יוסף מענדל שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
(הוספת ערך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף מענדל שמערלינג.png|ממוזער|הרב שמערלינג בשנותיו האחרונות]] | |||
הרב '''יוסף מנדל שמרלינג''' ([[כ"ח תשרי]] [[תרל"ח]]–[[ד' באדר]] [[תשט"ז]]) היה חסיד חב"ד, מייסד שכונת 'מאה שערים' ב[[תל אביב]], [[שוחט ובודק]] ואיש [[חברה קדישא]] בעיר במשך כ-50 שנה וממייסדי הקהילה החסידית בעיר. | הרב '''יוסף מנדל שמרלינג''' ([[כ"ח תשרי]] [[תרל"ח]]–[[ד' באדר]] [[תשט"ז]]) היה חסיד חב"ד, מייסד שכונת 'מאה שערים' ב[[תל אביב]], [[שוחט ובודק]] ואיש [[חברה קדישא]] בעיר במשך כ-50 שנה וממייסדי הקהילה החסידית בעיר. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
[[קובץ:יוסף מנדל שמרלינג.jpg|ממוזער|מצבתו של ר' יוסף מענדל שמרלינג]] | |||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ח תשרי]] [[תרל"ח]], לאביו ר' [[מנחם צבי הירש שמרלינג]] [[שוחט ובודק]] חסיד חב"ד, בנו של הרב [[חיים שמואל שמרלינג]], ולאמו מרת אטיל אסתר בת הרב [[יוסף יהודה ליב משיוף]]. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ח תשרי]] [[תרל"ח]], לאביו ר' [[מנחם צבי הירש שמרלינג]] [[שוחט ובודק]] חסיד חב"ד, בנו של הרב [[חיים שמואל שמרלינג]], ולאמו מרת אטיל אסתר בת הרב [[יוסף יהודה ליב משיוף]]. | ||
גרסה מ־11:48, 17 במרץ 2023
הרב יוסף מנדל שמרלינג (כ"ח תשרי תרל"ח–ד' באדר תשט"ז) היה חסיד חב"ד, מייסד שכונת 'מאה שערים' בתל אביב, שוחט ובודק ואיש חברה קדישא בעיר במשך כ-50 שנה וממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
תולדות חיים
נולד בירושלים בכ"ח תשרי תרל"ח, לאביו ר' מנחם צבי הירש שמרלינג שוחט ובודק חסיד חב"ד, בנו של הרב חיים שמואל שמרלינג, ולאמו מרת אטיל אסתר בת הרב יוסף יהודה ליב משיוף.
כנער למד בתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ובהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת סטרנה רייזה אסתר, בת הרב מרדכי דב סלונים, ילידת חברון ומצאצאי אדמו"ר הזקן.
לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד כשוחט ובודק.
היה תלמידו של הרב שניאור זלמן פרדקין ושימשו ברוב שנותיו בעיר.
בשנת תר"ס נמנה על מייסדי הקהילה החסידית החב"דית ביפו, קבע את מגוריו בעיר, וגם שם המשיך לשמש כשוחט ובודק, כאשר הוא מהווה הלכה למעשה הכתובת היחידה של שוחט חסידי עבור הקהילה המקומית.
בהמשך, ייסד את הרחברה קדישא החסידית המקומית.
עסק בצרכי ציבור בכל בעיה שהתעוררה, וכך בשנת תרס"ג כשפרצה מחלת החולירה באזור, סייע לחולי העיר ודאג לסדר קבורה לנפטרים.
עם הקמתה של תל אביב, בשנת תרע"ב יזם עם חברו יצחק וייסל את הקמת השכונה הדתית 'מאה שערים', שמנתה בהתחלה יחידות דיור עבור 100 המשפחות, ובשל כך קיבלה השכונה את שמה, ובהמשך התרחבה השכונה (כיום ממוקם שטח השכונה ברחוב יונה הנביא ליד ההצטלבות ברחוב גאולה).
בזכות יוזמתו ופעילותו, רבים מחסידי חב"ד שעלו לארץ בשנת תרע"ג, התיישבו בתל אביב, וביססו את הקהילה החב"דית המקומית.
בימי מלחמת העולם הראשונה רבים מאנשי החברה קדישא ויתרו על מנהגי טהרת המת המסורתיים בגלל המחלות שנפוצו אז והוא היה מהיחידים בארץ שהמשיך לקבור במנהגי הטהרה.
בשלבים המתקדמים של המלחמה, כאשר המושל הטורקי גזר גירוש על תושבי תל אביב (בטענה שהם עלולים לסייע לאויב לחדור דרך הים), עבר להתגורר בכפר סבא, וגם שם נמנה על חברי החברה קדישא.
בשנת תרע"ט מונה על ידי הקולונל אליעזר מרגולין כאחראי על אפיית המצות לפסח עבור החיילים היהודים.
נפטר בתל אביב "בשם טוב ושבע יסורים", בד' אדר תשט"ז, ונטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. על מצבתו נחקק: "איש תם וישר ירא אלוקים, קבע עיתים לתורה וצרכי ציבור . . דור חמישי בארץ, מצאצאי האדמו"ר בעל התניא, מבוני הישוב החרדי בתל אביב, שימש למעלה מיובל שנים שוחט ובודק לקהילת יפו ותל אביב, וממייסדי ומנהלי החברא קדישא".
רעייתו נפטרה בשיבה טובה בליל שבת קודש ט"ו אייר תשי"ט, ונטמנה לצידו בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.
משפחתו
- בנו, שמעון שמואל שמרלינג
- בנו, שניאור זלמן שמרלניג
- בנו, מנחם צבי שמרלינג
- בנו, שמחה שמרלינג
- בנו, יעקב שמרלינג
- בתו, מרת שרה גיטל אשת דוד צירין
- בתו, מרת מנוחה אשת צבי אורנשטיין