|
|
| (41 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעריכה}} | | [[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], בעת ה[[יחידות]] אצל הרבי, [[י"ג מנחם אב]] [[תשכ"ו]]]] |
| | '''פרזידנט''' הוא צורת כינוי מקובלת אצל חלק מחסידי חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נמנע להשתמש בתואר נשיא כלפי נשיא המדינה בנימוק שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח{{הערה|מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}, אך כשהרבי כתב באנגלית לא נמנע משימוש בתואר פרזידנט. עם זאת, כשהרבי כתב בעברית לא כתב פרזידנט, ונימק זאת שבשינוי תואר יש בו משום התערבות בענינים של הזולת. |
|
| |
|
| ==התואר פרזידנט== | | ==הפרזידנט בישראל== |
| על פי מכתבו של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
| | הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות. |
|
| |
|
| | בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים{{הערה|עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.}}. |
|
| |
|
| ד'רכו
| | ==הפרזידנט בעולם== |
| ב"ה, י"א ניסן, ה'תשט"ז
| | [[קובץ:טראמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט ה-45 של ארצות הברית מיסטר דולנד טראמפ חותם על הכרתו של י"א בניסן כיום החינוך השנתי]] |
| ברוקלין, נ.י.
| | נשיאי המדינות ברוב העולם מוגדרים גם כשולטים במדינה והם אלו שנבחרים בבחירות על-ידי הציבור ומקימים ממשלה. |
|
| |
|
| שלום רב וברכה!
| | ===בארצות הברית=== |
| | {{ערך מורחב|נשיאי ארצות הברית}} |
| | בארצות הברית הפרזידנט נבחר כל 4 שנים בבחירות מאורגנות על ידי האזרחים בכלל המדינות ונקבע על ידי קבלת מנדטים בכל מדינה ומדינה. |
|
| |
|
| הפתעה נעימה הי' לי מכתב כ' אישור קבלת חידושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" על מס' בבא מציעא, ובקורת רוח מיוחדה קראתי בו אודות שיעורי הלימודים במסכתא זו.
| | לנשיאי ארצות הברית רבים יש קשר עם הרבי וכל אחד מהם בדרך-כלל נוהג להכריז על י"א ניסן כיום החינוך השנתי, והם מרבים לעזור לשלוחי הרבי באשר הם. |
|
| |
|
| וגדול כח לימוד תורתנו, תורת חיים, "שמביא לידי מעשה". ובודאי תקויים גם ההודעה "מצוה גוררת מצוה". וכיון שמעלין בקדש, תקותי אשר הלוך ילך ויתוסף בהאמור, הן בכמות והן באיכות.
| | ==התואר פרזידנט== |
| | | [[קובץ:רשג ושזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], לוחץ את ידיו של [[הרש"ג]] בעת ה[[יחידות]] בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו]] |
| יש תמהים למאמר חז"ל "רבי מכבד עשירים".
| | אצל חלק מ[[חסידי חב"ד]] מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של [[הרבי]] לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר [[יצחק בן צבי]], בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור ל[[מלך המשיח]], ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו כשכתב באנגלית פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'{{הערה|יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת ב[[בית שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]], בה הסכים [[הרבי]] כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".}}. |
| | |
| ולדידי מובן ומבואר הוא על פי אחת הנקודות היסודיות של שיטת הבעל שם טוב, אשר
| |
| | |
| כל ענין בעולם ואפילו קטן שבקטנים הוא בהשגחה פרטית, ובפרט ענינים כוללים הנוגעים לרבים.
| |
| | |
| עשירים, אנשים אשר ההשגחה העליונה נתנה בידם האמצעים לפעול רבות טובות בעולמו של הקב"ה, בודאי גם כוחות נפשם מתאימים למילוי תפקיד זה, תפקיד העולה פי כמה על תפקידו של איש הבינוני ועל אחת כמה וכמה של איש העני. ורבינו הקדוש שתקופתו היתה תקופת מעבר בחיי עם ישראל מחיים שלוים, לפי ערך - לחיים של גזירות ורדיפות, ועליו הי' לגייס את כל הכוחות בכדי שיעמוד עם ישראל בנסיון זה ויצא שלם ומחוסן, עליו היתה המשימה להתבונן בכל אחד ואחד ולהשתדל לנצל את כל האפשרויות אשר בו. ולכן הביע רגש כבוד כלפי אלו שמלמעלה נתנו להם אפשריות יתרה, אשר בודאי גם נוצלה להגן על כל הקדוש בישראל, ככל שאר פעולות רבינו הק'.
