הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת פרק הרבי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]). | מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]). | ||
| − | |||
| − | |||
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | ||
גרסה מ־16:00, 10 ביולי 2022
מנהג החסידים לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת שחרית את פרק התהלים של הרבי[1]. זאת על פי מנהג הבעש"ט הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת התקשרותם של החסידים לרבי.
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים (שיחת י"ב תמוז תש"י).
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של אדמו"ר הריי"צ (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא[2].
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של הרבנית מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו.
הערות שוליים
- ↑ ספר המנהגים עמ' 17.
- ↑ אגרות קודש ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז.
