19,194
עריכות
מ
שיע.ק העביר את הדף משתמש:יונתן770י/טיוטה לשם משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "יונתן770י" ל־"חב"דפד וטוב לו"
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) |
מ (שיע.ק העביר את הדף משתמש:יונתן770י/טיוטה לשם משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "יונתן770י" ל־"חב"דפד וטוב לו") |
||
| (10 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הת' וילהלם | הת' וילהלם | ||
==יסוד ובנין בית הכנסת== | == תולדות בית הכנסת == | ||
=== יסוד ובנין בית הכנסת === | |||
[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] "בית יוסף", נבנה בשנת [[תרס"ח]] על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב. | [[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] "בית יוסף", נבנה בשנת [[תרס"ח]] על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב. | ||
מייסד ומקים בית המדרש בפועל, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל מחסידי קוידינוב | |||
[[תלמיד חכם]] ו[[בעל נגינה]] ששמש גם כ[[שליח ציבור]]. שלאחר מכן היגר ל[[ארצות הברית]] | [[תלמיד חכם]] ו[[בעל נגינה]] ששמש גם כ[[שליח ציבור]]. שלאחר מכן היגר ל[[ארצות הברית]]{{הערה|מעשה שהיה גרם לכך שהיה מוכרח לעזוב | ||
את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא ובני ביתו ללא | את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא ובני ביתו ללא | ||
קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת | קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת | ||
דרכים}}. | דרכים}}. | ||
=== ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב === | |||
==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב== | |||
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | ||
ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו | ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו | ||
| שורה 88: | שורה 17: | ||
תורה ועבודה. | תורה ועבודה. | ||
==העברת בית הכנסת== | === העברת בית הכנסת === | ||
תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב | תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב | ||
ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא | ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא | ||
| שורה 128: | שורה 57: | ||
בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע. | בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע. | ||
==התייחסויות הרבי לבית הכנסת== | == התייחסויות הרבי לבית הכנסת == | ||
אחר העברת ביהמד"ר התעניין הרבי בחשאי אצל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, כתב הרבי איגרת קודשמיוחדת עבור ביהכנ"ס,(האיגרת המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש.(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של | אחר העברת ביהמד"ר התעניין הרבי בחשאי אצל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, כתב הרבי איגרת קודשמיוחדת עבור ביהכנ"ס,(האיגרת המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש.(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של | ||
ביהכנ"ס שצריך לפעול בהפצת המעינות המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. כמו כןהתקבלו גם עבור | ביהכנ"ס שצריך לפעול בהפצת המעינות המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. כמו כןהתקבלו גם עבור | ||
| שורה 138: | שורה 67: | ||
אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו. | אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו. | ||
==אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית | ==גבאי בית הכנסת והמתפללים== | ||
חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים | |||
בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק | |||
גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר | גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי | ||
מוהריי"צ באה"ק | חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב | ||
הכנסת של הר"ח נאה | חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי | ||
שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו. | שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם | ||
רבי בן ציון פונדמינסקי ת"ח מצאצאי רבנו הזקן | דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. | ||
הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון". | |||
הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן | |||
עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי | |||
מקוידינוב. | |||
הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת | |||
בית הכנסת נטש את המקום. | |||
רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה | |||
בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו | |||
עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. | |||
רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח | |||
רבי משה ליב שפירא. | |||
רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם | |||
נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים | |||
לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על | |||
כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס | |||
באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות | |||
אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת | |||
התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם | |||
השי"ת בגשמיות וברוחניות... | |||
רבי שלמה יהודה סגל ז"ל | |||
רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ | |||
ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. | |||
רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים | |||
== אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית המדרש == | |||
=== רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב === | |||
רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ באה"ק, העתיק את מקום תפילתו לבית המדרש לאחר סגירת בית הכנסת של הר"ח נאה, והיה מתפלל בו לעיתים קרובות למרות המרחק מביתו שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו. | |||
=== רבי בן ציון פונדמינסקי === | |||
רבי בן ציון פונדמינסקי היה ת"ח מצאצאי רבנו הזקן שהיה נהנה מיגיע כפיו והיה מאריך בתפילה בדמעות שליש. | |||
היה מנאמני ביהמד"ר והיה מקפיד שיתפללו בנוסח חב"ד. | |||
=== רבי משה לרנר === | |||
רבי משה לרנר מגזע בעל אור הגנוז מתלמידי התמימים ב"תורת אמת" שקדן בתורה, וירא אלוקים, שגם בעת הפגזות היה הולך להתפלל ב"שטיבלאך" אף שרבים פחדו, ובעת הליכתו היה מכריז "שבת קודש" כסגולה שלא יזיקו. | |||
=== רבי אורי אורנשטיין === | |||
רבי אורי אורנשטיין, ת"ח ויושב באוהלה של תורה, שהיה מתפלל בקביעות בביהמד"ר "רבי לייב'לע" בבית ישראל, שינה כוון אנשים שפגשוהו והבחינו במסלולו החדש ושאלוהו מה יום מיומיים, ענה בתרועת שמחה: "עתה שיש לנו ביהמד"ר חב"ד בשכונתנו, הרי מקומי שם". | |||
=== רבי ישראל יצחק היילפרין === | |||
המשפיע בביהמד"ר בשנים הראשונות היה הרב הגאון רבי ישראל יצחק היילפרין, מבחירי התלמידים של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ, שהיה מתוועד בבית המדרש ומוסר שיעור קבוע בש"ק אחה"צ בתניא קדישא שנים רבות, והיה מתפלל שעות ארוכות ב"עבודה" ובנעימות, כשמפעם לפעם הייתה נשמעת ממנו חרישית אנחה חסידית. | |||
=== רבי דוד גולדבר === | |||
הרב החסיד המשפיע רבי דוד גולדברג שהיה מוסר בליל שבת את השיעור ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה" עד שחלה ונחלש. רבי דוד היה מוסר גם במשך שנים עוד שיעור מיוחד בלקוטי תורה גם בשבת אחר הצוהריים. | |||
=== הרב פסח מן === | |||
ממשפיעי ביהמד"ר היה גם הרב פסח מן שע"פ פניית הרה"ח ר' זליג סלונים השתדל ועזר בביסוס המקום בתקופה הראשונה, והיה חוזר מידי שבת בשבתו מאמר דא"ח בעת סעודה שלישית. | |||
=== רבי אברהם שניאור זלמן יפה === | |||
רבי אברהם שניאור זלמן יפה מיו"ח של רבי ישראל יפה מתלמידי רבנו הגדול התפלל בביהמד"ר וקבע עתים לתורה שימש גבאי ובעל קורא והמתפללים היו נהנים לאור תורתו. והגה"ח מחשובי החסידים רבי אליעזר הכהן בעמח"ס על מסכת כלאיים. | |||
ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל, | ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל, | ||
הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן | הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן | ||
| שורה 179: | שורה 138: | ||
לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה, | לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה, | ||
הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך". | הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך". | ||
רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה, | רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה, | ||
התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד". | התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד". | ||
| שורה 190: | שורה 151: | ||
ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת | ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת | ||
בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות. | בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות. | ||
ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים | ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים | ||
לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה, | לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה, | ||
| שורה 265: | שורה 228: | ||
זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה | זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה | ||
ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד. | ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד. | ||
{{הערות שוליים}} | |||