| |
| | |
| אלא, מתאים להנהגה הכללית בעולם, אשר לכל אחד מבני ישראל נתנה בחירה חפשית, ומנסה ה' אלקים אותו לדעת הישנו אוהב את ה' כו' ושומר מצוותיו ושומע בקולו וכו', גם בזה הבחירה נתונה לכל אחד מהעשירים, וכמו שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת גו' לקיים בבחירתו, כסיום הכתוב, ובחרת בחיים, או ח"ו להיפך.
| |
| | |
| פשוט, אשר אם בעשירים בזהב וכסף, הדברים אמורים, על אחת כמה
| |
| | |
| וכמה - עשירים בכח השפעה על הסביבה הקרובה והרחוקה.
| |
| | |
| ומובן גם כן, אשר כיון שיש מנהיג לבירה זה העולם ואין בו דבר אחד לבטלה, מוכרח ניצול פעיל וחיובי של העושר, ואין מספיק כלל וכלל זה שלא ישתמשו בעושר בכיוון בלתי רצוי.
| |
| | |
| כי גם העדר הניצול מפריע את הסדר בבריאה, כיון שענינה אשר כל החלקים שבה צריכים לסייע באופן פעיל לתכלית הכללית והאחידה.
| |
| | |
| רבות שמעתי על כ', תכונות נפשו ומדותיו ועל יחסו לקדשי עם ישראל המסורתיים.
| |
| | |
| ובתקופתנו זו ניתנו לכ' אפשרויות מיוחדות, בדוגמת האמור לעיל, בהשפעה על הסביבה הקרובה והרחוקה, השפעה היכולה להביא תוצאות מרחיקות לכת, וביחוד - בשמירה על צביונו האמתי של עמנו אשר נהי' לעם בקבלת התורה, והיא היא חוט השני העובר דרך כל תקופות קיום עמנו ומאחדן, אף כי במשך זמן זה כמה אומות, אומות בעלות תרבות מפותחת ביותר, מושלות בכיפה וכו' נתחייבו כלי' ולא היתה להם תקומה, וישראל נופלים ועומדים - על ידי הקישור עם בורא העולם ומנהיגו - ואומר כי אני הוי' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם (מדרש תנחומא, פ' נצבים).
| |
| | |
| ואם בכמה תקופות מוכרח הי' גיוס כל כחות בני ישראל לשמירה ולהגנה על התורה ומצותי' - סוד קיומו של עם ישראל - בתקופתנו לא כל שכן, תקופת הרת עולם ותקופת משבר ונסיון, מהנסיונות הכי גדולים, של עמנו ישראל. ואלו העשירים ביכולת ואפשריות, אשר מתאים לזה גם אחריותם גדולה פי כמה, חובתם חוב קדוש וגם זכותם לנצל את האפשרויות במילואן להגן על הקדוש לעם ישראל היא תורתנו הנצחית ומצוותי', ובפרט בפלטין של מלך היא הארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכיון שהועמס תפקיד זה בודאי ניתנו מראש כל הענינים הנדרשים למילוי התפקיד במילואו, אלא שרצון הבורא הוא שיהי' זה בבחירה - ובחרת בחיים.
| |
| | |
| נשען על מה ששמעתי על כ' תקותי חזקה שלא יקפיד על שורותי דלעיל, אף שזהו מכתבי הראשון לכ', ויקובלו הדברים באותו הרגש שנכתבו.
| |
| | |
| ויהי רצון שאזכה שאל ישארו דברים בעלמא.
| |
| | |
| בכבוד ובהוקרה ובאיחולי חג הפסח כשר ושמח.
| |
| | |
| אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה היתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
| |
| | |
| מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהי' "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא ה' אלקיו" (הוריות יא, סוף ע"א), והכל יהי' באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי". ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם". יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כ' "אמתי הוא - לא רציתי לכזב" בנפשי, ואתו הסליחה.
| |
| | |
| ד'רכו
| |
| | |
| חלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים חוב' ז ע' 17, והועתקה באגרת נוספת בלקו"ש חכ"ג ע' 336.
| |
| | |
| האגרת היא ליצחק בן צבי, והסיבה למניעת תואר הכבוד "נשיא" - בשולי האגרת.
| |
| | |
| שיעורי הלימודים: ראה גם לעיל אגרת ג'תתקיט.
