שבעה קולות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "דרשו חז"ל ש'''בשבעה קולות''' קולות ניתנה התורה. ==מקור המושג== במספר מקומות דרשו חז"ל{{הערה|שמ...") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
במספר מקומות דרשו חז"ל{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} | במספר מקומות דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} ששבע הפעמים שכתובה המילה '[[קול]]' ב[[תהילים כ"ט]]{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת [[ספר תורה]]. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[הגאונים]]. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד ל{{ה|רמב"ן}} (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה ה[[ברייתא]] ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===שבע הספירות דאצילות=== | ===שבע הספירות דאצילות=== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה|[[אור התורה]] - רשימות על [[שיר השירים]], ע' מח.}} על הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"{{הערה|שיר השירים ג', ה'.}} שהמילה "השבעתי" היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות ד[[אצילות]] בהן נתן [[ה']] את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו' רומזות לג' הראשונות ([[כתר]], [[חכמה]] ו[[בינה]]) שיתגלו [[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] – שאז יהיה כינור של '''שמונה''' מיתרים (היינו, שה'קול' השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא). | |||
===שבעת הצלילים בסולם הנגינה=== | ===שבעת הצלילים בסולם הנגינה=== | ||
בעל המשנת חסידים{{הערה|בספר הון עשיר על | בעל המשנת חסידים{{הערה|בספר 'הון עשיר' על ה[[משניות]], יומא פרק ג'.}} מקשר את הפסוק שנאמר על התורה "חצבה עמודיה שבעה" עם חכמת ה[[נגינה]]: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם. | ||
העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא '''נובע מחוקי הטבע'''. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה תזריע כא ד}}, | העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא '''נובע מחוקי הטבע'''. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה תזריע כא ד}}, ש[[שבעת הנימין של כינור בית המקדש]] הם כנגד שבעת [[הספירות]]{{הערה|ראה גם [[ספר המאמרים מלוקט]] ח"ג עמ' נ.}}, וכן הוא ב[[זהר]] חדש{{הערה|ויצא כז ד ז'.}} על הפסוק{{הערה|[[משלי]] ט א.}} "חצבה עמודיה שבעה": "קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז' יומי בראשית". | ||
==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]== | ==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]== | ||
המהר"ל{{הערה|בספרו תפארת ישראל פרק | המהר"ל{{הערה|בספרו 'תפארת ישראל', פרק ס"ו.}} מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות ה[[דקדוק]]{{הערה|[[קמץ]], [[פתח]], [[סגול]], [[חיריק]], [[שורוק]], [[קובוץ]] ו[[חולם]].}}. דכשם שב[[מתן תורה]] היה קול אחד שנחלק לשבעה{{הערה|דעת ר' יוחנן בשמו"ר פ' כ"ח.}} (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות ה[[דיבור]]{{הערה|ובקהילת יעקב מוסבר על פי ה[[קבלה]], שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים ד[[תוהו]], שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.}}). | ||
ומוסיף המהר"ל ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}. | ומוסיף [[המהר"ל]] ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}. | ||
ורבינו בחיי{{הערה| | ורבינו בחיי{{הערה|ב[[פרשת וירא]].}} מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן{{הערה|לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.}} לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[קול]] | * [[קול]] | ||
* [[חמישה קולות]] | * [[חמישה קולות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:05, 27 ביולי 2023
דרשו חז"ל שבשבעה קולות קולות ניתנה התורה.
מקור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
במספר מקומות דרשו חז"ל[1] ששבע הפעמים שכתובה המילה 'קול' בתהילים כ"ט[2] רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר[3] התגלתה הברייתא ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל[4] את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים[5]. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבע הספירות דאצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק מסביר[6] על הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"[7] שהמילה "השבעתי" היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות דאצילות בהן נתן ה' את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו' רומזות לג' הראשונות (כתר, חכמה ובינה) שיתגלו לעתיד לבוא – שאז יהיה כינור של שמונה מיתרים (היינו, שה'קול' השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא).
שבעת הצלילים בסולם הנגינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעל המשנת חסידים[8] מקשר את הפסוק שנאמר על התורה "חצבה עמודיה שבעה" עם חכמת הנגינה: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם.
העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא נובע מחוקי הטבע. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות[9], ששבעת הנימין של כינור בית המקדש הם כנגד שבעת הספירות[10], וכן הוא בזהר חדש[11] על הפסוק[12] "חצבה עמודיה שבעה": "קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז' יומי בראשית".
הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת רוחות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהר"ל[13] מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות הדקדוק[14]. דכשם שבמתן תורה היה קול אחד שנחלק לשבעה[15] (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות הדיבור[16]).
ומוסיף המהר"ל ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע[17].
ורבינו בחיי[18] מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן[19] לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.
- ↑ מזמור המדבר על מתן תורה.
- ↑ מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת ספר תורה. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו בארץ ישראל בתקופת הגאונים. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד לרמב"ן (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).
- ↑ מסכת סופרים ו' א'.
- ↑ היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.
- ↑ אור התורה - רשימות על שיר השירים, ע' מח.
- ↑ שיר השירים ג', ה'.
- ↑ בספר 'הון עשיר' על המשניות, יומא פרק ג'.
- ↑ לקוטי תורה תזריע כא ד
- ↑ ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' נ.
- ↑ ויצא כז ד ז'.
- ↑ משלי ט א.
- ↑ בספרו 'תפארת ישראל', פרק ס"ו.
- ↑ קמץ, פתח, סגול, חיריק, שורוק, קובוץ וחולם.
- ↑ דעת ר' יוחנן בשמו"ר פ' כ"ח.
- ↑ ובקהילת יעקב מוסבר על פי הקבלה, שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים דתוהו, שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.
- ↑ וראה בערך רוחות העולם שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.
- ↑ בפרשת וירא.
- ↑ לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.