בנימין ליפמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Binyomin-lipman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' בנימין ליפמן מבלוג ר' מאטעל דער שוחט פון מאסקווע]] | [[קובץ:Binyomin-lipman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' בנימין ליפמן (התמונה מבלוג ר' מאטעל דער שוחט פון מאסקווע)]] | ||
ר' בנימין (ביינוש) ליפמן, ([[תרס"ח]] - [[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]]). מכונה גם בנימין מינסקר, היה מחסידי חב"ד ברוסיה, | |||
ר' בנימין (ביינוש) ליפמן. מכונה גם בנימין מינסקר | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[פולין]] לאביו ר' ישעיהו הינך. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] היגרה משפחתו לסלוצק אשר ב[[בלארוס]], שם למד אצל רב העיר ר' [[יחזקאל אברמסקי]]. | נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[פולין]] לאביו ר' ישעיהו הינך. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] היגרה משפחתו לסלוצק אשר ב[[בלארוס]], שם למד אצל רב העיר ר' [[יחזקאל אברמסקי]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
נשא לאשה את אחות ר' [[יחיאל מיכל רפפורט]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]].}}. | נשא לאשה את אחות ר' [[יחיאל מיכל רפפורט]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]].}}. | ||
תלמידו ר' [[ברוך מרדכי ליפשיץ|מוטל ליפשיץ]] כותב עליו{{הערה|בספרו "זכרונות פון גולאַג".}}: | תלמידו ר' [[ברוך מרדכי ליפשיץ|מוטל ליפשיץ]] כותב עליו{{הערה|בספרו "זכרונות פון גולאַג".}}: "ר' בנימין ליפמן היה 'עובד'. ביומי דפגרא היו כל תלמידי הישיבה הולכים להתוועד בביתו. הכל ידעו שאצל בנימין יש מה לשמוע, אם כי הוא היה פותח את פיו רק לאחר שעות ארוכות של ניגונים – בערך בשעה שלוש לפנות בוקר. באוזניי מצטלצל עד היום ניגון ה'עבודה' של בנימין, אותו אהב לנגן בהתוועדויות. ובשעת בוקר מוקדמת, כשהיינו יוצאים מההתוועדות, הרגשנו שכל הרחוב שווה בעינינו כקליפת השום". | ||
"ר' בנימין ליפמן היה 'עובד'. ביומי דפגרא היו כל תלמידי הישיבה הולכים להתוועד בביתו. הכל ידעו שאצל בנימין יש מה לשמוע, אם כי הוא היה פותח את פיו רק לאחר שעות ארוכות של ניגונים – בערך בשעה שלוש לפנות בוקר. באוזניי מצטלצל עד היום ניגון ה'עבודה' של בנימין, אותו אהב לנגן בהתוועדויות. ובשעת בוקר מוקדמת, כשהיינו יוצאים מההתוועדות, הרגשנו שכל הרחוב שווה בעינינו כקליפת השום". | |||
לאחר שנסגרה הישיבה על ידי השלטונות, פתח ר' בנימין קבוצה של [[תפארת בחורים]], ובד בבד התחיל לעסוק בכריכת ספרים. | לאחר שנסגרה הישיבה על ידי השלטונות, פתח ר' בנימין קבוצה של [[תפארת בחורים]], ובד בבד התחיל לעסוק בכריכת ספרים. | ||
בליל [[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר ר' בנימין, ונשפט לשלוש שנות עבודת פרך בסיביר. נפטר בגלותו. | בליל [[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר ר' בנימין, ונשפט לשלוש שנות עבודת פרך בסיביר. נפטר בגלותו. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 26 - 27. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליפמן בנימין}} | {{מיון רגיל:ליפמן בנימין}} | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו | |||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:44, 28 בפברואר 2022
ר' בנימין (ביינוש) ליפמן, (תרס"ח - כ"א אדר תרצ"ט). מכונה גם בנימין מינסקר, היה מחסידי חב"ד ברוסיה,
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ח בפולין לאביו ר' ישעיהו הינך. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגרה משפחתו לסלוצק אשר בבלארוס, שם למד אצל רב העיר ר' יחזקאל אברמסקי.
בשנת תרפ"ה עבר ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים אשר בנעוול, שם למד עד שנת תרפ"ט, אז התמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בקייב[1].
נשא לאשה את אחות ר' יחיאל מיכל רפפורט[2].
תלמידו ר' מוטל ליפשיץ כותב עליו[3]: "ר' בנימין ליפמן היה 'עובד'. ביומי דפגרא היו כל תלמידי הישיבה הולכים להתוועד בביתו. הכל ידעו שאצל בנימין יש מה לשמוע, אם כי הוא היה פותח את פיו רק לאחר שעות ארוכות של ניגונים – בערך בשעה שלוש לפנות בוקר. באוזניי מצטלצל עד היום ניגון ה'עבודה' של בנימין, אותו אהב לנגן בהתוועדויות. ובשעת בוקר מוקדמת, כשהיינו יוצאים מההתוועדות, הרגשנו שכל הרחוב שווה בעינינו כקליפת השום".
לאחר שנסגרה הישיבה על ידי השלטונות, פתח ר' בנימין קבוצה של תפארת בחורים, ובד בבד התחיל לעסוק בכריכת ספרים.
בליל כ"א אדר תרצ"ט נאסר ר' בנימין, ונשפט לשלוש שנות עבודת פרך בסיביר. נפטר בגלותו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרוגי מלכות, עמ' 26 - 27.
הערות שוליים
- ↑ כפר חב"ד גליון 16.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית.
- ↑ בספרו "זכרונות פון גולאַג".