רגש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ||
הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"[[מים]]" והרגשות ל"[[אש]]": | הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"[[מים]]" והרגשות ל"[[אש]]": | ||
"דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו '''שאינו''' מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח '''שמאיר''' שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"{{הערה|מאמרים עת"ר קל"ה.}}. | |||
ראה גם {{ערכים מורחבים|ערך=[[מידות טובות]], [[מידות (ספירות)|ספירות]]}} | |||
==טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"== | ==טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"== | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
===מלשון מדידה והגבלה=== | ===מלשון מדידה והגבלה=== | ||
כללות עניין הספירות{{הערה|מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.}} | כללות עניין הספירות{{הערה|מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.}} הוא מלשון ספירה וגבול. אך מכל מקום עניין זה מתבטא ביותר במידות דאצילות, ששם מתעבה האור יותר ואז דוקא שייך עניין הגבול וקיצבה. כי האור עצמו הוא למעלה מהנבראים ושלא בערך אליהם כלל, ופעולת הכלים (המידות) בהאור הוא להלבישו ולהורידו לבחינה שיהיה שייך לעולמות (והיינו, שבחינת מידות היא מדידה והגבלה){{הערה|והגבלה מעין זו שייכת גם בהאור שלמעלה מהשתלשלות, כמו י"ג מדות הרחמים שהם למעלה מהשתלשלות ובכל זאת נקראים מדות.}} | ||
==טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"== | ==טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"== | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
===כפולות=== | ===כפולות=== | ||
על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר | על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א'.}} שכ"ב האותיות נחלקות לעשר עיקריות וי"ב פשוטות. עשר העיקריות נחלקות גם הן לשלוש ראשיות (אמ"ש) ושבע משניות (בג"ד כפר"ת). שבע האותיות המשניות הן שבע המידות, ורק הן המקבלות (מבחינה דקדוקית) את נקודת הדגש. ובמידות האדם מתבטא הדבר בכך שפעמים הן בתוקף ופעמים ברכות. | ||
===שבעת ימי הבניין=== | ===שבעת ימי הבניין=== | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:29, 8 בספטמבר 2022
רגש הוא שם לתכונת האדם להתפעל באופנים שונים מהמציאות הסובבת אותו. התורה מבחינה בין שבעה סוגי רגשות כלליים, ששמותיהם (בספרי הקבלה והחסידות) נלקחו משמות הספירות מהן הם משתלשלים[1]: חסד (או גדולה), גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד (או כל) ומלכות.
משמעות השורש רג"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
השורש רג"ש בלשון הקודש מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי התורה, כגון "למה רגשו גויים"[2] ו"בית אלקים נהלך ברגש"[3], הן בלשון חז"ל, כגון "למה מפיסין וחוזרין ומפיסין... כדי להרגיש כל העזרה"[4], ועל דרך זה בלשון ארמית "אתי רגשא ואתא על ימא"[5].
טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת המוחין - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"מים" והרגשות ל"אש": "דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו שאינו מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח שמאיר שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"[6].
ראה גם
| ערך מורחב – מידות טובות, ספירות |
טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלשון "מדו בד"[7] – לבוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
השכל והרגש אינם עצם הנפש אלא רק "הארה" וכוחות המתפשטים ממנה, ולכן נקראים "מידות" - מלשון "מדו בד"[8]. כלומר, שהם רק לבושים לעצם הנפש, על דרך שהמידות למעלה (בספירות העליונות) הן רק כלים ולבושים דרכם עובר האור האלקי לעולמות[9]
מלשון מדידה והגבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כללות עניין הספירות[10] הוא מלשון ספירה וגבול. אך מכל מקום עניין זה מתבטא ביותר במידות דאצילות, ששם מתעבה האור יותר ואז דוקא שייך עניין הגבול וקיצבה. כי האור עצמו הוא למעלה מהנבראים ושלא בערך אליהם כלל, ופעולת הכלים (המידות) בהאור הוא להלבישו ולהורידו לבחינה שיהיה שייך לעולמות (והיינו, שבחינת מידות היא מדידה והגבלה)[11]
טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתניא[12] קורא אדמו"ר הזקן למידות בשני שמות נוספים: "כפולות", ו"שבעת ימי הבניין".
ולהעיר[13], שלגבי הספירות העליונות לא מזכיר אדמו"ר הזקן את התארים "שכל ומידות", אלא רק "ספירות", חכמה וכו', "כפולות" ו"שבעת ימי הבנין". וטעם הדבר (לכאורה), להדגיש שאין דמיון וערך בין מהות הספירות למהות מידות הנפש שהשתלשלו מהן.
כפולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"[14]. ביאור: נאמר בספר יצירה[15] שכ"ב האותיות נחלקות לעשר עיקריות וי"ב פשוטות. עשר העיקריות נחלקות גם הן לשלוש ראשיות (אמ"ש) ושבע משניות (בג"ד כפר"ת). שבע האותיות המשניות הן שבע המידות, ורק הן המקבלות (מבחינה דקדוקית) את נקודת הדגש. ובמידות האדם מתבטא הדבר בכך שפעמים הן בתוקף ופעמים ברכות.
שבעת ימי הבניין[עריכה | עריכת קוד מקור]
כך הן נקראות במספר מקומות בפרדס להרמ"ק, ומקורו בזוהר[16], שהן הימים העליונים בהן מאיר האור האלוקי, ואיתן בורא ה' ובונה את העולם.
הערות שוליים
- ↑ כללות עניין הספירות מוזכר לראשונה בספר יצירה פרק ב', ושמותיהם נזכרים לראשונה בדברי הימים א (כ"ט י"א) בזוהר: שמות קע"ה ב', ויקרא ס"ב א', בראשית י"ח א' (ועוד)
- ↑ תהילים ב' א'.
- ↑ תהילים נ"ה ט"ו.
- ↑ יומא כד:
- ↑ זוהר נשא קל"ב א'
- ↑ מאמרים עת"ר קל"ה.
- ↑ ויקרא ו' ג'.
- ↑ תורה אור פ"ב ג'
- ↑ המשך תער"ב ח"ב עמ' תשכ"ו.
- ↑ מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.
- ↑ והגבלה מעין זו שייכת גם בהאור שלמעלה מהשתלשלות, כמו י"ג מדות הרחמים שהם למעלה מהשתלשלות ובכל זאת נקראים מדות.
- ↑ פרק ג'.
- ↑ על פי חסידות מבוארת חלק א', עיונים אות ס"ו.
- ↑ תיקוני זוהר תיקון ע'
- ↑ פרק א'.
- ↑ חלק א' ל"א סע"א, ר"פ ויגש, ח"ג צ"ד ב'.