יששכר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''יִשָּׂשכָר''' (נהגה ''' יִשָּׂכָר''') הוא בנו התשיעי של יעקב אבינו מאמו לאה אמנ...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==לידתו ושמו== | ==לידתו ושמו== | ||
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא ראובן בשדה דודאים המהווים תרופה לעקרות ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה | ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד]] ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא [[ראובן]] בשדה דודאים, המהווים תרופה לעקרות, ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מ[[רחל]] את שכיבתו של יעקב לאותו לילה{{הערה|רש"י מביא מהמדרש על המילים "בלילה הוא" שהקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר).}}. ה' ראה שלאה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים וכך נכנסת לאה להריון ונולד יששכר: | ||
{{ציטוט|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר|מקור= בראשית ל, יד-יח.}} | {{ציטוט|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר|מקור= בראשית ל, יד-יח.}} | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
שורה 17: | שורה 13: | ||
{{ציטוט|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד|מקור=בראשית מט, יד-טו.}} | {{ציטוט|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד|מקור=בראשית מט, יד-טו.}} | ||
כחמור חזק בעל עצמות שמטעינין אותו משא כבד ומהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין תחומי העיירות שהוליך שם סחורה, כך בני יששכר יקחו עליהם את עול לימוד התורה בימים ובלילות בהתמסרות. | |||
תורתם של שבט יששכר תועיל לכלל ישראל, שיפסקו להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין ככתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם{{הערה|מאתים ראשי סנהדראות העמיד. רש"י.}} וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם"{{הערה|דברי הימים א יב, לג.}}. | |||
לפי הסבר נוסף, מדובר בברכת יעקב על חלקו של שבט יששכר בארץ, שנחלתו תהיה מבורכת וטובה להוציא פירות. נחלתו תהיה ליד הגבול והוא יערוך מלחמות ויכבוש מחוזות ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד{{הערה|תרגום אונקלוס.}}. | |||
שורה 36: | שורה 24: | ||
{{ציטוט|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל|מקור=דברים לג, יח-יט.}} | {{ציטוט|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל|מקור=דברים לג, יח-יט.}} | ||
המדרש מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. זבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה. | |||
משה מברך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק. | |||
בחלקם של יששכר וזבולון בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה. | |||
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. | ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. |
גרסה מ־20:46, 28 בנובמבר 2022
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
יִשָּׂשכָר (נהגה יִשָּׂכָר) הוא בנו התשיעי של יעקב אבינו מאמו לאה אמנו.
לידתו ושמו
בפרשת ויצא מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה זלפה ליעקב ונולדו ממנה גד ואשר. לאחר מכן מצא ראובן בשדה דודאים, המהווים תרופה לעקרות, ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מרחל את שכיבתו של יעקב לאותו לילה[1]. ה' ראה שלאה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים וכך נכנסת לאה להריון ונולד יששכר:
וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר
— בראשית ל, יד-יח.
תולדות חייו
בני יששכר מוזכרים בפרשת ויגש בין היורדים למצרים: "וּבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן"[2].
בפרשת ויחי בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו ממשיל את יששכר לחמור שנושא בעול, וכך למדנותו של שבט יששכר תהיה גדולה כנושא בעול התורה:
יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד
— בראשית מט, יד-טו.
כחמור חזק בעל עצמות שמטעינין אותו משא כבד ומהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין תחומי העיירות שהוליך שם סחורה, כך בני יששכר יקחו עליהם את עול לימוד התורה בימים ובלילות בהתמסרות.
תורתם של שבט יששכר תועיל לכלל ישראל, שיפסקו להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין ככתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם[3] וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם"[4].
לפי הסבר נוסף, מדובר בברכת יעקב על חלקו של שבט יששכר בארץ, שנחלתו תהיה מבורכת וטובה להוציא פירות. נחלתו תהיה ליד הגבול והוא יערוך מלחמות ויכבוש מחוזות ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד[5].
בברכת משה רבנו לשבטים בפרשת וזאת הברכה כולל את שבט יששכר וזבולון יחדיו:
וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל
— דברים לג, יח-יט.
המדרש מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. זבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.
משה מברך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.
בחלקם של יששכר וזבולון בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים תכלת, וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה.
בילקוט שמעוני מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"[6] שיששכר נולד בי' באב ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים במצרים. ביציאת מצרים לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם בארץ ישראל[7].
בתורת החסידות
השבטים - בני יעקב אבינו | ||
---|---|---|
בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
בני בלהה | דן • נפתלי | |
בני זלפה | גד • אשר |