| |
| | |
| | |
| ==מויקיפדיה== | |
| נשיא מדינת ישראל
| |
| | |
| מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| |
| קפיצה אל: ניווט, חיפוש
| |
| הממשל בישראל
| |
| נשיא המדינה
| |
| שמעון פרס
| |
| ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
| |
| ראש הממשלה
| |
| בנימין נתניהו
| |
| ממלא מקום ראש הממשלה
| |
| לא מונה באופן רשמי
| |
| היועץ המשפטי לממשלה
| |
| יהודה וינשטיין
| |
| הכנסת - משכן הכנסת
| |
| יושב ראש הכנסת
| |
| יולי אדלשטיין
| |
| חבר הכנסת
| |
| ועדות הכנסת
| |
| חוקי יסוד
| |
| בתי המשפט בישראל
| |
| בית המשפט העליון
| |
| נשיא בית המשפט העליון
| |
| אשר גרוניס
| |
| בית המשפט הגבוה לצדק
| |
| המשפט בישראל
| |
| הבחירות בישראל
| |
| מפלגות בישראל
| |
| שיטת הממשל בישראל
| |
| פוליטיקה בישראל
| |
| הפרדת הרשויות בישראל
| |
| יחסי החוץ של ישראל
| |
| | |
| פורטל - הממשל בישראל
| |
| במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו, והוא מסמל את אחדות העם ומשמש סמל הקונצנזוס. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
| |
| | |
| בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
| |
| | |
| תוכן עניינים
| |
| | |
| 1 סמכויות הנשיא
| |
| 2 היסטוריה חקיקתית
| |
| 3 דיני הנשיאות
| |
| 3.1 בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות
| |
| 3.2 נשיא בפועל
| |
| 3.2.1 בחוק
| |
| 3.2.2 היסטוריה
| |
| 3.3 נבצרות זמנית
| |
| 3.3.1 בחוק
| |
| 3.3.2 נבצרות זמנית בהיסטוריה
| |
| 4 המשמעות הייצוגית של בחירת האישים
| |
| 5 נשיאי מדינת ישראל
| |
| 5.1 ציר זמן
| |
| 6 מועמדים שלא נבחרו לתפקיד
| |
| 7 ראו גם
| |
| 8 לקריאה נוספת
| |
| 9 קישורים חיצוניים
| |
| סמכויות הנשיא [עריכה]
| |
| | |
| בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.
| |
| | |
| עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ומחבלים פלסטינים במסגרת עסקות חילופי שבויים.
| |
| | |
| סמכות נוספת בידי נשיא המדינה המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה היא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת) כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה: לאחר בחירות, לאחר הבעת אי אמון בממשלה ולאחר התפטרות הממשלה או ראש הממשלה. סמכות זו, המוכרת ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, יש בה שיקול דעת והיא נעשית לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת ולפי הערכה אישית של הנשיא מיהו בעל הסיכויים הטובים ביותר להקמת ממשלה.
| |
| | |
| היסטוריה חקיקתית [עריכה]
| |
| | |
| סמכויות נשיא המדינה בישראל מעוגנות ברובן בחוק יסוד: נשיא המדינה משנת 1964. טרם חקיקת חוק היסוד, עוגנו סמכויותיו בחוק המעבר, התש"ט-1949 ובחוק כהונת נשיא המדינה, התשי"א-1951. חוק יסוד: נשיא המדינה התקבל בשנת 1964, לאחר שהועלה כהצעת חוק ממשלתית בשנת 1963, וביטל את רוב ההסדרים שנקבעו לגבי מוסד הנשיאות בחוקים קודמים. למרות שחוק היסוד לא שינה באופן מהותי את סמכויותיו של נשיא המדינה, הוא עורר מחלוקות שונות בעת הדיונים בכנסת הן לגבי העבודה כי חוק היסוד הוגש כהצעת חוק ממשלתית ולא על ידי ועדת חוק, חוקה ומשפט כפי שנקבע בהחלטת הררי, והן בשל האופי המצומצם יחסית של סמכויותיו.
| |
| | |
| דיני הנשיאות [עריכה]
| |
| | |
| | |
| | |
| 17 בפברואר 1949, הנשיא הראשון חיים ויצמן נשבע אמונים בבניין המוסדות הלאומיים
| |
| | |
| | |
| נס נשיא מדינת ישראל
| |
| בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות [עריכה]
| |
| | |
| ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ישראל
| |
| כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה, בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו במועמדותו. מי מבין המתמודדים שקיבל את קולותיהם של לפחות 61 מבין כל חברי הכנסת, נבחר לנשיא. הבחירה לנשיא הינה חשאית. חוק יסוד: נשיא המדינה מסדיר את הליכי הבחירה המדויקים.
