הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''דיבוק''', הוא כאשר נשמה מסוימת מתגלגלת בעולם ומנסה להמלט ממלאכי החבלה המענים אותה, מקבלת לפעמים רשות …)
 
 
(26 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''דיבוק''', הוא כאשר נשמה מסוימת מתגלגלת בעולם ומנסה להמלט ממלאכי החבלה המענים אותה, מקבלת לפעמים רשות מהשמים להכנס בגופו של אדם מסוים.
+
'''דיבוק''' הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. יש אומרים, שלרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא שעבר בהיותו בעולם הזה.
  
בשנת [[תש"ס]](?) התקיים מעמד הוצאת דיבוק על ידי הרב דוד בצרי, אך לאחר המעשה טענה האשה כי התחזתה, ולכן יש הטוענים כי הדיבוק לא היה ולא נברא.
+
לגבי דיבוקים בתקופתנו ידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] אמר שלפני ביאת המשיח לא יהיו דיבוקים{{מקור}}.
 
 
בשנת [[תש"ע]] התקיים מעמד נוסף של הוצאת דיבוק על ידי הרב דוד בצרי. במקרה זה לא יצא הדיבוק.
 
 
 
== הרבי מלמד זכות על דיבוק ==
 
 
 
ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשל"ה]], ערך [[הרבי]] הדרן מרגש ומופלא על [[מסכת סוכה]], בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה, ובאופן נפלא, דן אותה הרבי לכף זכות, בצורה מרגשת המביאה לכדי דמעות, תוך שהרבי עצמו פורץ בבכי בעת אמירת הדברים.
 
 
 
סיפורה של מרים בת בילגה, שהיתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), התרחש בימי מתתיהו בן יוחנן. אותה נערה המירה את דתה ונישאה לסרדיוט (חייל יווני), וכשנכנסו היוונים להיכל, היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קנסו את משמרת בילגה כולה, בכך שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת, וזאת לעומת המשמרות האחרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה, ועוד נאמר על משמרת זו, כי טבעתה קבועה וחלונה סתומה.
 
 
 
הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לחייל ממדינת האויב וכו', ונכנסת ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, שלאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה אינך מגן על עם ישראל? למה אינך עוזר לעם ישראל?.
 
  
 
== ה[[אדמו"ר הזקן]] מזהה דיבוק ==
 
== ה[[אדמו"ר הזקן]] מזהה דיבוק ==
 +
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשל"ה]] סיפר הרבי: שהביאו לפני אדמו"ר הזקן אדם שנכנס בו דיבוק, ו[[אדמו"ר הזקן]] זיהה ברוח קודשו כי אותו דיבוק מקורו ברוח של אחד מהורגי הנביא זכריה{{הערה|גרסאות לסיפור זה הובאו אצל יהושע מונדשיין '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1967 רוחו של מכה זכריה הנביא וגלגוליו מדור לדור]''', באתר [[שטורעם נט]].}}.
  
מספר שבועות לאחר מכן, בשיחת [[שמחת תורה]], כהקדמה לכמה חשוב ללמד זכות על הזולת (שע"י זה מגלים את הטוב שבו), הביא הרבי סיפור מהאדמו"ר הזקן, שהביאו לפניו אדם שנכנס בו דיבוק, ואדה"ז זיהה ברוח קודשו כי אותו דיבוק מקורו ברוח של אחד מהורגי הנביא זכריה.
+
[[אדמו"ר הזקן]] דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה הייתה למנוע את אמירת נבואת החורבן על ידי זכריה, כדי למנוע את חורבן בית המקדש. זאת מפני שלאחר שנבואת חורבן נאמרת קשה מאד למנוע אותה, ואילו כאשר הדברים אינם נאמרים, קל יותר למנוע זאת. דבר המראה בכללות גם על כוחם של המילים היוצאות מפינו, וכמה חשוב להימנע מלשון הרע.
 
 
[[אדמו"ר הזקן]] דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה היתה למנוע את אמירת נבואת החורבן ע"י זכריה, כדי למנוע את חורבן בית המקדש. זאת מפני שלאחר שנבואת חורבן נאמרת קשה מאד למנוע אותה, ואילו כאשר הדברים אינם נאמרים, קל יותר למנוע זאת. דבר המראה בכללות גם על כוחם של המילים היוצאות מפינו, וכמה חשוב להימנע מלשון הרע.
 
 
 
לאחר לימוד הזכות ע"י אדה"ז, עזב הדיבוק את אותו האדם, וזאת משום שלימוד הזכות תיקן את אותה נשמה.
 
 
 
הרבי סיים ואמר כי לאחר אותה פעולה של האדמו"ר הזקן, נפתח פתח עבור כולנו בעניין לימוד הזכות, וגילוי הטוב אצל הזולת.  
 
  
רק שנים לאחר מכן התברר הסיפור במלואו: להתוועדות ו' תשרי קדמה פניה אל הרבי, בבקשה שיוציא דיבוק מיהודי שבו נכנס דיבוק וסירב לעזוב את גופו. תשובת הרבי היתה כי יש להביאו להתוועדות הקרובה, שתתקיים בו' תשרי. אז הבינו החסידים, כי לא לחינם לימד הרבי זכות על מרים בת בילגה, והיה זה בתור לימוד זכות על הנשמה שנכנסה כ"דיבוק" באותה עת, ומעת לימוד הזכות, עזבה את הגוף בו שכנה.
+
לאחר לימוד הזכות על ידי אדמו"ר הזקן, עזב הדיבוק את אותו האדם, וזאת משום שלימוד הזכות תיקן את אותה נשמה.
  
== מקורות ==
+
== קישורים חיצוניים ==
 +
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52218 כשהרבי הוציא "דיבוק"]''' {{אינפו}}
  
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52218 חב"ד אינפו]
+
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+
[[קטגוריה:עונש]]

גרסה אחרונה מ־23:36, 6 בספטמבר 2023

דיבוק הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. יש אומרים, שלרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא שעבר בהיותו בעולם הזה.

לגבי דיבוקים בתקופתנו ידוע שר' חיים מוולוז'ין אמר שלפני ביאת המשיח לא יהיו דיבוקים[דרוש מקור].

האדמו"ר הזקן מזהה דיבוק[עריכה]

בשיחת שמחת תורה תשל"ה סיפר הרבי: שהביאו לפני אדמו"ר הזקן אדם שנכנס בו דיבוק, ואדמו"ר הזקן זיהה ברוח קודשו כי אותו דיבוק מקורו ברוח של אחד מהורגי הנביא זכריה[1].

אדמו"ר הזקן דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה הייתה למנוע את אמירת נבואת החורבן על ידי זכריה, כדי למנוע את חורבן בית המקדש. זאת מפני שלאחר שנבואת חורבן נאמרת קשה מאד למנוע אותה, ואילו כאשר הדברים אינם נאמרים, קל יותר למנוע זאת. דבר המראה בכללות גם על כוחם של המילים היוצאות מפינו, וכמה חשוב להימנע מלשון הרע.

לאחר לימוד הזכות על ידי אדמו"ר הזקן, עזב הדיבוק את אותו האדם, וזאת משום שלימוד הזכות תיקן את אותה נשמה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. גרסאות לסיפור זה הובאו אצל יהושע מונדשיין רוחו של מכה זכריה הנביא וגלגוליו מדור לדור, באתר שטורעם נט.