שלום לייב אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלום לייב אייזנבך''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1943) הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
הרב '''שלום לייב אייזנבך''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1943) היה משפיע בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. נפטר ביום כ"א אלול תשפ"ב.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־11:51, 18 בספטמבר 2022

הרב שלום לייב אייזנבך (יליד שנת תש"ב, 1943) היה משפיע בקהילת חב"ד במונטריאול. נפטר ביום כ"א אלול תשפ"ב.

תולדות חיים

נולד בשנת תש"ב לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין, כצאצא למשפחת רבותינו נשיאינו.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובזמן לימודיו בישיבה, בשנת תשכ"א, מסר שיעור תניא קבוע בישיבה הדרום, שארגן הרב יקותיאל גרין שלמד באותה שעה בישיבה והחל להתקרב לחסידות חב"ד. כך גם בהזדמנויות בהן יצא יחד עם חבריו להפיץ דברי חסידות, היה תמיד מראשי המדברים[1].

בשנת תשכ"ד נערכה חתונתו עם רעייתו מרת רבקה רייזל, בתו של הרב משה אליהו גרליצקי משלוחי אדמו"ר הריי"צ שייסדו את הקהילה החב"דית ומוסדותיה במונטריאול.

החתונה התקיימה בקנדה, ובאמצע ימי השבע ברכות נסעו בני הזוג לארץ הקודש, על מנת שגם אמו של הרב אייזנבך תוכל להשתתף בשמחה.

על פי הוראת הרבי ביחידות שהתקיימה קודם החתונה שהשבע ברכות האחרון צריך להיערך בישיבה, נערכה סעודת השבע ברכות האחרונה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והיתה זו הפעם הראשונה בה נערכה סעודת שבע ברכות בישיבה, והדבר התפרסם והפך למנהג קבוע בכל החתונות החב"דיות[2].

תקופה לאחר נישואיו, התיישב בקראון הייטס, וכתב יומן מהמתרחש בחצרות קודשנו[3].

בהמשך, התיישב במונטריאול, וכיום משמש כמשפיע קהילת חב"ד המקומית.

משפחתו


הערות שוליים

  1. כך בכל הדיווחים שבבטאון חב"ד, מוזכרים שמות הפעילים שיצאו להפיץ חסידות, כשמביניהם מוזכר הרב אייזנבאך בתור זה שנשא דברים.
  2. עדות מפי הרב אהרון הלפרין, בתוך הקובץ 'לשמך תן כבוד' עמוד 28. על פי מכתבו של הרב וולף, היה זה ב'יום ג' פרשת ויגש', בחודש טבת (התקשרות גליון תקלו עמוד 12).
  3. היומן העיקרי שהתפרסם מפי כתבו, הוא משנת תשכ"ז.