| |
| | |
| אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי, או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמנית (למשל בזמן מחלה שמונעת ממנו למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת הוא יכנס למעמד זה.
| |
| | |
| הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה (90 מחבריה), להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל תהליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.
| |
| | |
| לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת - לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. במידה שיש לגבות ממנו עדות, הנשיא יקבע את מקום ומועד מסירת העדות.
| |
| | |
| נשיא בפועל [עריכה]
| |
| | |
| בחוק [עריכה]
| |
| | |
| בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(א) מופיע:
| |
| | |
| "נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד נשיא המדינה החדש לא התחיל לכהן, יכהן יושב ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.
| |
| בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא ועל תחילת כהונתו שלו (סעיף 24).
| |
| | |
| היסטוריה [עריכה]
| |
| | |
| עקב המחלה של חיים ויצמן הודיע האחרון על חוסר יכולתו לכהן כנשיא, יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת באותו זמן- החל לכהן ב-11 בדצמבר 1951 כנשיא בפועל כשנה שלמה, עד 8 בדצמבר 1952 (אז נבחר לתפקיד יצחק בן צבי). במהלך תקופה זו היה חתום שפרינצק על החלטות רבות, כשהוא פועל רבות (ויצמן נכנס לתפקיד כאדם חולה, כשהוא מאוכזב מהמשרה אותה נתן לו דוד בן-גוריון, לעומתו לשפרינצק זו הייתה קפיצת מדרגה פוליטית).
| |
| | |
| הכהונה הבאה של נשיא בפועל הייתה קצרה יותר. קדיש לוז, שכיהן כיו"ר הכנסת בכנסות ה-4 ה-5 וה-6, כיהן גם הוא כנשיא בפועל, לאחר פטירתו של יצחק בן צבי במהלך כהונתו. בן צבי נפטר ב-23 באפריל 1963; תהליך הבחירה של הנשיא הבא (זלמן שזר) ארך זמן, ולוז כיהן כנשיא כמעט חודש ימים עד ה-21 במאי 1963.
| |
| | |
| במהלך כהונתו של שזר התקבלה לראשונה החלטת ועדת הכנסת למנות ממלא מקום ליו"ר הכנסת מבין סגניו, על מנת שמקרי העדרות משותפת של הנשיא ויו"ר הכנסת מהמדינה לא יותירו את מדינת ישראל ללא ראש מדינה נוכח. דבורה נצר הייתה הראשונה להיבחר למעמד זה וכיהנה בתפקיד למשך יממה בנובמבר 1968. מסורת זו מתקיימת מאז, על פיה בהיעדרו של יו"ר הכנסת בוחרת ועדת הכנסת כממלא מקומו את סגן יו"ר הכנסת המכהן מטעם מפלגתו של היושב ראש.
| |
| | |
| עקב התפטרותו של עזר ויצמן בעקבות פרשה בה הסתבר כי הוא קיבל סכומי כסף גדולים מאיש עסקים מבלי שדיווח על כך, נכנס יו"ר הכנסת אברהם בורג לתפקיד מיום התפטרותו (ה-13 ביולי 2000) ועד לבחירתו של משה קצב לתפקיד (ב-1 באוגוסט). אולם קצב עצמו התפטר גם הוא (ב-1 ביולי 2007) ומילאה את מקומו דליה איציק עד לבחירתו של שמעון פרס ב-15 ביולי. איציק כיהנה כממלאת מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה קודם לכן, עקב נבצרותו הזמנית של קצב מתפקידו.
| |
| | |
| נבצרות זמנית [עריכה]
| |
| | |
| | |
| | |
| לשכת הנשיא
| |
| בחוק [עריכה]
| |
| | |
| בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(ב) מופיע:
| |
| | |
| "בתקופה שנשיא המדינה הפסיק זמנית למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו יכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה"
| |
| בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא ועל תחילת כהונתו שלו (סעיף 24). כאשר הנשיא יוצא מחוץ לגבולות המדינה (דבר המחייב את אישור הממשלה) צריך ראש הממשלה לפרסם ברשומות על יציאתו ועל שובו.
