הבדלים בין גרסאות בדף "נתן הורביץ"
מ (←כתביו: תקלדה) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בסביבות שנת [[תק"פ]] התקבל לכהן כמורה צדק וכ[[מרא דאתרא]] ב[[פולוצק]], והיה לאחד הבולטים והחשובים מבין רבני תנועת חב"ד בשנותיה הראשונות וזכה ליחס של כבוד מכל רבני האזור שהעריכו את תשובותיו ההלכתיות. | בסביבות שנת [[תק"פ]] התקבל לכהן כמורה צדק וכ[[מרא דאתרא]] ב[[פולוצק]], והיה לאחד הבולטים והחשובים מבין רבני תנועת חב"ד בשנותיה הראשונות וזכה ליחס של כבוד מכל רבני האזור שהעריכו את תשובותיו ההלכתיות. | ||
| − | לאחר | + | לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן, נמנה על החסידים שלא נהו אחרי [[רבי אהרן מסטרשלה]], ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], ואחרי [[הסתלקות]]ו התקשר לממשיך דרכו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
למרות שבשנים הראשונות לא הסכים הצמח צדק לקבל פדיונות מחסידים ולקבל על עצמו בצורה מלאה את הנהגת החסידים, ולמרות גילו המבוגר של רבי נתן, הוא שלח אליו מכתבים בהם התבטל בפניו וכתב לו "המוכן למשמעתו וחפץ בהצלחתו", וחתם בשולי המכתב את שמו ושם אימו כפי שנהוג בכתיבת [[פדיון נפש]]. הצמח צדק לא קיבל את התבטלותו, ומחק ממכתביו שם אמו, ואת תוארי ההתבטלות שכתב בפניו במכתבים השונים כגון "עבדו". | למרות שבשנים הראשונות לא הסכים הצמח צדק לקבל פדיונות מחסידים ולקבל על עצמו בצורה מלאה את הנהגת החסידים, ולמרות גילו המבוגר של רבי נתן, הוא שלח אליו מכתבים בהם התבטל בפניו וכתב לו "המוכן למשמעתו וחפץ בהצלחתו", וחתם בשולי המכתב את שמו ושם אימו כפי שנהוג בכתיבת [[פדיון נפש]]. הצמח צדק לא קיבל את התבטלותו, ומחק ממכתביו שם אמו, ואת תוארי ההתבטלות שכתב בפניו במכתבים השונים כגון "עבדו". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תקצ"ה]], כאשר התעוררה המחלוקת הגדולה בנוגע לזכות הדפסת הש"ס בין [[דפוס סלאוויטא]] ל[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] שבוילנא, התייצב לצידם של מדפיסי וילנא. | בשנת [[תקצ"ה]], כאשר התעוררה המחלוקת הגדולה בנוגע לזכות הדפסת הש"ס בין [[דפוס סלאוויטא]] ל[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] שבוילנא, התייצב לצידם של מדפיסי וילנא. | ||
| − | באופן יוצא דופן, כאשר כתב תשובה הלכתית המתירה אכילת דגים מלוחים בחג הפסח, התרעם עליו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכתב לו: "האם מדובר כאן | + | באופן יוצא דופן, כאשר כתב תשובה הלכתית המתירה אכילת [[דגים]] מלוחים בחג הפסח, התרעם עליו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכתב לו: "האם מדובר כאן ב[[עגונה]] המחכה להיתר שלך?"{{הערה|[[בית רבי]] עמוד עה.}}. |
וכיהן בתפקיד בפועל עד לפטירתו בסביבות שנת [[ת"ר]] כשאת מקומו החליף החסיד הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]. | וכיהן בתפקיד בפועל עד לפטירתו בסביבות שנת [[ת"ר]] כשאת מקומו החליף החסיד הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
| − | ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של | + | ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של אדמו"ר הזקן. |
| − | תשובותיו נדפסו בקובצי [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], ובספר [[שארית יהודה]], וחלקים מתצלומי כתב ידו | + | תשובותיו נדפסו בקובצי [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], ובספר [[שארית יהודה]], וחלקים מתצלומי כתב ידו נדפסו בספר [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] עמוד קכב-קכו. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| − | [[קטגוריה:רבני חב"ד | + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] |
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:20, 8 בדצמבר 2022
הרב נתן הלוי הורביץ, היה מורה צדק בעיר פולוצק שהתקרב לתנועת החסידות עוד בדור הראשון והיה לתלמידו של אדמו"ר הזקן, ומאוחר יותר התכתב בעניני תורה והלכה עם אחיו יהודה לייב, 'המהרי"ל מיאנוביטש', והאריך ימים עד לדורו של אדמו"ר ה'צמח צדק'. חלק מתשובותיו ההלכתיות מופיעות בספר שארית יהודה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו הרב שמעון ולאמו חייענא, ועוד בצעירותו התקשר לאדמו"ר הזקן והיה מהראשונים שקיבלו את הדרכתו בעניני עבודת ה' והפכו לחסידיו הנלהבים.
בסביבות שנת תק"פ התקבל לכהן כמורה צדק וכמרא דאתרא בפולוצק, והיה לאחד הבולטים והחשובים מבין רבני תנועת חב"ד בשנותיה הראשונות וזכה ליחס של כבוד מכל רבני האזור שהעריכו את תשובותיו ההלכתיות.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, נמנה על החסידים שלא נהו אחרי רבי אהרן מסטרשלה, והתקשר לאדמו"ר האמצעי, ואחרי הסתלקותו התקשר לממשיך דרכו אדמו"ר הצמח צדק.
למרות שבשנים הראשונות לא הסכים הצמח צדק לקבל פדיונות מחסידים ולקבל על עצמו בצורה מלאה את הנהגת החסידים, ולמרות גילו המבוגר של רבי נתן, הוא שלח אליו מכתבים בהם התבטל בפניו וכתב לו "המוכן למשמעתו וחפץ בהצלחתו", וחתם בשולי המכתב את שמו ושם אימו כפי שנהוג בכתיבת פדיון נפש. הצמח צדק לא קיבל את התבטלותו, ומחק ממכתביו שם אמו, ואת תוארי ההתבטלות שכתב בפניו במכתבים השונים כגון "עבדו".
רבותינו נשיאינו העריכו מאוד את חוות דעתו ההלכתית, עד שהצמח צדק כתב לו באחת ההזדמנויות "מה אדע אשר לא תדע", והיו מתכתבים איתו לעיתים תדירות ופנו אליו בהערצה ובכבוד גדול.
בשנת תקצ"ה, כאשר התעוררה המחלוקת הגדולה בנוגע לזכות הדפסת הש"ס בין דפוס סלאוויטא לדפוס האלמנה והאחים ראם שבוילנא, התייצב לצידם של מדפיסי וילנא.
באופן יוצא דופן, כאשר כתב תשובה הלכתית המתירה אכילת דגים מלוחים בחג הפסח, התרעם עליו אדמו"ר הצמח צדק וכתב לו: "האם מדובר כאן בעגונה המחכה להיתר שלך?"[1].
וכיהן בתפקיד בפועל עד לפטירתו בסביבות שנת ת"ר כשאת מקומו החליף החסיד הרב אליהו יוסף ריבלין.
כתביו[עריכה]
ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של אדמו"ר הזקן.
תשובותיו נדפסו בקובצי יגדיל תורה, ובספר שארית יהודה, וחלקים מתצלומי כתב ידו נדפסו בספר מבית הגנזים עמוד קכב-קכו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תשובה הלכתית שכתב בתוך קובץ יגדיל תורה (בהערת שוליים מצויינים מראי מקומות למופעים נוספים של תשובות שכתב)
