אלכסנדר לוקצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה") |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלכסנדר לוקצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלכסנדר לוקצקי]] | |||
ר' '''אלכסנדר לוקצקי''' יליד [[מוסקבה]]. בזמן שלטון ה[[קומוניסטים]] היה מפעילי [[המחתרת החב"דית]] ב[[מוסקבה]]. לאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התיישב ביישוב [[נווה דניאל]] | ר' '''אלכסנדר יששכר''' הכהן '''לוקצקי''' ([[תש"ח]] - [[י"ג אייר]] [[תשע"ח]]) היה חסיד חב"ד יליד [[מוסקבה]]. בזמן שלטון ה[[קומוניסטים]] היה מפעילי [[המחתרת החב"דית]] ב[[מוסקבה]]. לאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התיישב ביישוב [[נווה דניאל]] ופעל כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תש"ח]] ב[[מוסקבה]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בביתו לא שמע מאום על יהדות ורק סביו היה לוקח אותו מדי פעם ל[[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]]. | נולד בשנת [[תש"ח]] ב[[מוסקבה]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בביתו לא שמע מאום על יהדות ורק סביו היה לוקח אותו מדי פעם ל[[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]]. | ||
בהגיעו לגיל גיוס התגייס לצבא האדום ושובץ להיות עוזרו האישי של אלוף הקשר. בהמשך נכנס | בהגיעו לגיל גיוס התגייס לצבא האדום ושובץ להיות עוזרו האישי של אלוף הקשר. בהמשך נכנס ל[[אוניברסיטה]] במוסקבה שם למד הנדסה והכיר את רעייתו. | ||
לאחר נישואיו דחקה בו רעייתו להכיר קצת יותר את היהדות, ובעקבות ביקור בעיירה [[מונקאטש]] ופגישה עם הקהילה הדתית המקומית החליטו הוא ורעייתו (לאחר שנולדו להם כבר שני ילדים) להינשא כדת משה וישראל ב[[חופה]] ו[[קידושין]]. | לאחר נישואיו דחקה בו רעייתו להכיר קצת יותר את היהדות, ובעקבות ביקור בעיירה [[מונקאטש]] ופגישה עם הקהילה הדתית המקומית החליטו הוא ורעייתו (לאחר שנולדו להם כבר שני ילדים) להינשא כדת משה וישראל ב[[חופה]] ו[[קידושין]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת תשל"ו הגישו הוא ורעייתו בקשות הגירה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] אולם נדחו בשל התפקיד הצבאי הרגיש בו שירת. בעקבות זאת התחיל להכיר [[מסורבי עליה]] נוספים ושם הכירו [[חסידי חב"ד]] אשר קירבו אותם אל היהדות והחסידות. מי שקירב אותם במיוחד היה ר' [[גרשון רוזנשטיין|גרישה (גרשון) רוזנשטיין]] מראשי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]]. | בשנת תשל"ו הגישו הוא ורעייתו בקשות הגירה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] אולם נדחו בשל התפקיד הצבאי הרגיש בו שירת. בעקבות זאת התחיל להכיר [[מסורבי עליה]] נוספים ושם הכירו [[חסידי חב"ד]] אשר קירבו אותם אל היהדות והחסידות. מי שקירב אותם במיוחד היה ר' [[גרשון רוזנשטיין|גרישה (גרשון) רוזנשטיין]] מראשי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]]. | ||
בקיץ [[תשל"ו]] ייסדו הוא ורעייתו בפרברי [[מוסקבה]] את קייטנת הילדים היהודית הראשונה, שכולה | בקיץ [[תשל"ו]] ייסדו הוא ורעייתו בפרברי [[מוסקבה]] את קייטנת הילדים היהודית הראשונה, שכולה הייתה סביב הזהות היהודית. בין לבין הכירו עוד חסידי חב"ד אשר לימדו אותם יהדות ואורחות החסידים. | ||
