19,194
עריכות
מ
שיע.ק העביר את הדף משתמש:יונתן770י/טיוטה לשם משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "יונתן770י" ל־"חב"דפד וטוב לו"
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) |
מ (שיע.ק העביר את הדף משתמש:יונתן770י/טיוטה לשם משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "יונתן770י" ל־"חב"דפד וטוב לו") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הת' וילהלם | הת' וילהלם | ||
==יסוד ובנין בית הכנסת== | == תולדות בית הכנסת == | ||
=== יסוד ובנין בית הכנסת === | |||
[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] "בית יוסף", נבנה בשנת [[תרס"ח]] על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב. | [[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] "בית יוסף", נבנה בשנת [[תרס"ח]] על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב. | ||
מייסד ומקים בית המדרש בפועל, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל מחסידי קוידינוב | מייסד ומקים בית המדרש בפועל, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל מחסידי קוידינוב | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
דרכים}}. | דרכים}}. | ||
==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב== | === ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב === | ||
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | ||
ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו | ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו | ||
| שורה 47: | שורה 17: | ||
תורה ועבודה. | תורה ועבודה. | ||
==העברת בית הכנסת== | === העברת בית הכנסת === | ||
תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב | תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב | ||
ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא | ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא | ||
| שורה 87: | שורה 57: | ||
בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע. | בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע. | ||
==התייחסויות הרבי לבית הכנסת== | == התייחסויות הרבי לבית הכנסת == | ||
אחר העברת ביהמד"ר התעניין הרבי בחשאי אצל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, כתב הרבי איגרת קודשמיוחדת עבור ביהכנ"ס,(האיגרת המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש.(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של | אחר העברת ביהמד"ר התעניין הרבי בחשאי אצל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, כתב הרבי איגרת קודשמיוחדת עבור ביהכנ"ס,(האיגרת המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש.(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של | ||
ביהכנ"ס שצריך לפעול בהפצת המעינות המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. כמו כןהתקבלו גם עבור | ביהכנ"ס שצריך לפעול בהפצת המעינות המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. כמו כןהתקבלו גם עבור | ||
| שורה 96: | שורה 66: | ||
הש"ס בי"ט כסליו שנהג הגרח"י היילפרין לשלוח מידי שנה לרבי שהתייחס | הש"ס בי"ט כסליו שנהג הגרח"י היילפרין לשלוח מידי שנה לרבי שהתייחס | ||
אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו. | אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו. | ||
==גבאי בית הכנסת והמתפללים== | |||
חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים | |||
בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק | |||
גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי | |||
חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב | |||
חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי | |||
שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם | |||
דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. | |||
הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון". | |||
הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן | |||
עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי | |||
מקוידינוב. | |||
הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת | |||
בית הכנסת נטש את המקום. | |||
רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה | |||
בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו | |||
עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. | |||
רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח | |||
רבי משה ליב שפירא. | |||
רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם | |||
נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים | |||
לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על | |||
כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס | |||
באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות | |||
אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת | |||
התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם | |||
השי"ת בגשמיות וברוחניות... | |||
רבי שלמה יהודה סגל ז"ל | |||
רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ | |||
ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. | |||
רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים | |||
== אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית המדרש == | == אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית המדרש == | ||