גירושין – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
איקס (שיחה | תרומות)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''גירושין''' היא מצוה עשה מהתורה, הנמנית במנין המצוות לפי שיטת ה[[רמב"ם]], לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר כתום וחתום על ידי שני עדים כשרים הנקרא "גט". פרטי מצוה זו נכתבו ב[[מסכת גיטין]], וב[[שולחן ערוך]] חלק [[אבן העזר]].
'''גירושין''' היא מצוה עשה מהתורה, הנמנית במנין המצוות לפי שיטת ה[[רמב"ם]], לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר כתוב וחתום על ידי שני עדים כשרים הנקרא "גט". פרטי מצוה זו נכתבו ב[[מסכת גיטין]], וב[[שולחן ערוך]] חלק [[אבן העזר]].
 
==כללי הגט==
==כללי הגט==
בגמרא מובאת מחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי אלעזר בן שמוע]] אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט.  
בגמרא מובאת מחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי אלעזר בן שמוע]] אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט.  
שורה 7: שורה 8:
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא.
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא.


על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת{{הערה|אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד}}.
על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים והיא לא הולידה ילדים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת{{הערה|אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד}}.
{{להשלים}}
{{להשלים}}