עד מהרה הפך ביתם לאחד ממוקדי הפעילות: שיעורי תורה רבים התקיימו בביתם, שלוחי [[עזרת אחים]] שהגיעו ל[[רוסיה]] השתכנו אצלם, ורופאים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] לטפל ב[[מסורבי עליה]] קיבלו קהל בביתם. בעקבות כל זאת אף | עד מהרה הפך ביתם לאחד ממוקדי הפעילות: שיעורי תורה רבים התקיימו בביתם, שלוחי [[עזרת אחים]] שהגיעו ל[[רוסיה]] השתכנו אצלם, ורופאים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] לטפל ב[[מסורבי עליה]] קיבלו קהל בביתם. בעקבות כל זאת אף הייתה תצפית קבועה של ה[[קג"ב]] מול ביתם. | ||
במשך קרוב לעשור שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]]. בין השאר עסק בהוראה ישירה מ[[הרבי]] בבניית [[מקוה טהרה]] בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]], אולם זמן קצר לאחר מכן סגרו השלטונות את המקוה. [[הרבי]] הורה לא לפרסם את המקרה בעיתונות, ובעקבות לחץ דיפלומטי אישרה הממשלה לפתוח שוב את המקוה, ובעקבות עקשנותו הגיעו פקידי הממשלה ופתחו בעצמם את המקוה. | במשך קרוב לעשור שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]]. בין השאר עסק בהוראה ישירה מ[[הרבי]] בבניית [[מקוה טהרה]] בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]], אולם זמן קצר לאחר מכן סגרו השלטונות את המקוה. [[הרבי]] הורה לא לפרסם את המקרה בעיתונות, ובעקבות לחץ דיפלומטי אישרה הממשלה לפתוח שוב את המקוה, ובעקבות עקשנותו הגיעו פקידי הממשלה ופתחו בעצמם את המקוה. | ||
==בארץ== | ==בארץ== | ||
בסוף שנות המ"מים ביקש אישור מ[[הרבי]] לצאת את [[ברית המועצות]], ובעקבות תשובתו החיובית עלה ל[[ארץ הקודש|ארץ]], ואחרי חצי שנה במעון עולים התיישב ב[[נווה דניאל]] ומאז | בסוף שנות המ"מים ביקש אישור מ[[הרבי]] לצאת את [[ברית המועצות]], ובעקבות תשובתו החיובית עלה ל[[ארץ הקודש|ארץ]], ואחרי חצי שנה במעון עולים התיישב ב[[נווה דניאל]] ומאז קיים פעילות חב"דית עניפה במקום. | ||
==קישורים חיצוניים== | הלך לעולמו בשבת פרשת "אמור" [[י"ג אייר]] [[תשע"ח]] בגיל 69 כתוצאה מדום לב, לאחר מחלה קשה. | ||
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/712.pdf '''חייל ללא מורא'''], בשבועון '''[[בית משיח]]'''. | |||
==משפחתו== | |||
*בתו, מרת לאה דינר - בת עין | |||
*בתו, מרת דינה לייבמן - דולב | |||
*בנו, ר' יוסי לוקצקי - נווה דניאל | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/18/837171937426.html החסיד שנלחם בכוחות האופל]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע"ח | |||
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/712.pdf#page=57 '''חייל ללא מורא'''], בשבועון '''[[בית משיח]]'''. | |||
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1562566 '''מקוה באדיבות הק.ג.ב.'''] באתר [[בית חב"ד (אתר)|'''בית חב"ד''']]. | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1562566 '''מקוה באדיבות הק.ג.ב.'''] באתר [[בית חב"ד (אתר)|'''בית חב"ד''']]. | ||
*{{קישור שטורעם|94573|news|מילה של חסיד|ר' יוסי לוקצקי|י"ז באדר תשע"ז}} | |||
{{מיון רגיל:לוקצקי אלכסנדר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | |||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:06, 17 ביוני 2022
ר' אלכסנדר יששכר הכהן לוקצקי (תש"ח - י"ג אייר תשע"ח) היה חסיד חב"ד יליד מוסקבה. בזמן שלטון הקומוניסטים היה מפעילי המחתרת החב"דית במוסקבה. לאחר עלייתו ארצה התיישב ביישוב נווה דניאל ופעל כשליח הרבי במקום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תש"ח במוסקבה למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בביתו לא שמע מאום על יהדות ורק סביו היה לוקח אותו מדי פעם לבית הכנסת מרינה רושצ'ה.
בהגיעו לגיל גיוס התגייס לצבא האדום ושובץ להיות עוזרו האישי של אלוף הקשר. בהמשך נכנס לאוניברסיטה במוסקבה שם למד הנדסה והכיר את רעייתו.
לאחר נישואיו דחקה בו רעייתו להכיר קצת יותר את היהדות, ובעקבות ביקור בעיירה מונקאטש ופגישה עם הקהילה הדתית המקומית החליטו הוא ורעייתו (לאחר שנולדו להם כבר שני ילדים) להינשא כדת משה וישראל בחופה וקידושין.
התקרבות ליהדות ולחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו הגישו הוא ורעייתו בקשות הגירה לארץ אולם נדחו בשל התפקיד הצבאי הרגיש בו שירת. בעקבות זאת התחיל להכיר מסורבי עליה נוספים ושם הכירו חסידי חב"ד אשר קירבו אותם אל היהדות והחסידות. מי שקירב אותם במיוחד היה ר' גרישה (גרשון) רוזנשטיין מראשי קהילת חב"ד במוסקבה.
בקיץ תשל"ו ייסדו הוא ורעייתו בפרברי מוסקבה את קייטנת הילדים היהודית הראשונה, שכולה הייתה סביב הזהות היהודית. בין לבין הכירו עוד חסידי חב"ד אשר לימדו אותם יהדות ואורחות החסידים.
עד מהרה הפך ביתם לאחד ממוקדי הפעילות: שיעורי תורה רבים התקיימו בביתם, שלוחי עזרת אחים שהגיעו לרוסיה השתכנו אצלם, ורופאים שהגיעו מארצות הברית לטפל במסורבי עליה קיבלו קהל בביתם. בעקבות כל זאת אף הייתה תצפית קבועה של הקג"ב מול ביתם.
במשך קרוב לעשור שימש כגבאי בבית הכנסת מרינה רושצ'ה. בין השאר עסק בהוראה ישירה מהרבי בבניית מקוה טהרה בבית הכנסת מרינה רושצ'ה, אולם זמן קצר לאחר מכן סגרו השלטונות את המקוה. הרבי הורה לא לפרסם את המקרה בעיתונות, ובעקבות לחץ דיפלומטי אישרה הממשלה לפתוח שוב את המקוה, ובעקבות עקשנותו הגיעו פקידי הממשלה ופתחו בעצמם את המקוה.
בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף שנות המ"מים ביקש אישור מהרבי לצאת את ברית המועצות, ובעקבות תשובתו החיובית עלה לארץ, ואחרי חצי שנה במעון עולים התיישב בנווה דניאל ומאז קיים פעילות חב"דית עניפה במקום.
הלך לעולמו בשבת פרשת "אמור" י"ג אייר תשע"ח בגיל 69 כתוצאה מדום לב, לאחר מחלה קשה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת לאה דינר - בת עין
- בתו, מרת דינה לייבמן - דולב
- בנו, ר' יוסי לוקצקי - נווה דניאל
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד שנלחם בכוחות האופל, בתוך שבועון בית משיח סיון תשע"ח
- חייל ללא מורא, בשבועון בית משיח.
- מקוה באדיבות הק.ג.ב. באתר בית חב"ד.
- ר' יוסי לוקצקי, מילה של חסיד - באתר שטורעם