מגדל בבל

מגדל בבל. ציור הממחיש את צורת הבניה של אותה תקופה

מִגְדַּל בָּבֶל, או מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא המגדל אותו בנו דור הפלגה בשחר האנושות לאחר המבול. בני האדם התיישבו בארץ שנער, הקימו שם עיר ובנו בה מגדל גבוה. ה' לא ראה בעין יפה את בניית העיר והמגדל, בלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי תבל. כתוצאה מכך חדלו בני האדם לדבר בלשון הקודש ונוצרו השפות השונות. על שם בלילת השפות נקראה העיר בשם "בבל".

הסיפור בתורה ובמפרשים

בפרשת נח מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר המבול. ביניהם, כצאצא של שֵׁם בן נח מופיעה לידתו של פלג שאביו, עבר, קראו בשם זה "כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ".

בסיום הפרשה מופיע סיפורו של מגדל בבל:

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:

וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ

— בראשית פרק יא א'-ט'

לאחר המבול הייתה האנושות קהילה מאוחדת הדוברת את לשון הקודש. הקהילה הייתה מורכבת מאומות בודדות כמו מצרים כוש פוט וכנען. תחילה נדדו אנשיה, ולאחר מכן השתקעו באזור מישורי גדול בארץ שנער שיכל לאכלס את כולם ברחבות. בעצת נמרוד הם החליטו לבנות שם עיר גדולה ובה מגדל שיתנשא לגובה רב. בניין העיר והמגדל נתפס בעיני בני האדם כמפעל שיאפשר את המשך קיומם המלוכד וימנע את פיזורם ברחבי העולם. הבניה התאפשרה בכח האחדות שהייתה ביניהם.

התורה מציינת שהבניה נעשתה באמצעות לבנים וחמר, משום שבארץ שנער לא היו מצויות אבני בניין.

בורא העולם ראה במעשה זה חטא. הוא נמלך בבית דינו והחליט להפר את עצתם ולהענישם. הוא בלבל (בלל) את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, וגרם לפיזורם בכל ארצות תבל. לכן המקום בו התרחש המאורע נקרא בבל, על שם בלילת השפות.

מהות החטא

התורה לא מפרטת במה התבטא חטאם של דור הפלגה בוני העיר והמגדל ומדוע נענשו, ועל כך מובאים כמה הסברים בדברי המפרשים.

פירוש אחד אומר כי כוונתם של אנשי דור הפלגה היה לבנות מגדל גבוה, לשים בראש המגדל פסל ובידי הפסל לשים חרב, כאילו הם מכריזים מלחמה בבורא העולם.

לפירוש נוסף, אנשי אותו הדור עשו לעצמם חשבון שאחת ל-1656 שנים הרקיע מתמוטט ובא מבול לעולם, ולכן אמרו בואו ונעשה לו סמוכות בארבעת צדדי העולם, כשמגדל בבל יסמכנו מן המזרח וכך יוכלו למנוע מה' להביא מבול על הארץ.

פרשנים אחרים הסבירו כי בעוד האלוקים ציווה עליהם "פרו ורבו ומלאו את הארץ", להתפשט בארץ ולהתיישב בה, "לשבת יצרה", הם בחרו להתרכז רק במקום אחד ובכך התבטא חטאם.

עוד מבואר, שאנשי דור הפלגה חששו שיתרבו בארץ ויתפזרו, ויבאו לידי מלחמות. ולכן רצו לבנות מגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, "כי בנוהג שבעולם שכל אדם יש לו חשק ורצון לבא לדור בעיר גדולה מקום קבוץ אנשים רבים ואז נהיה לעם אחד ולא נפוץ איש מעל אחיו. ובאמת אילו לא היו אומרים ונעשה לנו שם, הטיבו את אשר דברו והיו באים עד תכלית השלום מצד מגדל זה, אמנם באמרם ונעשה לנו שם, גלו כל מזימות לבבם כי כוונתם שיצא שמם בעולם ויקראו בשמותם עלי אדמות אנשי המעלה, והיה גלוי לפני השם יתברך שעל ידי שהם מבקשים לקנות שם בעולם יבואו אל ההפך אשר חשבו".

העונש

ה' נמלך בבית דינו והחליט להפר את עצת אנשי דור המבול ולהענישם. הוא בלבל (בלל) את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, "זה שואל לבינה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו". הדבר גרם לכך שאת אשר חששו ממנו, בא להם, והם נפוצו על פני כל הארץ.

במדרש מובא שאנשי דור הפלגה חטאם היה גדול מאוד שרצו להילחם בה', ועונשם הוא שאין להם חלק לעולם הבא. אך בעולם הזה עונשם לא היה גדול כל כך כמו שנענשו אנשי דור המבול, וזאת משום האחווה ששררה ביניהם.

