ספר הפליאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ספר הפליאה''' המיוחס | '''ספר הפליאה''' המיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]{{הערה|אם כי יש חוקרים המפקפקים על ייחוס זה.}}, הוא לקט מאוחר של פירושי [[תורת הקבלה|מקובלים]] ל[[פרשת בראשית]]. | ||
חלק גדול מהספר כתוב כדו-שיח בין סבא ונכדו, והוא מראה במקומות רבים מדוע לא ניתן להבין את התורה רק בדרך הפשט, ומוכרחים לפרש אותה על פי הסוד. | חלק גדול מהספר כתוב כדו-שיח בין סבא ונכדו, והוא מראה במקומות רבים מדוע לא ניתן להבין את התורה רק בדרך הפשט, ומוכרחים לפרש אותה על פי הסוד. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
(בספר [[עשרה מאמרות]] לרבי [[מנחם עזריה מפאנו]] מיוחס הספר לרבי [[אביגדור קרא]] מ[[פראג]], שנפטר בשנת ה'קצ"ט). | (בספר [[עשרה מאמרות]] לרבי [[מנחם עזריה מפאנו]] מיוחס הספר לרבי [[אביגדור קרא]] מ[[פראג]], שנפטר בשנת ה'קצ"ט). | ||
על פי ספריו של רבי [[חיים ויטאל]], [[האריז"ל]] שיבח את הכתוב בספר הפליאה והסתמך עליו בהרחבה, אך רבי [[משה | על פי ספריו של רבי [[חיים ויטאל]], [[האריז"ל]] שיבח את הכתוב בספר הפליאה והסתמך עליו בהרחבה, אך רבי [[משה קורדובירו]] מצטט בספרו [[פרדס רימונים]] במקומות רבים את ספר הקנה וספר הפליאה (כשהוא מכנה אותו 'ספר התמונה') ומתפלמס עם דבריו{{הערה|1=ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51455&st=&pgnum=80 על מאמרים שאינם במקור מחכמינו] הערת הרב מנחם כשר, תורה לשמה בראשית, עמוד נ"ב.}} | ||
לטענת הרב כשר, בשל קטעים שונים שנכללו בספר במהדורות שונות בהם מופיעים ביטויים העלולים להתפרש ככפירה או שמנוגדות להלכה, היו שהתנזרו משימוש בספר{{הערה|ראו בהערה הקודמת, אך יש לציין שהציטוטים שמייחס לרמ"ק, לא נמצאים בספריו שמצויים בידינו.}}. | לטענת הרב כשר, בשל קטעים שונים שנכללו בספר במהדורות שונות בהם מופיעים ביטויים העלולים להתפרש ככפירה או שמנוגדות להלכה, היו שהתנזרו משימוש בספר{{הערה|ראו בהערה הקודמת, אך יש לציין שהציטוטים שמייחס לרמ"ק, לא נמצאים בספריו שמצויים בידינו.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־10:01, 22 במאי 2023
ספר הפליאה המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה[1], הוא לקט מאוחר של פירושי מקובלים לפרשת בראשית.
חלק גדול מהספר כתוב כדו-שיח בין סבא ונכדו, והוא מראה במקומות רבים מדוע לא ניתן להבין את התורה רק בדרך הפשט, ומוכרחים לפרש אותה על פי הסוד.
אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר 'שם הגדולים', כותב החיד"א את המסורות השונות בדבר זהות המחבר, וכותב שהמילה 'פליאה' הוא בגימטריה 'נחוניא' עם הכולל[2].
הספר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ד, והחל ממהדורת הדפוס הראשונה ובמהדורות רבות לאורך השנים הוא נדפס יחד עם ספר הקנה העוסק בטעמי המצוות, ונכתב כנראה בידי אותו המחבר והמלקט.
בשער הספר כפי שנדפס בשנת תרמ"ד בפרעמישלא, נכתב שספר זה הוא אחד מארבעים ותשעה 'קנים'[3].
(בספר עשרה מאמרות לרבי מנחם עזריה מפאנו מיוחס הספר לרבי אביגדור קרא מפראג, שנפטר בשנת ה'קצ"ט).
על פי ספריו של רבי חיים ויטאל, האריז"ל שיבח את הכתוב בספר הפליאה והסתמך עליו בהרחבה, אך רבי משה קורדובירו מצטט בספרו פרדס רימונים במקומות רבים את ספר הקנה וספר הפליאה (כשהוא מכנה אותו 'ספר התמונה') ומתפלמס עם דבריו[4]
לטענת הרב כשר, בשל קטעים שונים שנכללו בספר במהדורות שונות בהם מופיעים ביטויים העלולים להתפרש ככפירה או שמנוגדות להלכה, היו שהתנזרו משימוש בספר[5].
בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינים שונים בכתבי רבותינו נשיאינו מיוסדים על הלשונות והביאורים שנכללו בספר זה[6], ואף ציינו אליו במפורש[7], כך לדוגמא הלשון "מאן דנפח מתוכיה נפח - מתוכיותו ופנימיותו"[8], ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הפליאה, באתר היברו בוקס
הערות שוליים
- ↑ אם כי יש חוקרים המפקפקים על ייחוס זה.
- ↑ מפרשי התורה מרבני אשכנז מביאים מאמרים תמוהים ומטו בהו משם פליאה ועולים ויורדים בו, וראיתי להרמ"ע מאמר אם כל חי ח"א סי' טו"ב שכתב טעמי המצות לקנה שחיברו ה"ר אביגדור בעל הפליאה, ובהקדמת מגלה עמוקות כתב שחיברו ר' נחוניא כי פליאה גימטריא נחוניא עם הכולל, ובס' קרנים דפוס חדש דף כ"ב ע"ג[1] כתוב בפליאה של ר"ג קארו, ובסוף ספר תקון יששכר כתב ובס' טעמי מצות לר' קנה ז"ל בן ר' אביגדור ממשפחת ר' נחוניא בן הקנה וכו' ובס' סתרי תורה הנקרא פליאה וכו' ע"ש, ובסדר הדורות כתב ס' הפליאה הקדוש קנה אביו של ר' נחוניא ובע"מ מיחס אותו לר' אביגדור קרא מפראג סודות נפלאים ומעשים נוראים בקבלה בסדר פסוקי פ' בראשית, אך מביא אמוראים כמו אביי ורבא.
- ↑ צילום השער בהיברו בוקס.
- ↑ ראו על מאמרים שאינם במקור מחכמינו הערת הרב מנחם כשר, תורה לשמה בראשית, עמוד נ"ב.
- ↑ ראו בהערה הקודמת, אך יש לציין שהציטוטים שמייחס לרמ"ק, לא נמצאים בספריו שמצויים בידינו.
- ↑ ראו לדוגמא אור תורה לרב המגיד, תהילים רלה.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים אורח חיים סימן צ' סעיף כ"א.
- ↑ הערות לתורת חיים (אדמו"ר האמצעי) שמות ח"ב שצד, ג.