שאול פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב '''שאול פרידמן''' (תרע"ב - ?) היה חבר בארגון "תפארת בחורים", הוגלה על ידי השלטונות הסוב...") |
(הרחבה, הוספת מקור, תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שאול פרידמן''' ([[תרע" | [[קובץ:שאול פרידמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' שואל פרידמן זמן קצר לאחר חתונתו ב[[תרח"ץ]]]] | ||
הרב '''שאול פרידמן''' ("שואל" [[תרע"ה]] - [[כ"ח טבת]] [[תש"י]]) היה חסיד בעל מסירות נפש, חבר בארגון "[[תפארת בחורים]]". הוגלה על ידי השלטונות הסובייטים, ונפטר במהלך גלותו. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לאביו החסיד ר' [[אלכסנדר סנדר פרידמן]] ולאמו מרת חיה דבורה בעיירה [[רציצא]] שב[[בלארוס]]. בגיל צעיר התייתם מאמו ובשנת [[תרפ"ה]] עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]]. אביו שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היה בן בית אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל ממנו קירובים רבים. בביתם התקיימו באופן תדיר מניינים תפילה חשאיים והתוועדויות חסידיות למרות הסכנה שבדבר. בביתם התעסקו בהדפסת מאמרי חסידות בשיטת ה"קופיר" וחלוקתם לציבור החסידים בכדי שיוכלו ללמוד דא"ח. | ||
עוד טרם שמלאו לו 12 שנים נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] שם למד במשך תקופה עד שהשלטונות שמו ידם על הישיבה ותלמידיה וביניהם ר' שואל התפזרו לסניפי תומכי תמימים בערים אחרות. | |||
בחורף [[תרח"ץ]] השתדך עם רעייתו מרת בלה בתו של החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. בלילה שקודם חתונתו נעצר ונחקר במשך שעות ובאורח פלא שוחרר בבוקר יום החתונה. | |||
לאחר נישואיו התגורר באחד הכפרים שליד [[לנינגרד]]. בבקרים עבד לפרנסתו ובערבים למד נגלה וחסידות במסגרת ארגון "[[תפארת בחורים]]". ב[[ד' אדר]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בשל השתייכותו ל"תפארת בחורים". ב[[י"ז אדר]] תרצ"ח נידן לעשר שנות גלות. הרב פרידמן התגלגל בין מספר מחנות, שם שמר תורה ומצוות במסירות נפש והקפיד על אוכל כשר עד ששוחרר ב[[ז' טבת]] [[תש"ח]]. | |||
לאחר | לאחר שחרורו התאחד עם אשתו ביילא וכבר לגור תקופה קצרה ב[[טשקנט]] ובהמשך ב[[סמרקנד]] בה התגוררו עשרות ממשפחות אנ"ש. | ||
ב[[י"ב סיוון]] [[תש"ט]] נעצר בשנית בשל "התססה אנטי סובייטית". ב[[תשרי]] [[תש"י]] נידן לעונש גלות במחוז קזיל-ארדא ב[[קזחסטן]]. רעייתו נסעה יחד עמו והם שכרו בית קטן במקום גלותו. ב[[כ"ח טבת]] [[תש"י]] חסמו אלמונים את פתח הארובה בביתם וכך בשל שאיפת עשן נחנקו למוות הוא ואשתו. בהשגחה פרטית עבר באותו זמן במקום ר' [[אליעזר מישולובין]] שהביא אותם לקבר ישראל. ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ז]] טוהר שמו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 111 - 113 | *[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1vsoAFQDMaDDlDhqxFHds_adDxRAUA7Qj/view?usp=drivesdk בלילה שלפני החתונה]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 301 עמ' 28 | ||
{{מיון רגיל:פרידמן שאול}} | *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות]''', עמ' 111 - 113 | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע" | |||
{{מיון רגיל:פרידמן, שאול}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:28, 8 ביוני 2023
הרב שאול פרידמן ("שואל" תרע"ה - כ"ח טבת תש"י) היה חסיד בעל מסירות נפש, חבר בארגון "תפארת בחורים". הוגלה על ידי השלטונות הסובייטים, ונפטר במהלך גלותו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו החסיד ר' אלכסנדר סנדר פרידמן ולאמו מרת חיה דבורה בעיירה רציצא שבבלארוס. בגיל צעיר התייתם מאמו ובשנת תרפ"ה עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד. אביו שהיה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש היה בן בית אצל אדמו"ר הריי"צ וקיבל ממנו קירובים רבים. בביתם התקיימו באופן תדיר מניינים תפילה חשאיים והתוועדויות חסידיות למרות הסכנה שבדבר. בביתם התעסקו בהדפסת מאמרי חסידות בשיטת ה"קופיר" וחלוקתם לציבור החסידים בכדי שיוכלו ללמוד דא"ח.
עוד טרם שמלאו לו 12 שנים נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים נעוול שם למד במשך תקופה עד שהשלטונות שמו ידם על הישיבה ותלמידיה וביניהם ר' שואל התפזרו לסניפי תומכי תמימים בערים אחרות.
בחורף תרח"ץ השתדך עם רעייתו מרת בלה בתו של החסיד ר' דובער קוזניצוב מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. בלילה שקודם חתונתו נעצר ונחקר במשך שעות ובאורח פלא שוחרר בבוקר יום החתונה.
לאחר נישואיו התגורר באחד הכפרים שליד לנינגרד. בבקרים עבד לפרנסתו ובערבים למד נגלה וחסידות במסגרת ארגון "תפארת בחורים". בד' אדר תרצ"ח נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בשל השתייכותו ל"תפארת בחורים". בי"ז אדר תרצ"ח נידן לעשר שנות גלות. הרב פרידמן התגלגל בין מספר מחנות, שם שמר תורה ומצוות במסירות נפש והקפיד על אוכל כשר עד ששוחרר בז' טבת תש"ח.
לאחר שחרורו התאחד עם אשתו ביילא וכבר לגור תקופה קצרה בטשקנט ובהמשך בסמרקנד בה התגוררו עשרות ממשפחות אנ"ש.
בי"ב סיוון תש"ט נעצר בשנית בשל "התססה אנטי סובייטית". בתשרי תש"י נידן לעונש גלות במחוז קזיל-ארדא בקזחסטן. רעייתו נסעה יחד עמו והם שכרו בית קטן במקום גלותו. בכ"ח טבת תש"י חסמו אלמונים את פתח הארובה בביתם וכך בשל שאיפת עשן נחנקו למוות הוא ואשתו. בהשגחה פרטית עבר באותו זמן במקום ר' אליעזר מישולובין שהביא אותם לקבר ישראל. בי"ז אלול תשי"ז טוהר שמו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, בלילה שלפני החתונה בית משיח גיליון 301 עמ' 28
- הרוגי מלכות, עמ' 111 - 113