פרכטולדסדורף: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
(←הרבי ואדמו"ר הריי"צ: תקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא פרכטולדסדורף]] | [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא פרכטולדסדורף]] | ||
העיירה '''פרכטולדסדורף'''(בשפת המקור: Perchtoldsdorf{{הערה|בכתיב [[יידיש|יידי]]: פערכטאלדסדארף או פערכטעלסדארף.}}) הינה עיירת מרפא באוסטריה. העיירה זכתה לארח את [[אדמו"ר הריי"צ]] ארבע פעמים בעת שהותו בה לצרכי מרפא והבראה. | העיירה '''פרכטולדסדורף''' (בשפת המקור: Perchtoldsdorf{{הערה|בכתיב [[יידיש|יידי]]: פערכטאלדסדארף או פערכטעלסדארף.}}) הינה עיירת מרפא באוסטריה. העיירה זכתה לארח את [[אדמו"ר הריי"צ]] ארבע פעמים בעת שהותו בה לצרכי מרפא והבראה. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיירה פרכטולדסדורף נמצאת במחוז מודלינג במדינה באוסטריה התחתית, ומרוחקת כארבעים דקות נסיעה ממרכז העיר וינה. | העיירה פרכטולדסדורף נמצאת במחוז מודלינג במדינה באוסטריה התחתית, ומרוחקת כארבעים דקות נסיעה ממרכז העיר וינה. | ||
יהודים חיו בפרכטולדסדורף במהלך המאה ה-14 ובמספרים קטנים יותר גם במאה ה-15. מקור ההכנסה העיקרי של הקהילה היהודית היה הלוואות כספים, בעיקר לאנשי עסקים תושבי [[וינה]] הסמוכה. | יהודים חיו בפרכטולדסדורף במהלך המאה ה-14 ובמספרים קטנים יותר גם במאה ה-15. מקור ההכנסה העיקרי של הקהילה היהודית היה הלוואות כספים, בעיקר לאנשי עסקים תושבי [[וינה]] הסמוכה. | ||
בעת המהפכה שפרצה במדינה לפני כ-500 שנה, בשנת ה'ק"פ, הועלו למוקד 210 יהודים והשאר גורשו, העיירה התרוקנה לחלוטין מיהודים, ואוסטריה כונתה אז בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה וחזרה לפרוח. | בעת המהפכה שפרצה במדינה לפני כ-500 שנה, בשנת ה'ק"פ, הועלו למוקד 210 יהודים והשאר גורשו, העיירה התרוקנה לחלוטין מיהודים, ואוסטריה כונתה אז בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה וחזרה לפרוח. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===הרבי ואדמו"ר הריי"צ=== | ===הרבי ואדמו"ר הריי"צ=== | ||
מביקורים אלו | מביקורים אלו נשתמרה בידינו התמונה הידועה של הרבי משחק ב[[שחמט]] עם חמיו, אשר הרופאים ציוו עליו לנוח מיגיעה שכלית עיונית. | ||
במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל. | במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', עמודים | *זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', עמודים 155–181 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[ | [[קטגוריה:עיירות מרפא]] | ||
[[קטגוריה:עיירות באוסטריה]] | [[קטגוריה:עיירות באוסטריה]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:30, 20 בינואר 2022
העיירה פרכטולדסדורף (בשפת המקור: Perchtoldsdorf[1]) הינה עיירת מרפא באוסטריה. העיירה זכתה לארח את אדמו"ר הריי"צ ארבע פעמים בעת שהותו בה לצרכי מרפא והבראה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה פרכטולדסדורף נמצאת במחוז מודלינג במדינה באוסטריה התחתית, ומרוחקת כארבעים דקות נסיעה ממרכז העיר וינה.
יהודים חיו בפרכטולדסדורף במהלך המאה ה-14 ובמספרים קטנים יותר גם במאה ה-15. מקור ההכנסה העיקרי של הקהילה היהודית היה הלוואות כספים, בעיקר לאנשי עסקים תושבי וינה הסמוכה.
בעת המהפכה שפרצה במדינה לפני כ-500 שנה, בשנת ה'ק"פ, הועלו למוקד 210 יהודים והשאר גורשו, העיירה התרוקנה לחלוטין מיהודים, ואוסטריה כונתה אז בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה וחזרה לפרוח.
לאחר שבמאה ה-18 שוב נשללו זכויותיהם של היהודים[2], בשנת תקמ"ב התפרסם כתב הסובלנות שהבטיח את זכויותיהם של היהודים במדינה, ובתקופתו של הקיסר פרנץ יוזף פרחה הקהילה היהודית במדינה, ובעיקר בעיר וינה ובפרבריה, וכך שבה לפעול קהילה יהודית בעיירה.
עם פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה במלחמת העולם השניה נספו יהודי המדינה ונשלחו למחנות, וביניהם הושמדה גם הקהילה היהודית בעיירה.
כיום נותרו בעיירה שני בתים יהודיים, בית ספר יהודי, ובית כנסת.
