המגיד מדובנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[הרבי]] ביאר{{הערה|שם=שיחה שמיני}}, שאין דרך החסידות{{הערה|ב[[הנחה]] בשיחות קודש מובא, שהכוונה ל[[חסידות חב"ד]].}} להביא [[משל]]ים כדרכו של המגיד מדובנא, כיוון שאת התועלת שניתן להוציא מספרי המגיד מדובנא - אנו לוקחים באופן ישיר מחסידות. | [[הרבי]] ביאר{{הערה|שם=שיחה שמיני}}, שאין דרך החסידות{{הערה|ב[[הנחה]] בשיחות קודש מובא, שהכוונה ל[[חסידות חב"ד]].}} להביא [[משל]]ים כדרכו של המגיד מדובנא, כיוון שאת התועלת שניתן להוציא מספרי המגיד מדובנא - אנו לוקחים באופן ישיר מחסידות. | ||
עם זאת העיר שאין הכוונה למעט חס ושלום בכבוד המגיד מדובנא, ו{{ציטוטון|נהרא נהרא ופשטיה}}, ובמצבים מסויימים ניתן לנצל את משליו להוסיף בעבודת ה' ב"[[סור מרע]]" וב"[[עשה טוב]]"{{הערה|לא ברור האם הכוונה שניתן לנצל גם כשלומדים חסידות (כפי שמשמע בהנחה שבשיחות קודש) או שהכוונה ללא לימוד חסידות, אך כשלומדים חסידות - לא צריכים (כפי שניתן להבין בהנחה שבהתוועדויות).}}. | עם זאת העיר שאין הכוונה למעט חס ושלום בכבוד המגיד מדובנא, ו{{ציטוטון|נהרא נהרא ופשטיה}}, ובמצבים מסויימים ניתן לנצל את משליו להוסיף בעבודת ה' ב"[[סור מרע]]" וב"[[עשה טוב]]"{{הערה|לא ברור האם הכוונה שניתן לנצל גם כשלומדים חסידות (כפי שמשמע בהנחה שבשיחות קודש) או שהכוונה ללא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], אך כשלומדים חסידות - לא צריכים (כפי שניתן להבין בהנחה שבהתוועדויות).}}. | ||
== ספריו == | |||
*אהל יעקב. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מגידים]] | [[קטגוריה:מגידים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:19, 5 במרץ 2022
רבי יעקב קראַנץ, המגיד מדובנא (ה'תק"א - י"ז בטבת ה'תקס"ה) היה מגיד מפורסם בדורם של המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה זשעטל ואחר נישואיו עבר למעזריטש, ששם גר חותנו, ושם החל לדרוש עד שמונה רשמית למגיד שם; בימי חייו שימש כמגיד בכמה עיירות, והתפרסם בעיקר על שם העיר דובנא, שבה שימש כמגיד 18 שנה; בסוף ימיו עבר לזאמושץ' שבפולין, ושם נפטר.
המגיד מדובנא היה המגיד המפורסם בדורו, ופורסם גם במשליו הרבים, שלא הספיק להדפיסם בחייו, ורבים מהם נדפסו אחר פטירתו בספרים שונים.
הגר"א ביקש ממנו שיאמר לו מוסר, אך הוא סירב עד שהגר"א גזר עליו, ואז אמר לו שהגר"א חסר בצדקותו מכיוון שסגור בד' אמותיו ואינו מתערב בין הבריות.
הרבי הזכיר[1] שהמגיד מדובנא היה "מגיד מישרים" ומוכיח של גדולים בישראל[2], "ועל אחת כמה וכמה בנוגע לבינונים וקטנים בישראל".
יחס החסידות אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מפני קשריו עם הגר"א, מזוהה עם ציבור המתנגדים, למרות שלא נטל חלק בהתנגדות לחסידות, ובכתביו נמצאים רעיונות קרובים לרוח החסידות.
הרבי ביאר[1], שאין דרך החסידות[3] להביא משלים כדרכו של המגיד מדובנא, כיוון שאת התועלת שניתן להוציא מספרי המגיד מדובנא - אנו לוקחים באופן ישיר מחסידות.
עם זאת העיר שאין הכוונה למעט חס ושלום בכבוד המגיד מדובנא, ו"נהרא נהרא ופשטיה", ובמצבים מסויימים ניתן לנצל את משליו להוסיף בעבודת ה' ב"סור מרע" וב"עשה טוב"[4].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהל יעקב.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שיחת שבת פרשת שמיני, מברכים החודש אייר, ה'תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב חלק ג' ע' 1336, שיחות קודש תשמ"ב חלק ג' ע' יז, בלתי מוגה.)
- ↑ בהנחה בשיחות קודש מובא שהיה "מגיד מישרים" "פון דעם און דעם" (=של פלוני ופלוני (כנראה הכוונה לגר"א)), והוסיף בעבודת ה' של גדולי ישראל וכו'.
- ↑ בהנחה בשיחות קודש מובא, שהכוונה לחסידות חב"ד.
- ↑ לא ברור האם הכוונה שניתן לנצל גם כשלומדים חסידות (כפי שמשמע בהנחה שבשיחות קודש) או שהכוונה ללא לימוד חסידות, אך כשלומדים חסידות - לא צריכים (כפי שניתן להבין בהנחה שבהתוועדויות).