אין עוד מלבדו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
מ (החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס") |
||
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
נאמר בתורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים '''אין עוד מלבדו'''" {{הערה|1=ואתחנן ד' ל"ה}}. | נאמר בתורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים '''אין עוד מלבדו'''"{{הערה|1=ואתחנן ד' ל"ה}}. | ||
==פירוש הפסוק== | ==פירוש הפסוק== | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==אין עוד מלבדו== | ==אין עוד מלבדו== | ||
בחסידות מתעכבים רבות על החלק האחרון "אין עוד מלבדו" ונותנים הסבר מיוחד שמקורו הוא מהבעש"ט {{הערה|ספר כתר שם טוב ע' שסב}} וז"ל: | בחסידות מתעכבים רבות על החלק האחרון "אין עוד מלבדו" ונותנים הסבר מיוחד שמקורו הוא מהבעש"ט{{הערה|ספר כתר שם טוב ע' שסב}} וז"ל: | ||
:"ועל פי עומק יסוד הבעש"ט בזה"ק יתפרש עוד ענין זה ביותר הפלא ופלא בביאור ענין היחוד.. שאין עוד ממש אפילו בנבראים ור"ל שעל פי האמת אין הנבראים בחינת יש ודבר כמו שנראים אנחנו בעינינו כי זהו אצלנו לפי שאיננו רואים חיות האלקות, אבל לגבי חיות אלקות המחיה אותנו אנחנו בטלים ממציאות.. וזהו אמיתית החסידות". | :"ועל פי עומק יסוד הבעש"ט בזה"ק יתפרש עוד ענין זה ביותר הפלא ופלא בביאור ענין היחוד.. שאין עוד ממש אפילו בנבראים ור"ל שעל פי האמת אין הנבראים בחינת יש ודבר כמו שנראים אנחנו בעינינו כי זהו אצלנו לפי שאיננו רואים חיות האלקות, אבל לגבי חיות אלקות המחיה אותנו אנחנו בטלים ממציאות.. וזהו אמיתית החסידות". | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלו-ה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקב"ה]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו", וכל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. | שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלו-ה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקב"ה]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו", וכל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. | ||
הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים | הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה. | ||
===נקודת הביאור=== | ===נקודת הביאור=== | ||
ונקודת כל הביאור היא{{הערה|מד"ה אתה הראת הש"ת.}}: שאפילו שלאחר בריאת העולם שהיו [[צמצום|צמצומים]] והעלמות, ועד שיש נתינת מקום למנגדים (וכמאמר הגמרא {{הערה|1=חולין ז, ב.}} אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים, כלומר שאפילו כשפים המנגדים למציאותו (רח"ל)) מכל מקום כל זה כלא נמצא ואין מציאות נפרדת ממנו. | ונקודת כל הביאור היא{{הערה|מד"ה אתה הראת הש"ת.}}: שאפילו שלאחר בריאת העולם שהיו [[צמצום|צמצומים]] והעלמות, ועד שיש נתינת מקום למנגדים (וכמאמר הגמרא{{הערה|1=חולין ז, ב.}} אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים, כלומר שאפילו כשפים המנגדים למציאותו (רח"ל)) מכל מקום כל זה כלא נמצא ואין מציאות נפרדת ממנו. | ||
===פעולת החסידות=== | ===פעולת החסידות=== | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
(נקודת החילוק בין ב' האופנים: להאופן הא' העיקר הוא שבטל ולא שאין כל מציאות, ולהאופן הב' גם שיש מציאות כשהיא בטילה לגמרי הרי היא כל נמצאת וממילא "אין עוד" כיון שהיא לא נחשבת למציאות). | (נקודת החילוק בין ב' האופנים: להאופן הא' העיקר הוא שבטל ולא שאין כל מציאות, ולהאופן הב' גם שיש מציאות כשהיא בטילה לגמרי הרי היא כל נמצאת וממילא "אין עוד" כיון שהיא לא נחשבת למציאות). | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[הוי' הוא האלקים]] | *[[הוי' הוא האלקים]] | ||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[ניעט ניעט ניקאווא]] | |||
*[[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחדות השם]] |
גרסה אחרונה מ־03:30, 29 בינואר 2023
נאמר בתורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו"[1].
