עמנואל מיכלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "ר׳ '''עמנואל מיכלין''', בן למשפחה חב״דית שורשית מהעיירה שצעדרין, מחבר הספר ״הגחלת״ המתאר את...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''עמנואל מיכלין''' ([[ט"ז בטבת]] [[תר"ע]] – ?), בן למשפחה חב"דית שורשית מהעיירה [[שצעדרין]], מחבר ספר "הגחלת" המתאר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במוסקבה ובברית המועצות שמאחורי מסך הברזל. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בט"ז טבת תר"ע לאביו ר' [[לוי יצחק מיכלין]], שהיה תלמיד חכם בעל צורה ובנו של הגאון הרב [[דובער מיכלין]] שהיה רב ודיין בכמה עיירות והוסמך ע"י ר' [[הלל מפאריטש]]. | |||
נשא לאשה את מרת גולדה בתו של הרב שלמה (בן | נשא לאשה את מרת גולדה בתו של הרב שלמה (בן ר' יחיאל מיכל) שלייפר, רבה הראשי של מוסקבה, שפעל ללא לאות למען חיזוק היהדות. | ||
היה מזכיר הועד הארצי שבראשו עמד הרב יעקב לנדא | היה מזכיר הועד הארצי שבראשו עמד הרב [[יעקב לנדא]] והיה תחת נשיאותו והשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וסייע בהקמת וביסוס ישיבת "תפארת בחורים" במוסקבה. | ||
בשנת | בשנת [[תשל"ב]] הצליח להיחלץ מעמק הבכא ולהגיע ל[[ארץ הקודש]]. במשך השנים הוא אצר במוחו ולבו את ההיסטוריה של הקהילה היהודית הדתית ב[[מוסקבה]] וב[[ברית המועצות]] במשך חמישים שנה בצורה מרשימה מאד. לימים גילה כי הוא גם חונן בעט סופר, והוא העלה את זכרונותיו על הכתב, והללו הפכו למסמך מרתק, יחיד במינו, המתעד את חיי היהודים בבריה"מ בשנות [[סטאלין]] הקשות ממבט רגיש ועוצמתי גם יחד{{הערה|[https://col.org.il/news/105536 על ספר "הגחלת"].}}. | ||
באותם ימים במוסקבה הבית של משפחת מיכלין היה בין המקומות הנדירים שבהם אפשר היה לשהות ולבלות בלב שקט ובאמונת לב מלאה, ואף שימש כמקום מניין נסתר בחגים במשך כמה שנים עבור קבוצת אקדמאים שחששו ללכת להתפלל בבית הכנסת המקומי, תוך שהם נוקטים אמצעי זהירות מופלגים ותכסיסים כדי שלא יגלו על מעשיהם. | באותם ימים במוסקבה הבית של משפחת מיכלין היה בין המקומות הנדירים שבהם אפשר היה לשהות ולבלות בלב שקט ובאמונת לב מלאה, ואף שימש כמקום מניין נסתר בחגים במשך כמה שנים עבור קבוצת אקדמאים שחששו ללכת להתפלל בבית הכנסת המקומי, תוך שהם נוקטים אמצעי זהירות מופלגים ותכסיסים כדי שלא יגלו על מעשיהם. | ||
ר' עמנואל זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ עוד במוסקבה. וכך מתאר בספרו: "אני באתי למוסקבה עם הורי ומשפחתי לפני נ' שנה, ובשבת הראשונה לשבתי שם הצלחתי לראות בראשונה ולשמוע מאמר מפי כ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע זצלה"ה… ארבעה פעמים נכנסתי ל[[יחידות]] אצלו במוסקבה ופעמיים הייתי ב[[לנינגרד]] - ב[[פורים]] וב[[שמחת תורה]] האחרון". | |||
לאחר עלותו ארצה, נסע לרבי | לאחר עלותו ארצה, נסע לרבי וב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]] שהה עם רעייתו ב'יחידות' במשך ארבעים דקות, שבהן התעניין [[הרבי]] בכל המידע אודות החיים במוסקבה, והפציר בו לחשוף ולפרסם זאת. | ||