| |
| | |
| נבצרות זמנית בהיסטוריה [עריכה]
| |
| | |
| במשך כחצי שנה, מינואר עד ה-1 ביולי 2007, כיהנה דליה איציק כממלאת מקומו של הנשיא משה קצב, עד התפטרותו וכניסתה לתפקיד כנשיאה בפועל. קצב, אשר נדרש לאישור ועדת הכנסת, ביקש בינואר 2007 לאשר את נבצרותו בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על כוונה להגיש כנגדו כתב אישום. נבצרות זו נמשכה כחצי שנה. קודם לתקופת נבצרות זו, נרשמה נבצרות קצרה של כ-16 שעות בספטמבר 2006, אשר גם בה כיהנה דליה איציק כממלאת מקום נשיא המדינה. היה זה ביום השבעתה של דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון.
| |
| | |
| המשמעות הייצוגית של בחירת האישים [עריכה]
| |
| | |
| | |
| | |
| תמונת נס נשיא מדינת ישראל
| |
| משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג ועזר ויצמן), מלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר ויצחק נבון).
| |
| | |
| בקדנציות האחרונות נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, ובינתיים נראה שמתווה זה ימשיך, למרות הצעות חוק שונות שניסו למנוע זאת, על מנת למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי. בחירתו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה בשנת 1993 היוותה את הנקודה בה החלה מגמה זו, ואחריו נבחרו משה קצב וב-2007 שמעון פרס, לאחר 48 שנות פוליטיקה בכנסת.
| |
| | |
| תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל תפקיד אחרון בקריירה הפוליטית של הנושא בתפקיד זה. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.
| |
| | |
| נשיאי מדינת ישראל [עריכה]
| |
| | |
| שם הנשיא תקופת חייו שיוך מפלגתי בעת בחירתו לנשיאות פרטים ביוגרפיים מערכות בחירות לנשיאות תקופת נשיאותו
| |
| חיים ויצמן 1874-1952 (לא היה חבר הכנסת) כימאי, מראשי התנועה הציונית ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית 1949, 1951 1949-1952
| |
| יצחק בן צבי 1884-1963 מפא"י
| |
| (חבר כנסת מכהן) היסטוריון, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל 1952, 1957, 1962 1952-1963
| |
| זלמן שזר 1889-1974 מפא"י
| |
| (כיהן כחבר הכנסת בעבר) סופר עיתונאי והיסטוריון, ממייסדי תנועת העבודה וממנהיגי ההסתדרות, חבר הכנסת, ראשון שרי החינוך והתרבות 1963, 1968 1963-1973
| |
| אפרים קציר 1916-2009 העבודה
| |
| (לא היה חבר כנסת) פרופסור לביופיזיקה וחתן פרס ישראל במדעי החיים. ממקימי התשתית המדעית-ביטחונית בישראל. 1973 1973-1978
| |
| יצחק נבון נולד ב-1921 העבודה
| |
| (חבר כנסת מכהן) סופר, איש חינוך ומדינאי, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, חבר כנסת בשנים 1965-1978, 1984-1992 1978 1978-1983
| |
| חיים הרצוג 1918-1997 העבודה
| |
| (חבר כנסת מכהן) אלוף בצה"ל, פרשן שחיזק את רוחו של הציבור בישראל בזמן מלחמות, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת בין השנים 1981-1983 1983, 1988 1983-1993
| |
| עזר ויצמן 1924-2005 העבודה
| |
| (כיהן כחבר כנסת בעבר) מבוני חיל האוויר הישראלי, ראש אג"ם במלחמת ששת הימים, חבר כנסת, ושר הביטחון. אחיינו של חיים ויצמן. 1993, 1998 1993-2000
| |
| משה קצב נולד ב-1945 הליכוד
| |
| (חבר כנסת מכהן) סגן ראש הממשלה, שר בממשלות ישראל, ראש מועצת קריית מלאכי וחבר כנסת בשנים 1977-2000 2000 2000-2007
| |
| שמעון פרס נולד ב-1923 קדימה
| |
| (חבר כנסת מכהן) ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל, מדינאי, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר כנסת במשך 48 שנים. 2007 2007 - מכהן
| |
| ציר זמן [עריכה]
| |
| | |
|
| |
|
| |
|
| מועמדים שלא נבחרו לתפקיד [עריכה]
| | וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר י[[צחק בן צבי]] לאחר התמנותו לכהן בתפקיד: |
|
| |
|
| בחירות 1949 - פרופ' יוסף קלוזנר.
