ"ה, בנה אותו אחי, המנוח הרב ר' שמואל הלל ז"ל).
| | ==משפחתו== |
| | *בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]]. |
| | *בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס. |
| | *נכדו, ה[[משפיע]] הרב [[אברהם לנדא]] מ[[ז'עמבין]] |
| | *נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש. |
|
| |
|
| ר' זלמן היה מיחידי הסגולה בין חסידי אדמו"ר הזקן ולו ולבניו ונכדיו היתה השפעה כבירה בעיצוב דמותה של קורניץ היהודית, שלימים היתה עיר חב"דית ברובה המכריע. מחמשת בתי-הכנסת בקורניץ, התפללו בארבעה מהם נוסח האר"י ורק בבית-המדרש החמישי המשיכו להתפלל בנוסח אשכנז.
| | {{הערות שוליים}} |
| | | {{מיון רגיל:לנדא, אברהם משולם זלמן}} |
| | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] |
| | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] |
| נכדו - רבה של זעמבין
| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] |
| | | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] |
| להגאון החסיד, ר' זלמן לנדא, היו שני בנים ובת אחת: האחד ר' צבי-הירש שנקרא "ר' הירשל'ה-ר' זלמן'ס". הוא היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג, ולעיתים היה נוסע לשם.
| | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] |
| | | [[קטגוריה:משפחת לנדא]] |
| ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לאבי ז"ל, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח.
| |
| | |
| בניו (של ר' צבי הירש) היו, הרב החסיד ר' אברהם לנדא5. בימי שבתו בקורניץ עסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר זעמבין והיה מקושר לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק [והוא ר' אברהם מזעמבין עליו שאל אדמו"ר הריי"צ במכתבו]. חתנו ר' יעקב היה יהודי למדן וצנוע. בנו השני של ר' צבי הירש הוא הרה"ח ר' דן שהתחתן עם נכדתו של הצמח-צדק - בת בנו של הרב ברוך שלום ע"ה.
| |
| | |
| | |
| | |
| בנו - יורשו במישרת הרבנות
| |
| | |
| בנו השני של ר' זלמן לנדא הוא רבה הנערץ של עירנו, הרב הגאון החסיד המפורסם ר' מרדכי זיסקינד ע"ה, שנקרא בפי כל 'ר' זישקא'. כל אנשי העיר וסביבותיה ראו בו איש מופת והיו חרדים לשמו ולזכרו. הוא היה מופלג ביראת-שמים וזה גרם כי גם ביחסו אל אנשים הטיל עליהם מורא.
| |
| | |
| הרב ר' זישקא היה חסידו של אדמו"ר הצמח צדק וחיבה יתרה נודעת לו ממנו6, גם בזכות אביו, הגאון החסיד ר' זלמן וגם מצד אישיותו7 הוא.
| |
| | |
| בנים לא היו לו, כי אם שתי בנות: לאה מרגלית ושטרנא. את בתו לאה מרגלית השיא לאבי, הרב הגאון ר' משה-יהודה-לייב ע"ה, אשר מילא את מקומו אחריו כרב העיר [בשלב מסויים שינה את שם משפחתו ללנדא - שם משפחתה הקודם של אשתו]. בתו טשרנא התגוררה בווילנה.
| |
| | |
| פטירתו היתה ביום השבת, י"ד בסיון שנת תרמ"ד. מספרים, כי לפני פטירתו ניגש אל החלון והשקיף בעדו ואמר "ר שיינע וועלט, ר שיינע וועלט" [=עולם נאה, עולם נאה]. ואף שישב על כיסא, ולא שכב במיטה, חשב את עצמו לגוסס ופעמים אחדות שאל, אם הרופא יהושע, שהיה כהן, עוד נמצא, מחשש פן תצא נשמתו בעוד הכהן בבית. כשבאו אליו באותו יום בשאלות, הפנה את השואלים לחתנו, אבי ע"ה, באומרו, כי אין שלטון ביום המוות ר"ל.