פירוש הפסוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם הבעל שם טוב מובא: "דו האסט זיך באוויזן אז מען זאל דיר וויסן" - אתה הראת שידעו אותך.
ואדמו"ר הזקן פירש זאת על לשון הפסוק אתה הראת לדעת: "אתה - דו, היינו עצמות אין סוף, נשמות ישראל זאגן צו עצמות אין סוף אתה דו לנוכח, כמו שהבן אומר לאביו אתה לנוכח מפני שהוא אביו היחידי, הראת - האסט זיך באוויזן, לדעת - אז מען זאל דיר וויסן. והידיעה היא כי הוי' הוא האלקים, ואין עוד מלבדו".
כלומר, שהקב"ה הראה ליהודים את עצמו עד שיכולים לומר לו "אתה" - לנוכח (כמי שעומד מולנו). והראה לנו את עצמו עד שידענוהו, וזאת בשני פרטים: שהוי' הוא האלקים. ושאין עוד מלבדו.
אין עוד מלבדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מתעכבים רבות על החלק האחרון "אין עוד מלבדו" ונותנים הסבר מיוחד שמקורו הוא מהבעש"ט[2] וז"ל:
- "ועל פי עומק יסוד הבעש"ט בזה"ק יתפרש עוד ענין זה ביותר הפלא ופלא בביאור ענין היחוד.. שאין עוד ממש אפילו בנבראים ור"ל שעל פי האמת אין הנבראים בחינת יש ודבר כמו שנראים אנחנו בעינינו כי זהו אצלנו לפי שאיננו רואים חיות האלקות, אבל לגבי חיות אלקות המחיה אותנו אנחנו בטלים ממציאות.. וזהו אמיתית החסידות".
ביאור התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ומבאר אדמו"ר הזקן בתניא בחלק שער היחוד והאמונה בצורה שכלית את אימרתו של הבעש"ט:
שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלו-ה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו", וכל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית.
הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.
נקודת הביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ונקודת כל הביאור היא[3]: שאפילו שלאחר בריאת העולם שהיו צמצומים והעלמות, ועד שיש נתינת מקום למנגדים (וכמאמר הגמרא[4] אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים, כלומר שאפילו כשפים המנגדים למציאותו (רח"ל)) מכל מקום כל זה כלא נמצא ואין מציאות נפרדת ממנו.
פעולת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם אחת התבטא הרבי: "דער בעש"ט האט מגלה ומדגיש געווען דעם פנימיות ואמיתית ענין פון "אין עוד מלבדו" - אז ס'איז ניטא קיין מציאות זולתו ית'" (= הבעל שם טוב גילה והדגיש את פנימיות ואמיתית הענין של "אין עוד מלבדו" - שאין שום מציאות זולתו יתברך).[5]
'אין עוד' ו'אין עוד מלבדו'[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן החילוק בין ב' פסוקים אלו (אתה הראת.. אין עוד מלבדו, וידעת היום.. אין עוד) יש ב' אופנים[6].
- אין עוד - אין כלל שום מציאות מבלעדיו יתברך (ביטול לגמרי לעצומ"ה). ואין עוד מלבדו - מלבדו אין עוד מציאות, אבל עמו יש, כלומר "שיש הנברא הוא היש האמיתי" - שהמציאות של העולם היא בעצם אלקות ואין כאן ב' דברים נבדלים.
- אין עוד מלבדו - מלבדו אין, אבל עמו יש, כלומר, שעדיין נותרה מציאות של נברא, והחידוש הוא באין עוד, שאין כל מציאות כלל כיון שהכל זה הוא.
(נקודת החילוק בין ב' האופנים: להאופן הא' העיקר הוא שבטל ולא שאין כל מציאות, ולהאופן הב' גם שיש מציאות כשהיא בטילה לגמרי הרי היא כל נמצאת וממילא "אין עוד" כיון שהיא לא נחשבת למציאות).