ט"ו באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
(לפי המופיע בערכו) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אדר}} | {{חודש אדר}}{{אדרים}} | ||
'''ט"ו באדר''' הוא היום החמשה עשר ב[[חודש אדר]] ו[[שושן פורים]]. בערים שהיו מוקפות חומה בימי [[יהושע בן נון]], חוגגים היום את חג הפורים. | '''ט"ו באדר''' הוא היום החמשה עשר ב[[חודש אדר]] ו[[שושן פורים]]. בערים שהיו מוקפות חומה בימי [[יהושע בן נון]], חוגגים היום את [[חג הפורים]]. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'של"ט - [[יחזקאל הנביא]] התנבא על פורענות מצרים. | *ג'של"ט - [[יחזקאל הנביא]] התנבא על פורענות מצרים. | ||
*ג'ת"ו - נקבע | *ג'ת"ו - נקבע [[חג הפורים]] ליהודי [[שושן]] ויושבי כרכים מוקפות חומה. | ||
*רנ"ב (אדר | *רנ"ב (אדר שני) - המלכה איזבלה מכריחה את יהודי ספרד להמיר את דתם לנצרות או לעמוד בפני גירוש. | ||
* | ==ימי חב"ד== | ||
*[[ | ===אירועים=== | ||
*[[ | *[[תרצ"ב]] - ב[[חג הפורים]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי]] עם היהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". הוא שוחרר בערבות על ידי הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}. | ||
*[[ | *[[ת"ש]] (אדר שני) - נוסד הסניף הראשון של ישיבות [[תומכי תמימים]] באמריקה, בבית הכנסת 'עונג שבת' בשכונת איסט פלטבוש. | ||
*[[תשי"ג]] - בעת התוועדות חג הפורים הרבי סיפר סיפור תמוה, שהתברר כפעולה רוחנית להריגת צורר היהודים [[סטאלין]]. | |||
*[[תשט"ו]] - בעת התוועדות חג הפורים הבטיח הרבי [[עשירות]] לכל חסיד שירים את ידו. | |||
*[[תשכ"ו]] - בעת התוועדות חג הפורים הכריז הרבי ש"כל הפושט יד נותנים לו", וחילק '[[לחיים]]' לכל הנוכחים בהתוועדות. | |||
*[[תשל"ו]] (אדר שני) - בעת התוועדות חג הפורים הורה הרבי שעל כל אחד להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]] כבר מה[[בר מצווה]]. | |||
*[[תשל"ח]] (אדר ראשון) - יצאה הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ול[[צפת]]. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תרס"ב]] (אדר שני) - הרב [[חיים הורביץ (טשקנטֶר)]], [[שד"ר]] של הרבי ושל ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תשי"ז]] (אדר שני) - הרב [[משה זלמן ברמן]], מפעילי [[אגודת חב"ד בארצות הברית]] ולאחר מכן ממייסדי ישיבת כרם ביבנה ב[[ארץ הקודש]]. | |||
*[[תשס"ה]] (אדר ראשון) - הרב [[זלמן לייב אסטולין]], גאון ובעל [[מסירות נפש]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] מחסידי חב"ד ב[[בני ברק]]. | |||
*[[תשס"ז]] - הרב [[שלום חסקינד]], [[משפיע]] וגבאי בבית כנסת חב"ד ב[[תל אביב]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שושן פורים]] | *[[שושן פורים]] | ||
{{להיום יום|ט"ו|אדר א'}} | {{להיום יום|ט"ו|אדר א'}} | ||
{{להיום יום|ט"ו|אדר ב'}} | {{להיום יום|ט"ו|אדר ב'}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב יה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:44, 13 בפברואר 2022
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בט"ו באדר א' וגם בט"ו באדר ב'
ט"ו באדר הוא היום החמשה עשר בחודש אדר ושושן פורים. בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, חוגגים היום את חג הפורים.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'של"ט - יחזקאל הנביא התנבא על פורענות מצרים.
- ג'ת"ו - נקבע חג הפורים ליהודי שושן ויושבי כרכים מוקפות חומה.
- רנ"ב (אדר שני) - המלכה איזבלה מכריחה את יהודי ספרד להמיר את דתם לנצרות או לעמוד בפני גירוש.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרצ"ב - בחג הפורים התוועד הרבי עם היהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". הוא שוחרר בערבות על ידי הרב יוסף דוב סולובייצ'יק[1].
- ת"ש (אדר שני) - נוסד הסניף הראשון של ישיבות תומכי תמימים באמריקה, בבית הכנסת 'עונג שבת' בשכונת איסט פלטבוש.
- תשי"ג - בעת התוועדות חג הפורים הרבי סיפר סיפור תמוה, שהתברר כפעולה רוחנית להריגת צורר היהודים סטאלין.
- תשט"ו - בעת התוועדות חג הפורים הבטיח הרבי עשירות לכל חסיד שירים את ידו.
- תשכ"ו - בעת התוועדות חג הפורים הכריז הרבי ש"כל הפושט יד נותנים לו", וחילק 'לחיים' לכל הנוכחים בהתוועדות.
- תשל"ו (אדר שני) - בעת התוועדות חג הפורים הורה הרבי שעל כל אחד להתחיל להניח תפילין דרבינו תם כבר מהבר מצווה.
- תשל"ח (אדר ראשון) - יצאה הקבוצה השלישית של השלוחים לארץ הקודש לירושלים ולצפת.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"ב (אדר שני) - הרב חיים הורביץ (טשקנטֶר), שד"ר של הרבי ושל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשי"ז (אדר שני) - הרב משה זלמן ברמן, מפעילי אגודת חב"ד בארצות הברית ולאחר מכן ממייסדי ישיבת כרם ביבנה בארץ הקודש.
- תשס"ה (אדר ראשון) - הרב זלמן לייב אסטולין, גאון ובעל מסירות נפש ברוסיה הקומוניסטית מחסידי חב"ד בבני ברק.
- תשס"ז - הרב שלום חסקינד, משפיע וגבאי בבית כנסת חב"ד בתל אביב.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הפתגם היומי - ט"ו באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| שושן פורים קטן. אין אומרים תחנון. רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים "סברי מרנן".'
אויף לעתיד לבוא שטעהט: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". איצטער שווייגט דער דומם, מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה, פארוואס האט מען אויף אים געטראטען. די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה. תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו. האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה! |
| הפתגם היומי - ט"ו באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| שושן פורים
אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות. |
הערות שוליים
- ↑ הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.