כח השכל שבנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כח השכל שבנפש''' | '''כח השכל שבנפש''' מתגלה באדם בשלבים. כפי שהוא כלול בהעלם בעצם הנפש נקרא [[היולי]]{{הערה|ובלשון הקבלה נקרא '''חכמה סתימאה''', בלשון הגאונים '''שכל מופלא''', והוא כח '''השכל ההיולי''' (מאמרים תרפ"ט, ד"ה ביום השמיני עצרת, אות נב).}} (ולעיתים בשם [[אב (חכמה)|אב]]), כפי שהוא נמשך להיות מקור להשכלה נקרא '''כח המשכיל''' (שהוא המקור והשורש לכל ההשכלות), וכאשר בא לידי ביטוי בשעת המחשבה בפועל נקרא שכל גלוי. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
[[קובץ:הכותב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כח השכל שבנפש מתפשט ביד בשעת הכתיבה]] | [[קובץ:הכותב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כח השכל שבנפש מתפשט ביד בשעת הכתיבה]] | ||
לאדם ישנה יכולת לעסוק בהשכלה שכלית: מצד מקורו ושורשו ההיולי המופשט ראוי כל אדם בכל רגע ורגע להיות חכם כשלמה המלך. אך כפי שהוא נמשך להיות מקור לכוחות ההבנה (עוד טרם שישנה השכלה בפועל), יש בו שינויים מקטנות לגדלות התלויים בגיל, בעיפות וכו'. | |||
ואילו גילוי השכל '''בפועל''' תלוי בכלי המוח הגשמי. אדם שחומר המוח שלו זך ועדין יותר יבין מהר יותר ובעמקות יותר, וכשחס ושלום [[גלגול נשמה|מתגלגלת]] נפש האדם בבהמה לא יוצא הכח השכלי שבה לפועל כלל (כיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי){{הערה|כח החיוני שבבהמה מוכשר לקבל רק את כח ה"[[חי]]" ולא את כח ה"[[מדבר]]" כלל.}}. לכן נפש האדם המלובשת בבהמה יכולה להורות לבהמה מה לעשות ולאן ללכת, אך לא לצבע פעולות השייכות רק באדם. | |||
דוגמה לכך היא אדם הכותב דבר חכמה. מבין אברי האדם, רק המוח הוא כלי היכול לעבד את ההשכלה, וביד הכותבת אין [[כלי]] להבין את כח ההשכלה. מובן שהיד עצמה אינה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהמוח מתפשט באצבעות על ידי מערכת העצבים, אבל זה לא הופך את היד למוח{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' קטו - קטז.}}. | |||
{{הערות שוליים | {{ערכים מורחבים|ערך=[[קדמות השכל]], [[מרחב העצמי]]}} | ||
{{ערך יתום}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:27, 21 בספטמבר 2023
כח השכל שבנפש מתגלה באדם בשלבים. כפי שהוא כלול בהעלם בעצם הנפש נקרא היולי[1] (ולעיתים בשם אב), כפי שהוא נמשך להיות מקור להשכלה נקרא כח המשכיל (שהוא המקור והשורש לכל ההשכלות), וכאשר בא לידי ביטוי בשעת המחשבה בפועל נקרא שכל גלוי.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאדם ישנה יכולת לעסוק בהשכלה שכלית: מצד מקורו ושורשו ההיולי המופשט ראוי כל אדם בכל רגע ורגע להיות חכם כשלמה המלך. אך כפי שהוא נמשך להיות מקור לכוחות ההבנה (עוד טרם שישנה השכלה בפועל), יש בו שינויים מקטנות לגדלות התלויים בגיל, בעיפות וכו'.
ואילו גילוי השכל בפועל תלוי בכלי המוח הגשמי. אדם שחומר המוח שלו זך ועדין יותר יבין מהר יותר ובעמקות יותר, וכשחס ושלום מתגלגלת נפש האדם בבהמה לא יוצא הכח השכלי שבה לפועל כלל (כיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי)[2]. לכן נפש האדם המלובשת בבהמה יכולה להורות לבהמה מה לעשות ולאן ללכת, אך לא לצבע פעולות השייכות רק באדם.
דוגמה לכך היא אדם הכותב דבר חכמה. מבין אברי האדם, רק המוח הוא כלי היכול לעבד את ההשכלה, וביד הכותבת אין כלי להבין את כח ההשכלה. מובן שהיד עצמה אינה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהמוח מתפשט באצבעות על ידי מערכת העצבים, אבל זה לא הופך את היד למוח[3].
| ערך מורחב – קדמות השכל, מרחב העצמי |
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.