שבעה קולות
דרשו חז"ל שבשבעה קולות קולות ניתנה התורה.
תוכן עניינים
מקור המושג[עריכה]
במספר מקומות דרשו חז"ל[1] ששבע הפעמים שכתובה המילה 'קול' בתהילים כ"ט[2] רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר[3] התגלתה הברייתא ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל[4] את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים[5]. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.
בתורת החסידות[עריכה]
שבע הספירות דאצילות[עריכה]
אדמו"ר הצמח צדק מסביר[6] על הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"[7] שהמילה "השבעתי" היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות דאצילות בהן נתן ה' את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו' רומזות לג' הראשונות (כתר, חכמה ובינה) שיתגלו לעתיד לבוא – שאז יהיה כינור של שמונה מיתרים (היינו, שה'קול' השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא).
שבעת הצלילים בסולם הנגינה[עריכה]
בעל המשנת חסידים[8] מקשר את הפסוק שנאמר על התורה "חצבה עמודיה שבעה" עם חכמת הנגינה: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם.
העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא נובע מחוקי הטבע. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות[9], ששבעת הנימין של כינור בית המקדש הם כנגד שבעת הספירות[10], וכן הוא בזהר חדש[11] על הפסוק[12] "חצבה עמודיה שבעה": "קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז' יומי בראשית".
הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת רוחות העולם[עריכה]
המהר"ל[13] מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות הדקדוק[14]. דכשם שבמתן תורה היה קול אחד שנחלק לשבעה[15] (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות הדיבור[16]).
ומוסיף המהר"ל ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע[17].
ורבינו בחיי[18] מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן[19] לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.
- ↑ מזמור המדבר על מתן תורה.
- ↑ מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת ספר תורה. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו בארץ ישראל בתקופת הגאונים. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד לרמב"ן (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).
- ↑ מסכת סופרים ו' א'.
- ↑ היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.
- ↑ אור התורה - רשימות על שיר השירים, ע' מח.
- ↑ שיר השירים ג', ה'.
- ↑ בספר 'הון עשיר' על המשניות, יומא פרק ג'.
- ↑ לקוטי תורה תזריע כא ד
- ↑ ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' נ.
- ↑ ויצא כז ד ז'.
- ↑ משלי ט א.
- ↑ בספרו 'תפארת ישראל', פרק ס"ו.
- ↑ קמץ, פתח, סגול, חיריק, שורוק, קובוץ וחולם.
- ↑ דעת ר' יוחנן בשמו"ר פ' כ"ח.
- ↑ ובקהילת יעקב מוסבר על פי הקבלה, שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים דתוהו, שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.
- ↑ וראה בערך רוחות העולם שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.
- ↑ בפרשת וירא.
- ↑ לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.
