יצחק אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 11: | שורה 11: | ||
אברהם מוצא [[איל]] במקום, ושוחט אותו במקום יצחק. [[שרה]] בינתיים ששומעת על כך שאברהם הולך לעקוד את יצחק, מתה במקום. | אברהם מוצא [[איל]] במקום, ושוחט אותו במקום יצחק. [[שרה]] בינתיים ששומעת על כך שאברהם הולך לעקוד את יצחק, מתה במקום. | ||
===נישואיו=== | ===[[נישואיו]]=== | ||
{{ערך מורחב|שידוך יצחק ורבקה}} | {{ערך מורחב|שידוך יצחק ורבקה}} | ||
שידוך יצחק ו[[רבקה]] הוא המאורע שבו נשלח [[אליעזר עבד אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ליצחק. | |||
===ברכתו ליעקב=== | ===ברכתו ליעקב=== | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
==מרכבה למידת הגבורה== | ==מרכבה למידת הגבורה== | ||
[[האבות הן הן המרכבה]], ששלושת האבות היו בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של [[עולם האצילות]]. ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת ה[[גבורה]]. | [[האבות הן הן המרכבה]], ששלושת האבות היו בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של [[עולם האצילות]]. ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת ה[[גבורה]]. | ||
שורה 41: | שורה 45: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האבות]] | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] |
גרסה אחרונה מ־18:38, 10 באוקטובר 2023
יצחק אבינו הוא השני באבות, בנו של אברהם אבינו. בקבלה ובחסידות מבואר כי יצחק היה בבחינת מרכבה למידת הגבורה, שכל עבודתו הייתה באופן זה. לעתיד לבוא יאמרו ישראל ליצחק דווקא "כי אתה אבינו"[1], שדווקא מדת יצחק, שהוא ענין הצחוק והתענוג, יתגלה לעתיד לבא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לידתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שרה אמנו הייתה עקרה במשך שנים, בזמן ביקור המלאכים אצל אברהם אבינו, מבטיח אחד המלאכים בן לשרה וכדי להוכיח את אמיתות הדברים חורץ אחד המלאכים חריץ על הקיר, ומבטיח שבעוד שנה כאשר השמש תגיע לחריץ יוולד להם בן[2]. שרה ששומעת על כך צחקה באומרה:"אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן"[3].
שנה לאחר מכן בט"ו ניסן ב'מ"ז כשאברהם בן מאה ושרה בת תשעים נולד יצחק. יצחק היה הראשון שעשה ברית מילה בגיל שמונה ימים[4]. ישמעאל שבשל הולדתו של יצחק הוא היה אמור לקבל רק חצי מרכושו של אברהם לאחר מותו ניסה לפגוע ביצחק, שרה שראה זאת מורה לאברהם לגרש את ישמעאל יחד עם אמו הגר.
עקידת יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – עקידת יצחק |
בשנת ב'פ"ד, מתגלה הקב"ה לאברהם ומורה לו לעקוד את יצחק בנו, על אף יצחק היה בנו יחידו שנולד לו משרה לוקח אותו אברהם במסירות נפש בראש השנה ב'פ"ה בלפנות בוקר, כדי ששרה אשתו לא תשים לב לכך, להר המוריה. אברהם עוקד את יצחק על המזבח ובוא לשחוט אותו, אולם ברגע האחרון מתגלה לאברהם מלאך ומורה לו להפסיק את העיקדה.
אברהם מוצא איל במקום, ושוחט אותו במקום יצחק. שרה בינתיים ששומעת על כך שאברהם הולך לעקוד את יצחק, מתה במקום.
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – שידוך יצחק ורבקה |
שידוך יצחק ורבקה הוא המאורע שבו נשלח אליעזר עבד אברהם לחרן, בשביל למצוא אישה ליצחק.
ברכתו ליעקב[עריכה | עריכת קוד מקור]
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרכבה למידת הגבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
האבות הן הן המרכבה, ששלושת האבות היו בבחינת מרכבה לספירות חג"ת של עולם האצילות. ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה.
נשמת יצחק נמשכת מספירת הגבורה, ולכן עבודתו את ה' מצטיינת במידת היראה והפחד. וכמש"כ: "ופחד יצחק" כשהכונה "אלקי יצחק", דהיינו שעיקר עבודתו את ה' אלקיו הייתה ביראה וביטול מפני גדולת ה' והדר גאונו, היא יראת הרוממות.
מאחר שיראת הרוממות מתאפיינת בביטול האדם כלפי רוממות האור אין סוף, לכן עבודת ה' המתבקשת ממדה זו היא ביטול הישות והזיכוך העצמי, בכדי להתעלות ולדבוק בה', שהיא התעלות האדם מלמטה למעלה.
יצחק ורבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יצחק אבינו נשא לאשה את רבקה. ומבואר הענין כי רבקה הוא כענין רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע, שהוא התכללות של ספירות חג"ת או חגת"מ בבחינת מרכבה. וזהו התיקון של הנפש הבהמית ושל שם ב"ן, ודווקא על ידי בחינת רבקה נמשך התענוג והצחוק של לעתיד לבוא.
חפירת הבארות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ונרמז בתורה - ש"יצחק היה חופר בארות, שהוא בחינת גילוי ממטה למעלה - מהעלם לגילוי, כמשל הבאר אשר המים שם בהעלם, ועל ידי החפירה נגלו המים כו'".
ולכן גם עסק במאבק נגד הרע והסרת המונעים והמפריעים לגילוי אלקות בעולם.
וגם זה רמוז בתורה בעבודת יצחק שבחפירת הבארות, אשר חפר והסיר את החומר הגס כדי לגלות באר מים חיים, "אין מים אלא תורה", ו"ה' אלקים אמת הוא אלקים חיים".
תענוג שיתגלה לעתיד לבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
משום כך, הנה לעתיד יאמרו ישראל ליצחק דוקא - "כי אתה אבינו", כי אז תתגלה מעלת העבודה מלמטה למעלה, שהיא עיקר פנימיות הכונה העליונה - ד"נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים", ועוד זאת, שעיקר הרצון הוא - שהדירה תעשה בידי התחתונים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פתגמי רבותינו נשיאינו אודות עבודת יצחק: לידת יצחק, שבועון בית משיח י"ט חשון תשפ"א עמוד 12 • בארות יצחק, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 10