הבדלים בין גרסאות בדף "גיל הנישואין"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל | + | '''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר. |
על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים. | על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים. | ||
== מקורות ביהדות == | == מקורות ביהדות == | ||
| − | |||
| − | |||
ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: | ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט| | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
== מנהג ישראל == | == מנהג ישראל == | ||
| − | |||
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}: | בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}: | ||
| שורה 35: | שורה 32: | ||
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים לשנת [[שליחות]] בישיבות אחרות ([[התלמידים השלוחים]]), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. | אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים לשנת [[שליחות]] בישיבות אחרות ([[התלמידים השלוחים]]), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. | ||
| − | + | ||
== החוק בישראל == | == החוק בישראל == | ||
| − | החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל | + | החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שש עשרה שנה ויום אחד. |
בקיץ [[תשע"ג]] הועלתה הצעת חוק ב[[כנסת]] לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה. | בקיץ [[תשע"ג]] הועלתה הצעת חוק ב[[כנסת]] לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה. | ||
גרסה מ־07:36, 3 ביולי 2022
גיל הנישואין הוא הגיל המזערי המותר להינשא על פי חוק. החוק משתנה לפי כל מדינה. במדינת ישראל החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.
על פי ההלכה מותר לאשה להינשא כבר בגיל 12. במסורת ישראל הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות והמנהגים.
מקורות ביהדות
במסכת אבות[1] אומרים חז"ל שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: "בן שמונה עשרה לחופה". ובגמרא מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
— מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
— מסכת קידושין, דף ל', עמוד א'
הרמב"ם[2] תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש"דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה...""[3].
קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי בבחירתו החופשית של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"[4], לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו[5].
מנהג ישראל
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים[6]:
- כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
- ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.
אצל מרבית מהחסידים (חסידי פולין) נוהגים להשתדך בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.
אצל חסידי חב"ד הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים בישיבה קטנה, 3 שנים נוספות בישיבה גדולה ושנה נוספת בשנת הקבוצה (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים בישיבה יוצאים לשנת שליחות בישיבות אחרות (התלמידים השלוחים), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי הסמיכה לרבנות וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע בבתי חב"ד.
החוק בישראל
החוק במדינת ישראל אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של הרבנות הראשית אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שש עשרה שנה ויום אחד.
בקיץ תשע"ג הועלתה הצעת חוק בכנסת לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה.
הרבי השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת תשכ"ד שלח הרבי מכתב לרב זווין בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:
שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקידושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פרק ה', משנה כ"א.
- ↑ הלכות אישות טו, א.
- ↑ רמב"ם הלכות דעות ה, יא.
- ↑ על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.
- ↑ ממכתב לרב זווין בג' בתמוז תשכ"ד.
