הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר מברדיטשוב"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
* חתנו [[רבי יצחק מנשכיז]] | * חתנו [[רבי יצחק מנשכיז]] | ||
}} | }} | ||
| − | רבי '''מאיר מברדיטשוב''' ([[תק"כ]] - [[כ"ט | + | רבי '''מאיר מברדיטשוב''' ([[תק"כ]] - [[כ"ט תשרי]] [[תקס"ו]]) הינו בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] |
| + | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ל[[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ולאימו הרבנית פערל, נקרא ע"ש סבו רבי מאיר מהוסאקוב. | נולד ל[[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ולאימו הרבנית פערל, נקרא ע"ש סבו רבי מאיר מהוסאקוב. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פ' נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], (עם זאת רבי מאיר עצמו לא השתתף בה מפני שהוא נפטר כשנה לפני) והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. | בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פ' נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], (עם זאת רבי מאיר עצמו לא השתתף בה מפני שהוא נפטר כשנה לפני) והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. | ||
| − | נפטר ב[[כ"ט שבט]] [[תקס"ו]] בחיי אביו, אביו רצה מאוד לנחיות אותו בחזרה, אולם אשתו מנעה זאת ממנו. לאחר פטירתו שלח לו [[אדמו"ר הזקן]] [[אגרת הקודש - כ"ח|אגרת תנחומין]], שהודפסה ב[[ספר התניא]]. | + | נפטר ב[[כ"ט שבט]] [[תקס"ו]] בחיי אביו, אביו רצה מאוד לנחיות אותו בחזרה, אולם אשתו מנעה זאת ממנו. לאחר פטירתו שלח לו [[אדמו"ר הזקן]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ח|אגרת תנחומין]], שהודפסה ב[[ספר התניא]]. |
חידושיו הרבים נדפסו בספר "כתר התורה", וחלקם בספרו של אביו "הקדושת לוי". | חידושיו הרבים נדפסו בספר "כתר התורה", וחלקם בספרו של אביו "הקדושת לוי". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | * בנו רבי אליעזר. | + | * בנו רבי '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|אליעזר דרבדמיקר]]''' - חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. |
* בנו רבי יוסף ישראל איסר, הביא ל[[דפוס סלאוויטא|דפוס]] את הספר [[קדושת לוי]]. | * בנו רבי יוסף ישראל איסר, הביא ל[[דפוס סלאוויטא|דפוס]] את הספר [[קדושת לוי]]. | ||
* בתו אסתר רחל נישאה לרבי דוד לייב. | * בתו אסתר רחל נישאה לרבי דוד לייב. | ||
גרסה אחרונה מ־16:20, 13 באוקטובר 2023
| רבי מאיר דרברמדיקר מברדיטשוב | |
|---|---|
| לידה | תק"כ |
| פטירה | כ"ט בתשרי ה'תקס"ו |
| מקום פעילות | אוקראינה |
| השתייכות | חסיד |
| רבותיו | אביו רבי לוי יצחק מברדיטשוב |
| חיבוריו | כתר תורה |
| בת זוג | פייגא |
| אב | רבי לוי יצחק מברדיטשוב |
| צאצאים |
|
רבי מאיר מברדיטשוב (תק"כ - כ"ט תשרי תקס"ו) הינו בנו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, מתלמידי המגיד ממזריטש
תולדות חיים[עריכה]
נולד לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ולאימו הרבנית פערל, נקרא ע"ש סבו רבי מאיר מהוסאקוב.
את עיקר חינוכו קיבל מאביו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. התחתן עם פייגא ביתו של רבי אליעזר ראש ישיבת פינסק.[1]
היה מחותנו של אדמו"ר הזקן. הרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה לבנו של רבי מאיר, הרב אליעזר דרבמיקר.
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובשבת פ' נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, (עם זאת רבי מאיר עצמו לא השתתף בה מפני שהוא נפטר כשנה לפני) והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בז'לובין. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
נפטר בכ"ט שבט תקס"ו בחיי אביו, אביו רצה מאוד לנחיות אותו בחזרה, אולם אשתו מנעה זאת ממנו. לאחר פטירתו שלח לו אדמו"ר הזקן אגרת תנחומין, שהודפסה בספר התניא.
חידושיו הרבים נדפסו בספר "כתר התורה", וחלקם בספרו של אביו "הקדושת לוי".
משפחתו[עריכה]
- בנו רבי אליעזר דרבדמיקר - חתנו של אדמו"ר האמצעי.
- בנו רבי יוסף ישראל איסר, הביא לדפוס את הספר קדושת לוי.
- בתו אסתר רחל נישאה לרבי דוד לייב.
- בתו בתיה גיטל נישאה לרבי שמואל יהודה לייב הלפרין.
- חתנו רבי יצחק מנשכיז.
הערות שוליים
- ↑ חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על המהרש"א, שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי שלמה מקרלין, והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי אהרן הגדול מקרלין היה אומר שכאשר אליהו הנביא בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.זכרון טוב