| |
| | |
| | |
| | |
| בעל נכדתו יורש את הרבנות
| |
| | |
| קירבה יתירה נודעת מר' זישקא לאבי, הרב ז"ל, וכל טובו לא מנע ממנו (כביטוי אבי ז"ל). במשך ארבע-עשרה שנה, שהיה סמוך על שולחנו, היה משוחח עם אבי, בדברי תורה ובחסידות, בכל יום בסעודת הערב עד שעה שלוש בלילה, סיפר עמו בכל הדברים הפרטיים, וממש היה מגלה לו את כל נפשו. אהבתו לאבא היתה בלי גבול. עוד בחייו ציווה על אבא לחתום על מסמכים כמכהן ברבנות בקורניץ.
| |
| | |
| כתב הרבנות של אבי, מעירנו קורניץ, הוא מתאריך "יום ג' טו"ב סיון דשנת תרמ"ד". כלומר בשלושת ימי האבל הראשונים על פטירתו של חותנו, הרב החסיד ר' זישקא זצ"ל. מיד, בשוב הקהל מהלוויה, התאספו ראשי הציבור וקיבלו עליהם לרב העיר את אבי ז"ל, והכתב נכתב ביום טו"ב סיון.
| |
| | |
| מאשתו הראשונה, בת ר' זישקא. היו לאבי שני בנים, ר' אברהם-שניאור-זלמן ור' יוסף-צבי וחמש בנות. בצעירותו נתאלמן ונשא את אמי, גיטא-פייגא לבית לוריא, ממנה היו לאבי שני בנים. אחי המנוח, הרב ר' שמואל הלל ז"ל - ואבדל לחיים - אני הכותב".
| |
| | |
| אחר פטירת אביו שימש הרב יעקב לנדא כרבה של קורעניץ.
| |
| | |
| | |
| | |
| זכר מאמר לאחר 30 שנה!
| |
| | |
| ר' זלמן8 היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה.
| |
| | |
| אחר פטירת אדמו"ר הזקן התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי. גאונותו של ר' זלמן עמדה במבחנו של האדמו"ר האמצעי. ומעשה שהיה כך היה: כאשר9 האדמו"ר האמצעי ביקר פעם בקורעניץ, חזר את המאמר 'החלצו' של אדמו"ר הזקן, בתוספת הסברים משלו. כאשר סיים את אמירת המאמר שאל את ר' זלמן אם זוכר את המאמר של אדמו"ר הזקן, והאם יודע מה ההוספות שהוסיף הוא למאמר של אביו. ר' זלמן חזר מיד את המאמר של אדמו"ר הזקן מילה במילה, ולאחר מכן חזר על ההוספות של האדמו"ר האמצעי. את המאמר אמר אדמו"ר הזקן שלושים שנה לפני כן!!!
| |
| | |
| לאחר10 שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי.
| |
| | |
| באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת".
| |
| | |
| פעם11 לא בא ר' זלמן בחג השבועות להתפלל בבית הכנסת, ונשאר להתפלל בביתו לבדו. שאלוהו חבריו מפני מה לא הגיע להתפלל בבית הכנסת, והשיב להם: "לבונה זכה, ריינע מוחין, בד בבד יהיה". כלומר: לבונה זכה - מוחין זכין - הן כאשר לבד יהיה - כאשר מתפלל לבד.
| |
| | |
| ר'12 זלמן, היה אוהב נאמן של ר' בנימין קלעצקער13. פעם היה ר' זלמן צריך לנסוע לרייסין, ולפני נסיעתו ביקש ממנו ר' בנימין שילווה לו כסף. הבטיח לו ר' זלמן שכשיחזור מפרייסין, ילווה לו את הסכום הדרוש לו. אך כשהיה ר' זלמן בפרייסין הפסיד את כל הכסף שלו במסחר. כשחזר מפרייסין, מכר את הפנינים של אשתו בארבע-מאות רובל כסף, והלווה את הסכום לר' בנימין, כפי שביקש ממנו וכפי שהבטיח לו.
| |
| | |
| | |
| | |
| בטוב תלין נפשי
| |
| | |
| ר' זלמן נפטר14 בליל כ' כסלו. יום קודם, בי"ט כסלו אמר ווארט זה: כתיב: "נפשו15 בטוב תלין", בטוב גימטריא י"ט. זהו רמז לפטירת המגיד ביום זה. ואכן במוצאי יום זה נפטר ר' זלמן.
| |
| | |
| | |
| | |
| 1. היה עוד חסיד שחי כמה דורות מאוחר יותר - שכונה זלמן קורניצער: ר' זלמן אלפרוביץ מקורניץ - בימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש כונה כך. בתום לימודיו היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים בנעוועל. ולאחר מכן התגורר במוסקבה. ידוע כלמדן גדול. בתש"ב בימי מלחמת העולם השנייה הוא וכל בני משפחתו גוועו מרעב.
