ניגון ושמחת בחגך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ושמחת בחגך''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] ועליז אותו שרים ה[[חסידים]] בימי השמחה ובפרט ב[[שלושת הרגלים]].
'''ושמחת בחגך''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] ועליז אותו שרים ה[[חסידים]] בימי השמחה ובפרט ב[[שלושת הרגלים]].


מילות הניגון (דברים טז, יד-טו) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ".
המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערה|'קוראי עונג' בהעלותך ס"ז, ללא מקור מדויק}} [[בעל מנגן]] בשפיקוב, הידוע יותר כ"ה[[שליח ציבור|חזן]] מ[[טשורטקוב]]" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערה|תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.


ניגון זה הוא ניגון רכ"ח ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון רכ"ח ב[[ספר הניגונים]].
==מילות הניגון==


המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערה|'קוראי עונג' בהעלותך ס"ז, ללא מקור מדויק}} [[בעל מנגן]] בשפיקוב, הידוע יותר כ"ה[[שליח ציבור|חזן]] מ[[טשורטקוב]]" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערה|תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.
{{ציטוט|"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ"|מקור=דברים טז, יד-טו}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־03:00, 12 ביוני 2023

ושמחת בחגך הינו ניגון שמח ועליז אותו שרים החסידים בימי השמחה ובפרט בשלושת הרגלים.

המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"[1] בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשורטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'[2], כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.

ניגון זה הוא ניגון רכ"ח בספר הניגונים.

מילות הניגון

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ"

דברים טז, יד-טו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 'קוראי עונג' בהעלותך ס"ז, ללא מקור מדויק
  2. תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר