מרדכי אהרון מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב" ב־"קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: תיקנתי שגיאת תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר עלייתם לארץ הקודש, למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ג]], ונמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע ר' [[חיים שאול ברוק]]. | לאחר עלייתם לארץ הקודש, למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ג]], ונמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע ר' [[חיים שאול ברוק]]. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מלכה חיה | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מלכה חיה בת ר' שמואל חיים ויהודית. | ||
לאחר נישואיו, התיישב ב[[תל אביב]] והחל לעסוק לפרנסתו כחלבן, ובמקביל שימש כגבאי צדקה עבור בית הכנסת, אך למרות המצב הכלכלי הקשה לא הסכים לקחת אפילו פרוטה אחת כ'אחוזים' על התעסקותו עבור עניני בית הכנסת{{הערה|רעייתו אמרה על כך 'את האחוזים נקבל אחרי 120'...}}. | לאחר נישואיו, התיישב ב[[תל אביב]] והחל לעסוק לפרנסתו כחלבן, ובמקביל שימש כגבאי צדקה עבור בית הכנסת, אך למרות המצב הכלכלי הקשה לא הסכים לקחת אפילו פרוטה אחת כ'אחוזים' על התעסקותו עבור עניני בית הכנסת{{הערה|רעייתו אמרה על כך 'את האחוזים נקבל אחרי 120'...}}. | ||
גרסה אחרונה מ־17:36, 9 בנובמבר 2022
הרב מרדכי אהרון מלוב (י"ז ניסן תרפ"ד-ל' סיון תש"ע) היה מתלמידיו הקרובים של הרב חיים שאול ברוק, שעסק לפרנסתו כחלבן חסידי, ועסק רבות במבצעי הרבי ובפרט במבצע תפילין ובמבצע אות בספר התורה לילדי ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בגרמניה בי"ז ניסן תרפ"ד לאביו הרב שמואל מלוב ולאמו מרת פסיה דבורה.
לאחר עלייתם לארץ הקודש, למד בישיבת אחי תמימים תל אביב בין השנים ת"ש-תש"ג, ונמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע ר' חיים שאול ברוק.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מלכה חיה בת ר' שמואל חיים ויהודית.
לאחר נישואיו, התיישב בתל אביב והחל לעסוק לפרנסתו כחלבן, ובמקביל שימש כגבאי צדקה עבור בית הכנסת, אך למרות המצב הכלכלי הקשה לא הסכים לקחת אפילו פרוטה אחת כ'אחוזים' על התעסקותו עבור עניני בית הכנסת[1].
עבודת החלבנות הקשה והמפרכת התרכזה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר שסיים את עבודתו הקדיש את שאר זמנו לעבודת השם.
את כוחותיו ניצל ללימוד ולהפצת חסידות ולהתעסקות בהוראות ובמבצעי הרבי[2].
התעסק במבצע תפילין באופן מיוחד מספר שנים עוד קודם שהרבי יצא בהכרזה על המבצע, ועמד אלפי שעות בתחנה המרכזית בתל אביב יחד עם ידידו ר' אברהם ליסון.
כן התעסק באופן מיוחד ברישום ילדים לאות בספר התורה של ילדי ישראל, ובאחת ההזדמנויות כשפרסמו מי מהמתעסקים בנושא זיכה הכי הרבה יהודים במבצע, היה במקום הראשון עם מעל 25,000 יהודים.
שימש באופן קבוע כבעל קורא, ולימד פעמיים בשבוע יהדות בבית הספר הכללי "חביב" בראשון לציון.
נפטר בשבת קודש, ל' סיון תש"ע, א' דראש חודש תמוז, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בגוש 'גניזת סת"ם' של חברא קדישא פרושים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' חיים מלוב - בני ברק
- בנו, ר' אברהם ברוך מלוב - ניו יורק
- בנו, הרב יחיאל מלוב - משלוחי הרבי בראשון לציון, ומפקח חינוכי ברשת אהלי יוסף יצחק
- בנו, ר' בנימין וולף מלוב - כפר חב"ד
- בתו מרת יהודית, רעיית הרב שמעון רוזנברג - ממייסדי קהילת חב"ד בעפולה ומשלוחי הרבי בעיר
הערות שוליים
- ↑ רעייתו אמרה על כך 'את האחוזים נקבל אחרי 120'...
- ↑ כך לדוגמא, לאחר ההכרזה על מבצע מזוזה החליף לבדו בתוך חודש כאלפיים מזוזות בבתים בהם היו המזוזות פסולות או שהיו חסרות.