ישעיה אורנשטיין

הרב ישעיה אורנשטיין (תקצ"ז - י"ט חשון תרס"ט) היה מנכבדי וגאוני ירושלים, מראשי עדת חב"ד בעיר, ראש ישיבת 'אוהל משה' (דיסקין), ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש. היה עסקן ציבורי רב פעלים, ונמנה על מייסדי המושבה פתח תקווה ושכונת 'מאה שערים'.

תולדות חיים

נולד לאביו הרב אורי אורנשטיין בעיר צפת בשנת תקצ"ו. מצד אמו, היה נכד הגאון הרב יצחק ברוכין, אב"ד קארלין ומחבר ספר 'קרן אורה' על הש"ס.

ברעידות האדמה שפקדו את העיר באותן שנים, נהרגו שלושת אחיו וסבו, ובשל כך החליט אביו בשנת תר"א לעבור להתגורר בירושלים.

בצעירותו למד אצל הגאון רבי משה לייב מקוטנא בעל 'זית רענן', כן נמנה על תלמידיו של הגאון החב"די רבי אליהו יוסף ריבלין, ואף ערך את ספרו 'אהלי יוסף' והכינו לדפוס.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת ציפורה ציפא, בתו של הרב משה 'המגיד' ריבלין, בן הרב הלל ריבלין משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.

לאחר פטירת אביו, החליף אותו בתפקיד ראש כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס בארץ הקודש, ובכך היה הראשון שהמשיך את השושלת המפוארת של ממוני כולל חב"ד ממשפחת אורנשטיין, תפקיד שעבר במשפחה במשך חמשה דורות לאורך למעלה ממאה שנה (אביו ר' אורי, ר' ישעיה, בנו ר' יעקב, נכדו ר' משה, ונינו ר' יצחק אביגדור). במסגרת תפקידו בהנהלת כולל חב"ד, יצר שיתוף פעולה נרחב עם כולל הפרושים.

היה ממייסדי שכונת 'מאה שערים' בירושלים בשנת תרל"ד, ומהפעילים בחברת 'פתח תקווה' ליסוד מושבה חקלאית על אדמת יריחו בשנת תרל"ו.

במפקד של שנת תרל"ה רשום שמו כסופר כולל חב"ד בארץ הקודש, ומופיע כאחד הממונים על כספי הכולל.

לפרנסתו עסק במסחר אתרוגים, ולצורך כך היה נוסע מידי פעם לרוסיה ולמדינות נוספות לפקח על המלאכה ולייבא את הסחורה.

נמנה על מקורביו של הגאון הרב משה יהושע לייב דיסקין מבריסק, וסייע לו בהקמת המוסדות 'ישיבת אהל משה' (בשנת תרנ"ד) ו'בית היתומים דיסקין' ונמנה על ראשיהם ומנהליהם. בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק" (חלק ד, עמ' סז), מובא: "הגרי"ז מבריסק סיפר כי המהרי"ל דיסקין זצ"ל בהיותו בחו"ל היה מתנגד גדול לחסידים, אמנם מעת שהגיע לירושלים נמנע מלדבר בגנות החסידים, ובין תלמידיו המובהקים נמנה הרב ר' ישעיה אורנשטיין זצ"ל, מחסידי חב"ד".

עמד בראש העוסקים בביצור חומות היהדות מול פגעי ה'השכלה' ונלחם בעוז נגד המשכילים שניסו לתקוע יתד בירושלים.

היה מגדולי למדניה של ירושלים, ואמרו עליו כי ידע בעל פה את כל הש"ס והרש"י. בערוב ימיו חלשה ראייתו ואף שהמשיך למסור שיעורים בפני תלמידיו כשהגמרא פתוחה לפניו, יכלו להבחין שהיה 'קורא' בעל פה את הגמרא והרש"י.

בנו נפטר על פניו בכ"ב סיון תרס"ח, והדבר הסב לו עגמת נפש גדולה והוא נפטר מספר חודשים בלבד לאחר מכן, בי"ט חשון תרס"ט בהיותו בן 73.

משפחתו

• בנו, הרב יעקב אורנשטיין
• בתו מרת שיינדל, רעיית הרב יצחק שלמה בלוי - מנהל בית מחסה ליתומים - דיסקין
• בתו מרת רחל לאה, רעיית הרב חיים בער חיימסון בזיווג ראשון, ורעיית הרב זעליג צוועבנער בזיווג שני
• בתו מרת יוכבד, רעיית הרב מרדכי הורביץ-לאמזער
• בתו מרת רבקה, רעיית הרב יוסף חיים שינברגר
• בתו מרת חוה, רעיית הרב מנחם מרדכי פרנקיל
• חתנו, ר' משה זלמן פרנקנטל

לקריאה נוספת

• בנתיבות לב, ירושלים, תש"ס
• על חומותייך ירושלים, הרב משה בלויא
• מדמויות ירושלים, יעקב גליס עמוד קעג