המגדל

מגדל בבל מכונה בגמרא "בית נמרוד". הגמרא אומרת שלמרות שעשאוהו עבודה זרה, דינו כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום ומותרת בהנאה. ולמרות שבשעה שה' הפיץ את בוני המגדל הייתה נחשבת כשעת מלחמה, אך בוני המגדל יכלו לחזור ולעבדו, ומשלא חזרו משמע שביטלוהו.

במדרש מובא, שבסופו של דבר, לאחר שה' הפיץ את בוני המגדל, הארץ פתחה את פיה ובלעה שליש מן המגדל. אש ירדה מן השמים ושרפה את השליש האחר, והשליש הנותר נשאר עד היום הזה.

בתורת החסידות

בתורת החסידות נתבאר מהו החטא המהותי של דור הפלגה, "ונעשה לנו שם", והקשר לעונש שבא בעקבותיו, שה' בלל את שפתם. על המלים "ויהי בנסעם מקדם" אומר המדרש: "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם". כלומר, בניית המגדל הייתה בכוונה להתנתק מהקב"ה.

מצד אחד לאנשי דור הפלגה היה ברור שיש בורא לעולם ושכל שפע החיים בא ממנו. הם ידעו שהתכחשות לקב"ה פירושה המעשי הוא - התנתקות ממקור החיים. אך הם לא רצו להשתעבד לו ולהתבטל לרצונו, וחיפשו תחבולה שתאפשר להם לקבל השפעה אלוקית מפנימיות השפע שמשפיע ה' בעולם, משם הוי' ולא מבחינת אחוריים של שם אלוקים כשאר החוטאים, וזאת, בלי הצורך לעשות את רצון ה'.

כאן עמדה לפניהם בעיה קשה. עולם הזה, המכונה עולם התיקון, מבוסס על העיקרון שאין אור ה' שורה אלא במקום שיש בו ביטול. מקור החיים נובע משם הוי', והכלי להשראתו הוא ביטול מוחלט לה' ולרצונו.

לעקיפת בעיה יסודית זו חשבו אנשי דור הפלגה להשתמש בסוד האחדות. הם ידעו, כי הכוח המרכזי של עולם התיקון הוא האחדות וההתכללות ההדדית. שם ה' שורה בשבע המידות דווקא משום שיש בהן אחדות והן כלולות אלה מאלה. אלא שבעולם הקדושה, האחדות הזאת היא תוצאה של ההתבטלות לקב"ה. הואיל והכול בטלים לגמרי לקב"ה, על כן הם מתאחדים זה עם זה, ועל ידי כך מקבלים את ברכת ה'.

מה עשו בוני המגדל? הם ביקשו לנתק את האחדות מן הביטול לקב"ה. הם ביקשו ליצור ביניהם אחדות שלמה ואמיתית - אך לא על בסיס ההתבטלות. בדרך זו חשבו 'לאלץ' את ה' להרעיף חיים ושפע גם עליהם מפנימיות השפע של שם הוי'. זה מה שאמרו: "נעשה לנו שם" - נעשה לנו דרך משלנו לקבל את השראת שם ה'.

אך איך אפשר להשיג אחדות כאשר אין התבטלות? את הכוח לכך חשבו האנשים לקבל מן ה"שפה אחת", שפת הקודש שבה דיברו הכול. לשון הקודש, שבה ברא הקב"ה את העולם, אוצרת בקירבה כוחות רוחניים של אחדות ("שפה אחת") והתכללות, ובכוחה חשבו להשכין גם בקירבם את האחדות. ואז החלו לבנות את העיר והמגדל, שישמשו מרכז מאחד לכל האנושות, שעל ידו תבוא אליהם הברכה העליונה.

ראה הקב"ה את מזימתם וחשש שמא אכן יצליחו לשמור על אחדות, ובדרך זו יוכלו להפנות חיות אלוקית פנימית למקום שאינו ראוי. ולכן הוא פגע בשורש האחדות - ב"שפה אחת". כאשר בלל את שפתם ונטל מהם את לשון הקודש, שוב לא יכלו להגיע לאחדות אמיתית ונפוצו על פני כל הארץ.

ראו גם

• נמרוד

קישורים חיצוניים

• מושגים בחסידות - מגדל בבל - באתר צעירי חב"ד
• החטא המסתורי של מגדל בבל - באתר בית חב"ד
• להשתמש באחדות למטרות חיוביות שיחה של הרבי מעובדת - באתר חב"ד בישראל