ספרו | ספרו "הגחלת" יצא לאור בשנת [[תשמ"ו]] על ידי "שמי"ר", אגודת האקדמאים החבדי"ת, המתאר את המאבק של השלטונות בדת, ואת הפעילות החבדי"ת לצעירים במוסקבה בעידודו של הרבי הריי"צ, בתקופה שלפני המאסר. | ||
המאבק של השלטונות בדת, ואת הפעילות | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* אחיו | * אחיו ר' גרשון מיכלין, חתנו של ר' יעקב הורנשטיין (אחיו של ר' [[שלמה הורנשטיין]] ובן דודו של ר' [[משה הורנשטיין]] חתן אדמו"ר מהר"ש). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מיכלין, עמנואל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:41, 3 בספטמבר 2023
ר' עמנואל מיכלין (ט"ז בטבת תר"ע – ?), בן למשפחה חב"דית שורשית מהעיירה שצעדרין, מחבר ספר "הגחלת" המתאר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במוסקבה ובברית המועצות שמאחורי מסך הברזל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ז טבת תר"ע לאביו ר' לוי יצחק מיכלין, שהיה תלמיד חכם בעל צורה ובנו של הגאון הרב דובער מיכלין שהיה רב ודיין בכמה עיירות והוסמך ע"י ר' הלל מפאריטש.
נשא לאשה את מרת גולדה בתו של הרב שלמה (בן ר' יחיאל מיכל) שלייפר, רבה הראשי של מוסקבה, שפעל ללא לאות למען חיזוק היהדות.
היה מזכיר הועד הארצי שבראשו עמד הרב יעקב לנדא והיה תחת נשיאותו והשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, וסייע בהקמת וביסוס ישיבת "תפארת בחורים" במוסקבה.
בשנת תשל"ב הצליח להיחלץ מעמק הבכא ולהגיע לארץ הקודש. במשך השנים הוא אצר במוחו ולבו את ההיסטוריה של הקהילה היהודית הדתית במוסקבה ובברית המועצות במשך חמישים שנה בצורה מרשימה מאד. לימים גילה כי הוא גם חונן בעט סופר, והוא העלה את זכרונותיו על הכתב, והללו הפכו למסמך מרתק, יחיד במינו, המתעד את חיי היהודים בבריה"מ בשנות סטאלין הקשות ממבט רגיש ועוצמתי גם יחד[1].
באותם ימים במוסקבה הבית של משפחת מיכלין היה בין המקומות הנדירים שבהם אפשר היה לשהות ולבלות בלב שקט ובאמונת לב מלאה, ואף שימש כמקום מניין נסתר בחגים במשך כמה שנים עבור קבוצת אקדמאים שחששו ללכת להתפלל בבית הכנסת המקומי, תוך שהם נוקטים אמצעי זהירות מופלגים ותכסיסים כדי שלא יגלו על מעשיהם.
ר' עמנואל זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ עוד במוסקבה. וכך מתאר בספרו: "אני באתי למוסקבה עם הורי ומשפחתי לפני נ' שנה, ובשבת הראשונה לשבתי שם הצלחתי לראות בראשונה ולשמוע מאמר מפי כ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע זצלה"ה… ארבעה פעמים נכנסתי ליחידות אצלו במוסקבה ופעמיים הייתי בלנינגרד - בפורים ובשמחת תורה האחרון".
לאחר עלותו ארצה, נסע לרבי ובי"ב תמוז תשל"ה שהה עם רעייתו ב'יחידות' במשך ארבעים דקות, שבהן התעניין הרבי בכל המידע אודות החיים במוסקבה, והפציר בו לחשוף ולפרסם זאת.
ספרו "הגחלת" יצא לאור בשנת תשמ"ו על ידי "שמי"ר", אגודת האקדמאים החבדי"ת, המתאר את המאבק של השלטונות בדת, ואת הפעילות החבדי"ת לצעירים במוסקבה בעידודו של הרבי הריי"צ, בתקופה שלפני המאסר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו ר' גרשון מיכלין, חתנו של ר' יעקב הורנשטיין (אחיו של ר' שלמה הורנשטיין ובן דודו של ר' משה הורנשטיין חתן אדמו"ר מהר"ש).