שלום שכנא מפרוביטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום שכנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלום שכנא בבית החיים העתיק שבפורוהביטש]] | [[קובץ:שלום שכנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלום שכנא בבית החיים העתיק שבפורוהביטש]] | ||
הרה"ק '''שלום מפרובהיטש''' ([[ה'תקכ"ט]] - [[י" | הרה"ק '''שלום מפרובהיטש''' ([[ה'תקכ"ט]] - [[י"ד בתשרי]] [[ה'תקס"ג]]) היה בנו של רבי [[אברהם המלאך]], אביו של רבי [[ישראל מרוז'ין]], נכדו של [[המגיד ממזריטש]] וחתן חתנו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד במזריטש שב[[אוקראינה]] | נולד במזריטש שב[[אוקראינה]] לרבי [[אברהם המלאך]] בנו של רבי דב בער [[המגיד ממזריטש]]. הוא נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין. | ||
בהיותו בן שמונה נפטר אביו (ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תקל"ז]]). היתום הצעיר ואחיו הגדול ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי [[שלמה מקרלין]], על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו. | בהיותו בן שמונה נפטר אביו (ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תקל"ז]]). היתום הצעיר ואחיו הגדול רבי ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי [[שלמה מקרלין]], על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו. | ||
בגיל צעיר מאוד [[נישואין|נשא]] את הרבנית חוה נכדתו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים, (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו. | בגיל צעיר מאוד [[נישואין|נשא]] את הרבנית חוה נכדתו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים, (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו. | ||
, | |||
לאחר שעבר חמיו וזקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד]] בעיר [[צ'רנוביל]], הוענק תפקיד המגיד ב[[עיירה]] פראהביטש (פוהרבישצ'ה, או פראהבישט בעגה ה[[יידיש|יידישאית]], פלך [[קייב]] | לאחר שעבר חמיו וזקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד]] בעיר [[צ'רנוביל]], הוענק תפקיד המגיד ב[[עיירה]] פראהביטש (פוהרבישצ'ה, או פראהבישט בעגה ה[[יידיש|יידישאית]]), פלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי [[נתן מברסלב]] שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאפאליא וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבענדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן). | ||
==עם אדמו"ר הזקן== | ==עם אדמו"ר הזקן== | ||
הוא היה בידידות עם [[אדמו"ר הזקן]]. בעת המאסר בפטרבורג היה מתפלל עליו בכל יום. ב[[י"ט בכסלו]] ראה קשת בענן בצורה שמבואר בזוהר כי אז הוא ביאת משיח. מכיון שמשיח עדיין לא הגיע הבין כי | הוא היה בידידות עם [[אדמו"ר הזקן]]. בעת המאסר בפטרבורג היה מתפלל עליו בכל יום. ב[[י"ט בכסלו]] ראה קשת בענן בצורה שמבואר בזוהר כי אז הוא ביאת משיח. מכיון שמשיח עדיין לא הגיע הבין כי אדמו"ר הזקן יצא ממאסרו. לאחר מכן כתב מכתב לאדמו"ר הזקן וסיפר לו זאת{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 32 בשם תפארת ישראל רוז'ין.}}. | ||
בנו היה הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]]. | בנו היה הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]]. | ||
הוא היה מידידיו הקרובים של [[אדמו"ר הזקן]], וכאשר נאסר אדמו"ר הזקן התפלל עליו רבי שלום הרבה ואף מקובל כי הפסוק אותו אמר | הוא היה מידידיו הקרובים של [[אדמו"ר הזקן]], וכאשר נאסר אדמו"ר הזקן התפלל עליו רבי שלום הרבה ואף מקובל כי הפסוק אותו אמר אדמו"ר הזקן כשהשתחרר מהמאסר - "פדה בשלום נפשי", כוונתו על ידידו רבי שלום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&pgnum=19 ספר הצאצאים]}}. | ||
במכתב לרבי [[ברוך ממז'יבוז']]{{הערה|1=[[הגניזה החרסונית]] מכתב רעב.}} הוא כותב כי שמע מאביו הקדוש: "מי שחולק על [[אדמו"ר הזקן|רבי זלמן]], הרי הוא בדיוק כמי שחולק על התורה הקדושה, כי בו נכללת כל התורה"... | |||
[[הסתלקות]]ו הייתה בגיל צעיר מאד - ביום י" | [[הסתלקות]]ו הייתה בגיל צעיר מאד - ביום י"ד לחודש [[תשרי]] [[תקס"ג]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 30: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:16, 28 בספטמבר 2023
הרה"ק שלום מפרובהיטש (ה'תקכ"ט - י"ד בתשרי ה'תקס"ג) היה בנו של רבי אברהם המלאך, אביו של רבי ישראל מרוז'ין, נכדו של המגיד ממזריטש וחתן חתנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במזריטש שבאוקראינה לרבי אברהם המלאך בנו של רבי דב בער המגיד ממזריטש. הוא נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.
בהיותו בן שמונה נפטר אביו (בי"ב בתשרי ה'תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול רבי ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו.
בגיל צעיר מאוד נשא את הרבנית חוה נכדתו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים, (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו. , לאחר שעבר חמיו וזקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כמגיד בעיר צ'רנוביל, הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהביטש (פוהרבישצ'ה, או פראהבישט בעגה היידישאית), פלך קייב שבאוקראינה, לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאפאליא וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבענדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן).
עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה בידידות עם אדמו"ר הזקן. בעת המאסר בפטרבורג היה מתפלל עליו בכל יום. בי"ט בכסלו ראה קשת בענן בצורה שמבואר בזוהר כי אז הוא ביאת משיח. מכיון שמשיח עדיין לא הגיע הבין כי אדמו"ר הזקן יצא ממאסרו. לאחר מכן כתב מכתב לאדמו"ר הזקן וסיפר לו זאת[1].
בנו היה הצדיק רבי ישראל מרוז'ין.
הוא היה מידידיו הקרובים של אדמו"ר הזקן, וכאשר נאסר אדמו"ר הזקן התפלל עליו רבי שלום הרבה ואף מקובל כי הפסוק אותו אמר אדמו"ר הזקן כשהשתחרר מהמאסר - "פדה בשלום נפשי", כוונתו על ידידו רבי שלום[2].
במכתב לרבי ברוך ממז'יבוז'[3] הוא כותב כי שמע מאביו הקדוש: "מי שחולק על רבי זלמן, הרי הוא בדיוק כמי שחולק על התורה הקדושה, כי בו נכללת כל התורה"...
הסתלקותו הייתה בגיל צעיר מאד - ביום י"ד לחודש תשרי תקס"ג.
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 32 בשם תפארת ישראל רוז'ין.
- ↑ ספר הצאצאים
- ↑ הגניזה החרסונית מכתב רעב.