אסיפות תלמידי המגיד: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בשנת [[תקל"ב]] | בשנת [[תקל"ב]] יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] נפטר [[המגיד ממזריטש]] מה שהוסיף רק קושי על החסידים. | ||
לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] | לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] כאדמו"ר עליהם ושלחו לו ב[[חנוכה]] [[תקל"ג]] כתב התקשרות{{הערה|ע"פ הוראת המגיד ממזריטש ב[[י"ח כסלו]] [[תקל"ג]] שהורה שרבי אברהם המלאך ינהיג אחריו}}. | ||
זמן קצר אחרי התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות. | זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות. | ||
==האסיפה הראשונה (תקל"ג)== | ==האסיפה הראשונה (תקל"ג)== | ||
בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות. | בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות. | ||
תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל | תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל ה[[חבריא קדישא]]. לאחר מכן הוחלט על מינוי [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כנשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]] ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים. | ||
===תוצאות האסיפה=== | ===תוצאות האסיפה=== | ||
במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]] {{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים. | במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]]{{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים. | ||
נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה], [[מינסק]] ו[[שקלוב]]. | נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה]], [[מינסק]] ו[[שקלוב]]. | ||
במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת [[החדרים]] לאחר מכן. | במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת [[החדרים]] לאחר מכן. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו: | בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו: | ||
* ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]] | * ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]] | ||
* ש[[אדמו"ר הזקן]] | * ש[[אדמו"ר הזקן]] יתמנה להיות נשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]]. | ||
* וש[[אדמו"ר הזקן]] | * וש[[אדמו"ר הזקן]] ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי. | ||
===החדרים=== | ===החדרים=== | ||
{{ערך מורחב|החדרים}} | {{ערך מורחב|החדרים}} | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
אלו הם היו ההוראות: | אלו הם היו ההוראות: | ||
*חובה ללמוד [[גמרא]] | *חובה ללמוד [[גמרא]] בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום. | ||
*במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו. | *במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו. | ||
*צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא | *צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא ב[[גירסא]]. | ||
*פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]]. | *פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]]. | ||
*חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]. | *חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]. | ||
בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו | בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו בלימודם את [[החדרים]]. | ||
==האסיפה השלישית (תקל"ז)== | ==האסיפה השלישית (תקל"ז)== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]. | כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]. | ||
לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף | לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף לרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה. | ||
במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו. | במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו. | ||
זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות. | זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות. | ||
===תוצאות האסיפה=== | ===תוצאות האסיפה=== | ||
עם חזרתו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא קבע את מושבו ב[[ליאזנא]]{{הערה|לאחר שכנועים רבים מצד תושבי העיירה והבטחה לכלכל את תלמידי החדרים}}. | |||
כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו [[תקנות לאזניא]]. | |||
בשנת [[תקל"ח]] הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת [[חסידות חב"ד]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ועידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:15, 20 ביוני 2022
אסיפות תלמידי המגיד היו האסיפות שבהם התכנסו תלמידי המגיד אחרי פטירתו, אסיפות אלו היוו את המשך דרכה של החסידות והיו הגרעין ליסוד חסידות חב"ד.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ב יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, בי"ט כסלו תקל"ג נפטר המגיד ממזריטש מה שהוסיף רק קושי על החסידים.
לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, אדמו"ר הזקן, רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן קיבלו עליהם את רבי אברהם המלאך כאדמו"ר עליהם ושלחו לו בחנוכה תקל"ג כתב התקשרות[1].
זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.
האסיפה הראשונה (תקל"ג)[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ג התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.
תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא. לאחר מכן הוחלט על מינוי רבי מנחם מנדל מוויטבסק כנשיא החסידים ברוסיה וליטא ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
תוצאות האסיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שלוש שנים בין תקל"ג[2] עד שנת תקל"ו היה אדמו"ר הזקן נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.
נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם אדמו"ר הזקן גם במעוזי ההתנגדות כמו וילנה, מינסק ושקלוב.
במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת החדרים לאחר מכן.
האסיפה השנייה (תקל"ו)[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ו התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
- שרבי מנחם מנדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש
- שאדמו"ר הזקן יתמנה להיות נשיא החסידים ברוסיה וליטא.
- ושאדמו"ר הזקן ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
החדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – החדרים |
עם מינוי אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים הפיץ אדמו"ר הזקן כרוז לקהל החסידים לבוא לליאזנא וללמוד ולקבל הוראות על סדר לימודם בליאזנא.
אלו הם היו ההוראות:
- חובה ללמוד גמרא בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
- במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
- צריכים ללמוד כל יום דף גמרא בגירסא.
- פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי מרדכי.
- חובה ללמוד כל יום הלכה במשך שעתיים ביום ולימוד בשולחן ערוך סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי יהודה לייב.
בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו לליאזנא והתמידו בלימודם את החדרים.
האסיפה השלישית (תקל"ז)[עריכה | עריכת קוד מקור]
עליית החסידים לארה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – עליית החסידים |
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת תקל"ו הוחלט שרבי מנחם מנדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש.
לאחר חג הפסח של שנת תקל"ז החליט אדמו"ר הזקן להצטרף לרבי מנחם מענדל מוויטבסק בעלייתו לארץ הקודש, תלמידי החדרים בליאזנא התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה.
במשך שלושה חודשים נסע אדמו"ר הזקן ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק שכנעו אותו לחזור לביתו.
זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.
תוצאות האסיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם חזרתו של אדמו"ר הזקן הוא קבע את מושבו בליאזנא[3].
כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו תקנות לאזניא.
בשנת תקל"ח הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת חסידות חב"ד.