משל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משל''' הוא | '''משל''' הוא הלבשה של [[שכל]] עמוק בדבר אחר וזר מהשכל, כשמטרתו היא להוריד את השכל למקומות נמוכים יותר שמצד עצמו אינו יכול להגיע אליהם, אך עם זאת להשאיר את השכל בשלימותו. ככזה, מוכרח המשל להכניס בתוכו (בהעלם עכ"פ) את כל פרטי הנמשל. | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק מה)[[צמצומים]] שישנם ב[[סדר השתלשלות]]. | |||
המשל | כדוגמא לכך, היו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערה|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}. | ||
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם. | |||
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}. | |||
== ראו גם == | |||
*[[:קטגוריה:משלים בחסידות]] | |||
*[[אויר (משל)]] | *[[אויר (משל)]] | ||
*[[רב ותלמיד (משל)]] | *[[רב ותלמיד (משל)]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''משלים בחסידות''', משלים מרבותינו נשיאינו, מבוארים ומעובדים לשפתם של בני הנוער, הוצאת 'אחד' ארבעה כרכים | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15BqwDJqIsMyfatZI71suT9UZZBnaVw_3/view בענין המשלים המובאים בדא"ח]''', 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון טז), י' שבט תשפ"ג עמוד 43 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:משלים בחסידות|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:35, 14 בפברואר 2023
משל הוא הלבשה של שכל עמוק בדבר אחר וזר מהשכל, כשמטרתו היא להוריד את השכל למקומות נמוכים יותר שמצד עצמו אינו יכול להגיע אליהם, אך עם זאת להשאיר את השכל בשלימותו. ככזה, מוכרח המשל להכניס בתוכו (בהעלם עכ"פ) את כל פרטי הנמשל.
בתורת החסידות מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק מה)צמצומים שישנם בסדר השתלשלות.
כדוגמא לכך, היו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל[1].
המשל מגיע מעומק החכמה, ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה המלך, עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.
כאשר נסתלק התנא רבי מאיר, אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך[2].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משלים בחסידות, משלים מרבותינו נשיאינו, מבוארים ומעובדים לשפתם של בני הנוער, הוצאת 'אחד' ארבעה כרכים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בענין המשלים המובאים בדא"ח, 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון טז), י' שבט תשפ"ג עמוד 43
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, שורש מצוות התפילה.