| | {{ציטוט|מרכאות=כן| |
| בחירות 1952 - ח"כ מרדכי נורוק, השר לשעבר יצחק גרינבוים וח"כ פרץ ברנשטיין. אלברט איינשטיין דחה הצעה להציג את מועמדותו.
| | |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז] |
| בחירות 1963 - ח"כ פרץ ברנשטיין.
| | |תוכן=אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה הייתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי. |
| בחירות 1973 - פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
| |
| בחירות 1978 - פרופ' יצחק שווה היה מועמדו של ראש הממשלה מנחם בגין, אך בעקבות המהומה התקשורתית סביב אלמוניותו הציבורית, פרש מהמרוץ.
| |
| בחירות 1983 - השופט מנחם אלון. על אף היותו מועמדה של הקואליציה, אלון זכה ל-57 קולות לעומת 61 קולות שניתנו לחיים הרצוג.
| |
| בחירות 1993 - יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ דב שילנסקי. בתוך מפלגת העבודה התמודדו מול עזר ויצמן גם שלמה הלל ואריה לובה אליאב.
| |
| בחירות 1998 - ח"כ שאול עמור. למניעת מקרה נוסף בו נשיא מכהן מתמודד על הארכת כהונתו, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה. התיקון מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת ולקבוע את תקופת הכהונה לשבע שנים, במקום חמש.
| |
| בחירות 2000 - ראש הממשלה לשעבר, ח"כ שמעון פרס. בסיבוב הבחירה השני זכה המועמד הנבחר משה קצב ל-63 קולות, מול 57 קולות שהוענקו לפרס.
| |
| בחירות 2007 - יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין וח"כ קולט אביטל.
| |
| ראו גם [עריכה]
| |
|
| |
|
| חוק יסוד: נשיא המדינה
| | מיום הלכי ל"[[חיידר|חדר]]" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור [[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי ה[[גלות]] הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"{{הערה|הוריות יא, סוף ע"א.}}, והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"{{הערה|ישעיהו יב, א.}}. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"{{הערה|יבמות מז, א.}}. יכולתי להשתמש במילה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה. |
| נס הנשיא
| | }} |
| רעיית נשיא מדינת ישראל
| |
| משכן הנשיא
| |
| אות מצטיין הנשיא
| |
| ועידת הנשיא
| |
| פרס נשיא המדינה לספרות
| |
| לקריאה נוספת [עריכה]
| |
|
| |
|
| אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 20 - נשיא המדינה וסמכות החנינה
| | בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב [[שלמה יוסף זוין]] כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4347.htm אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז]. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}. כמו כן הבהיר הרבי מדוע השמיט את התואר לחלוטין ולא השתמש בתואר „פרזידנט“, כי בשינוי תואר יש משום התערבות בענינים של הזולת. |
| קישורים חיצוניים [עריכה]
| |
|
| |
|
| נשיאי מדינת ישראל - אתר האינטרנט הרשמי
| | ==נושאי התפקיד במדינת ישראל== |
| חוק-יסוד: נשיא המדינה, באתר הכנסת
| | {{פרזידנט}} |
| נשיא המדינה בלקסיקון המונחים באתר הכנסת
| |
| נשיא מדינת ישראל, באנציקלופדיה ynet
| |
| נשיאי מדינת ישראל באתר "הכיתה האינטראקטיבית"
| |
| המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח - סקירה היסטורית של ynet על הבחירות לנשיאות מאז קום המדינה
| |
| דנה בלאנדר, כיצד מעבירים נשיא מכהונתו?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
| |
| דנה בלאנדר, הנשיא - מוסד או אישיות?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
| |
|
| |
|
| | ==קישורים חיצוניים== |
| | *{{קישור חבד און ליין|99570|"הנשיא שז"ר אמר לי: הנשיא זה הרבי" ● וידאו||י"א אלול תשע"ו}} |
|
| |
|
| נשיאי מדינת ישראל
| | {{הערות שוליים}} |
| חיים ויצמן יצחק בן-צבי זלמן שזר אפרים קציר יצחק נבון
| | [[קטגוריה:פרזידנט|*]] |
| 1949 - 1952 1952 - 1963 1963 - 1973 1973 - 1978 1978 - 1983
| |
| חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב שמעון פרס
| |
| 1983 - 1993 1993 - 2000 2000 - 2007 2007 -
| |
| מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשיא_מדינת_ישראל&oldid=14213620
| |
| קטגוריות:
| |
י"א אלול תשע"ו