| |
| | |
| 2. אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד מ-מא.
| |
| | |
| 3. שהיה משפיע בתומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש.
| |
| | |
| 4. לפנינו מובא תקציר מתוך רשימת הרב לנדא.
| |
| | |
| 5. חתנו של ר' אברהם הוא הרב מנחם מנדל הילביץ. בנו של הרב מ"מ הוא הרב אלתר הילביץ ע"ה– למד בליובאוויטש שבליובאוויטש, עלה לארץ הקודש, חיבר ספרי הלכה חשובים והיה שותף לעריכת האנציקלופדיה התלמודית. זכה להיות חסיד ומקושר לאדמו"ר הרש"ב, הריי"צ והרבי מלך המשיח. לא מכבר התפרסם (חוברת ארמון למלך המשיח) כי לאחר טקס הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח, הקריא ר' זושא ריבקין את שמות הנואמים למזכיר הרב גרונר, כאשר הרבי מאזין לשיחה. כאשר אמר כי הרב אלתר הילביץ השתתף, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהרב הילביץ היה ושזה מספיק! בנו הרה"ח ר' מנחם הילביץ מתגורר עד היום ברחובות.
| |
| | |
| 6. ר' זיסקינד ניהל כולל בקורעניץ, אותו ייסד אדמו"ר הצמח צדק (תולדות צמח צדק עמוד 145).
| |
| | |
| 7. ר' אברהם מזעמבין סיפר פעם בפורים: אדמו"ר הצמח צדק אמר על אבי הרב זיסקינד רבה של קורעניץ: "זוסקע הוא הירא שמיים שלי. דן (תומרקין) הוא הלמדן שלי". נענה המשפיע ר' שמואל גרונם לר' אברהם: ומה אמר על הרב שלנו? הרבי אמר כי אברהם'קע הוא חסיד. ויאמר ר' אברהם: יודע אני ענייני ודרכי החסידות יותר מחסידים אחרים (מסיפורי החסיד ר' שמואל נוטיק הי"ד, רשימות דברים חלק ג' עמוד קלט, כתבי החסיד שלום בער נוטיק, אוצר סיפורי חבד חלק יז עמוד 232).
| |
| | |
| 8. בית רבי דף עב עמוד ב'.
| |
| | |
| 9. אוצר סיפורי חבד חלק טו עמוד 90 . למען ידעו עמוד 269.
| |
| | |
| 10. בית רבי שם.
| |
| | |
| 11. למען ידעו עמוד 268.
| |
| | |
| 12. למען ידעו עמוד 278.
| |
| | |
| 13. תולדות חייו ראה בהתמים גיליון ח'.
| |
| | |
| 14. בית רבי שם.
| |
| | |
| 15. תהילים כה, יג.
| |
המונח "זלמן קורניצער" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד בתקופת אדמו"ר הריי"צ מנהל בישיבות תומכי תמימים, ראו שניאור זלמן אלפרט.
החסיד רבי אברהם משולם זלמן לנדא מהעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם.
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע אדמו"ר הזקן משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי ה'חדרים' שיסד רבינו הזקן.
בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש.
הרבי הרש"ב סיפר פעם[1], שהרב שמואל גרונם אסתרמן שמע מר' אברהם לנדא ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) - שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על עץ חיים, ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתלשלות, און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער... ואמר אדמו"ר... אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות... הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות) וכן הוא בתורת שמואל ספר המאמרים תרל"ח ע' תנ"ב .
ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה.
אחר פטירת אדמו"ר הזקן התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן לאדמו"ר הצמח צדק.
מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר מאמר דא"ח, ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן!
לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי.
באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת".
ר' זלמן נפטר בליל כ' כסלו. יום לפני כן, בי"ט כסלו, אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו.
אדמו"ר הריי"צ התעניין על ר' זלמן אצל נכדו, הרב יעקב לנדא[2].
הערות שוליים
המונח "זלמן קורניצער" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד בתקופת אדמו"ר הריי"צ מנהל בישיבות תומכי תמימים, ראו שניאור זלמן אלפרט.