ביקורי רבותינו נשיאינו בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר, יציאתו מרוסיה, ביקורו בארצות הברית, ומאורעות נוספים, הוצרך אדמו"ר הריי"צ לדרוש ברופאים, ולצורך כך ביקר אצל גדולי הפרופסורים בפריז, ובהוראתם הגיע ארבע פעמיים לתקופות נופש בעיירה, בשנים תרצ"ז-תרח"צ (בתקופה זו ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בעיירה פורקרסדורף הסמוכה).
הפעם הראשונה בה ביקר הרבי בעיירה, היתה בי"ג טבת תרצ"ז, כאשר הגיע למשך שבוע למעון המרפא "וואלד סנטוריום" בעיירה בניהולו של ד"ר מוטנער, שם ביקר אותו הרופא ואבחן את מצב דיבורו ומצא שהוא הוטב. הרבי שקיבל ויזה לאוסטריה הגיע לבקר אותו במקום.
המעון בו שהה אדמו"ר הריי"צ, סמוך ליער וינה בדרומה של העיר ולכרמי הגפנים באזור וידוע באוויר הצח שיש בו.
בסביבות כ"א טבת נסע לפריז שם שהה עד תחילת חודש אדר, ובהוראת הרופאים עם תחילת חודש אדר שב לפרכטולדסדורף יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, הגיע למעון המרפא ביום חמישי ז' אדר, ושהה שם עד לנסיעתו חזרה לאוטבוצק בי"א ניסן.
אף שהנסיעה המנוחה סייעו מעט בהטבת הבנת דברי הרבי, על פי מכתבו של המזכיר הרב יחזקאל פייגין מובן שנותרה החולשה הכללית והקושי בהליכה ובדיבור, וכולם הבינו כי לא ירחק היום והרבי יצטרך לצאת שוב לעיירות מרפא ולדרוש ברופאים.
בו' תמוז תרצ"ז נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לעיירת המרפא, אליו הגיע כעבור יום, בז' תמוז ושהה בעיירת המרפא למעלה מחודשיים[3], ובמהלך שהותו אף אמר מאמר חסידות[4].
כעבור שנה, בכ"ד טבת תרח"צ נסע שוב אדמו"ר הריי"צ פרכטולדסדורף ושהה שם במשך למעלה מחודשיים עד לי' אדר שני ומשם המשיך לפריז[5].
אף שהרבי התעכב במעון המרפא יותר ממה שתכנן בתחילה, נסיעתו היתה בתזמון מדוייק, ימים ספורים לפני שהחל הסיפוח הגרמני של אוסטריה (ה'אנשלוס'), שבעקבותיו סבלו היהודים שנותרו במדינה מאנטישמיות ובסופו של דבר הובלו רבים מהם אל מחנות המוות.
בביקורים אלו מינה אדמו"ר הריי"צ את בתו הרבנית חיה מושקא ל"מזכירתי הזמנית"[6], ותיאר במכתב ששיגר לרבי את הקשר הקרוב ביניהם[7].
בין האישים שביקרו את אדמו"ר הריי"צ במעון המרפא, היה הרב ישראל גייקובסון שהרבי התבטא מספר פעמים על העונג הגדול שנגרם לו מהביקור ושוחח עמו באריכות ובהרחבה במספר יחידויות במשך למעלה מ-28 שעות. וכן בנו של בעל 'ערוגות הבושם' הרב מפאפא, ואישים נוספים.
הרבי ואדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
מביקורים אלו נשתמרה בידינו התמונה הידועה של הרבי משחק בשחמט עם חמיו, אשר הרופאים ציוו עליו לנוח מיגיעה שכלית עיונית.
במהלך שהותו במקום, נהג הרבי לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.
הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט[8].
בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרבי מסובב את המשחק על מנת שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי[9].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, עמודים 155–181
הערות שוליים
- ↑ בכתיב יידי: פערכטאלדסדארף או פערכטעלסדארף.
- ↑ בין השאר נחקקו חוקים שהגבילו את מספרם במדינה ואחד החוקים הוא שרק לבן הבכור מותר לשאת אישה.
- ↑ ראו מכתב בחתימת בתו הרבנית חיה מושקא מתאריך ו' מנחם אב תרצ"ז, ולפי המידע המצורף למכתב ביקורו זה נמשך מראשית חודש תמוז ועד אמצע חודש אלול, למעלה מחודשיים (זאת בשונה ממה שנכתב באדמו"ר חב"ד ויהדות צרפת עמוד 189 ששיערו שתכנית זו לא יצאה לפועל).
- ↑ דיבור המתחיל 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו' ב' דראש חודש אלול תרצ"ז. ספר המאמרים תרצ"ז עמוד 305.
- ↑ מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד 14.
- ↑ "צייט וואייליקע סעקרעטערין".
- ↑ "רעייתך הכבודה בתנו היקרה תי' יושבת ממולי, ומבטת בעיניה הגדולות היפות והמחוכמות... ומפטפטת טאטעלע טאייערער [אבי היקר]...". אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו עמוד רמז. אגרת ה'תקפט.
- ↑ הרבי הגיה את הפרטים אודות המאורע המתועד בתמונה עבור הספר ימי בראשית, וההגהות על עמודים אלו התפרסמו לימים בספר 'אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'.
- ↑ שיחות קודש ה'תרפ"ט-ה'שי"ת ע' 99.