הלכה למשה מסיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(42 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יוסף יצחק (יוסי) לוי''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד במנילה,[[פיליפינים]].
'''הלכה למשה מסיני''' אלו דינים שקיבלם [[משה רבינו]] מפי הגבורה ב[[הר סיני]] כחלק מה[[תורה שבעל פה]] ומסרם לעם ישראל.


==תולדות חיים==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"{{הערה|תורה אור יתרו סז, ב}}.
הרב יוסף יצחק לוי נולד לאביו הרב ראובן לימאן, יהודי ניצול שואה ממשפחה חרדית צרפתית, במושב [[קוממיות]].


כשנולד, משפחתו כבר היתה חב"דית בזכות העובדה שאחיו ואחיותיו הגדולים למדו במוסדות ובישיבות חב"ד.
==רקע==
הבית בקוממיות רחש תמיד פעילות חב"דית אותה הביאו האחים מהישיבות ומבתי הספר. באופן טבעי, יוסי הצעיר המשיך את הפעולות של אחיו לאחר שהם בגרו ועזבו את המושב. עוד לפני הגיעו למצוות כבר הזמין מניידות חבטנק שיחנה ביישוב במהלך השבת ויהווה מוקד לפעילות של מסיבות שבת. הוא אף ניהל את סניף צבאות ה' המקומי בצורה פעילה, ובערב שבת היה עולה על אופניו ומחלק עלוני פרשת שבוע לכל ישובי הסביבה באיזור לכיש ושפיר.
לפי המסופר ב[[תורה]], כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים [[הקב"ה]] לימדו את התורה, ובכללה ה[[תורה שבעל פה]].
כפי שנאמר בפסוק{{הערה|שמות כד, יב}}: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה{{הערה|רמב"ם בהקדמה ליהחזקה}}.


שיא פעילותו של הנער הצעיר היה בתקופת חנוכה בדמות הדלקות מרכזיות בכל יישוב, ובתהלוכות ל"ג בעומר שהקיפו את כל הישובים.
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.


בחודש ניסן תשס"א, בכניסה לשנת המאה של הרבי, החליט הבחור הצעיר להעניק לרבי מתנה בדמות 100 תהלוכות ל"ג בעומר. הוא גייס תרומות יפות וכן חוליות של בחורים מהישיבה בצפת, שם למד, ודאג לתהלוכה שתתקיים בכל אחד ממאה יישובי הסביבה. כך התחיל למעשה המושג '[[ופרצת קוממיות]]' שפעיל עד היום.
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות}} זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה ביהמידות וכיוצא בזה.
לקראת שנת הלימודים תשסנסע ללמוד ב[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר חתונתו עם מרת תפארת לבית הורביץ ממיאמי, החל את לימודיו בכולל ב[[קראון הייטס]] ואישתו שימשה כמורה. כשנתיים לאחר החתונה, על פי תשובות מהרבי שהתקבלו באמצעות ה[[אגרות קודש]] החליטו לצאת ל[[שליחות]] לפיליפינים.
==גדרם==
{{להשלים}}


==השליחות לפיליפינים==
==ראו גם==
בשנת תשס"ט החלו את הפעילות החב"דית במדינה ופתחו [[בית חב"ד]] בעיר מנילה בירת הפיליפינים.
*[[תורה שבעל פה]]
 
*[[תורה שבכתב]]
פעילותם מתרכזת בעבודה עם היהודים המקומיים, הישראלים שעובדים במדינה, וכן עם מטיילים שפוקדים את המקום.
 
במקביל, מתעסקים בהפצת שבע מצוות בני נח והרב לוי מוסר שיעורים ב[[קבלה]] לבני נח.
 
עשר שנים לאחר בואם למנילה חנכו במקום בניין בית חב"ד בדוגמת בניין 770 שבניו יורק.  הבניין מתנשא לגובה תשע קומות ובו ישנם בית כנסת, מסעדה כשרה, חנות לממכר אוכל כשר למהדרין, מטבח ואולם אירועים, גן ילדים, כיתות לימוד, חדרי אירוח, מקווה טהרה ועוד.
 
במקביל לבניית הבניין והרחבת הפעילות במנילה, גייס הרב לוי שלוחים נוספים שהתפרסו בערים נוספות ברחבי המדינה.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/420723/ הנס שהקים את 770 בפיליפינים] {{אינפו}}
 
*[https://chabad.info/tag/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/ ידיעות וכתבות בנושא בתי חב"ד בפיליפינים] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף יצחק, לוי}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]

גרסה אחרונה מ־10:18, 22 בספטמבר 2023

הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.

אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה. כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].

אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.

הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.

גדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תורה אור יתרו סז, ב
  2. שמות כד, יב
  3. רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
  4. רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות