הבדלים בין גרסאות בדף "מנשה מאיליה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} הרב '''מנשה מאיליה''' (או '''מנשה בן פורת''') (תקכ"ז - ד' אב תקצ"א) היה מגדולי תלמי...")
 
שורה 1: שורה 1:
 
{{בעבודה}}
 
{{בעבודה}}
הרב '''מנשה מאיליה''' (או '''מנשה בן פורת''') ([[תקכ"ז]] - [[ד' אב]] [[תקצ"א]]) היה מגדולי תלמידי ה[[גר"א]], שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו ל[[אדמו"ר הזקן]].
+
הרב '''מנשה מאיליה''' (או '''מנשה בן פורת''') ([[תקכ"ז]] - [[ד' אב]] [[תקצ"א]]) היה רבה של [[סמרגון]], מגדולי תלמידי ה[[גר"א]], שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו ל[[אדמו"ר הזקן]].
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
נולד בשנת [[תקכ"ז]] לר' יוסף בעיירה [[סמרגון]] שב[[רוסיה]]. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת [[תקמ"ב]] נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת [[תקמ"ד]] עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו.
 
נולד בשנת [[תקכ"ז]] לר' יוסף בעיירה [[סמרגון]] שב[[רוסיה]]. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת [[תקמ"ב]] נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת [[תקמ"ד]] עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו.
שורה 8: שורה 8:
 
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.
 
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.
  
בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] במכתבו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[תמוז]] [[תשע"ד]], עמ' 30.}}.
+
בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] באחד ממכתביו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[תמוז]] [[תשע"ד]], עמ' 30.}}.
  
נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]].
+
בשנת [[תקפ"ז]] מונה כרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]].
 +
==תלמידיו==
 +
*רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], רבה של דריבין.
 +
==חיבוריו==
 +
*פשר דבר, [[וילנה]] [[תקס"ז]].
 +
בינת מקרא - וילנה [[תקע"ח]].
 +
*אלפי מנשה, וילנה [[תקפ"ב]].
 +
*שקל הקודש, [[קאפוסט]] [[תקפ"ג]].
 +
*סמא דחיי.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
 
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

גרסה מ־21:26, 2 באפריל 2022

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הרב מנשה מאיליה (או מנשה בן פורת) (תקכ"ז - ד' אב תקצ"א) היה רבה של סמרגון, מגדולי תלמידי הגר"א, שעל פי מספר מסורות התקרב בערוב ימיו לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים

נולד בשנת תקכ"ז לר' יוסף בעיירה סמרגון שברוסיה. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת תקמ"ב נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת תקמ"ד עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו.

לצד בקיאותו הרבה בתורה, היה גם בקי בחכמות חיצוניות והוא כתב ספרי מדע ומתמטיקה, ואף המציא מספר המצאות חקלאיות.

בבחרותו הוא התקרב לגר"א ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו חרם על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש רש"י באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.

בשנת תקס"ז פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים למתנגדים. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את אדמו"ר הזקן, ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם[1]. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים[2]. יהושע מונדשיין הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' חיים מאיר הילמאן שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן[3]. הפני מנחם באחד ממכתביו לרבי כתב כי ישנה שמועה בשם אדמו"ר הצמח צדק שאדמו"ר הזקן אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו[4].

בשנת תקפ"ז מונה כרב העיר סמרגון. נפטר בד' אב תקצ"א.

תלמידיו

חיבוריו

בינת מקרא - וילנה תקע"ח.

הערות שוליים

  1. בן פורת, עמ' 13.
  2. ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.
  3. כרם חב"ד[דרושה הבהרה].
  4. מעיינותיך, תמוז תשע"ד, עמ' 30.