תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:40, 14 בינואר 2022

תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ-300 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.

המוסד נוסד בשנת תשס"ד, כבית ספר קטן, בשנת תשע"ב, עבר התלמוד תורה למתחם שנבנה עם 3 בנינים בעלי 2 קומות והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, מצפה רמון, דימונה והסביבה.

היסטוריית המוסד

בשנת תשס"ה, היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר שבית הספר לבנים עוזיאל דכדך מבחינה רוחנית וגשמית.

את המשימה נטל הרב ניצן חלק שהיה בבעלותו בית כנסת קטן בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף. שנת הלימודים תשס"ו מתקרבת ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לדבר, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור.

כנגד כל הסיכויים, בא' אלול תשס"ה נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: רפאל בכר, אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק.

בשנת תשס"ח, במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך למשרדי המוסד. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים תשע"א הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד".

בשנת תשע"ז עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת תשע"ט נחנך בניין מפור חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים.

צוות התלמוד תורה

הנהלה

מנהל התלמוד תורה - הרב ניצן חלק
סגן מנהל - הרב יוסי ישראלי.
אחראי משמעת - הרב בנימין מלכא.

אנשי צוות

מזכירה - יפעת חלק .
יועץ חינוכי - הרב שמואל גודמן.
אחראי תחזוקה - ר' שמעון וקנין.

מחנכים

כיתה א' - הרב נועם אפרתי.
כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק.
כיתה א' 3 - הרב נפתלי פיליפ.
כיתה ב' - הרב יצחק פרץ.
כיתה ב' 2 - הרב רפאל בכר.
כיתה ב' 3 - הרב עדי אהרונוב.
כיתה ג' - הרב שמעון דהן.
כיתה ג' 2 - הרב ישראל כהן.
כיתה ד' - הרב יוסף יצחק קופצ'יק.
כיתה ד' 2 - הרב צבי ראובן.
כיתה ה' - הרב יוסי ישראלי.
כיתה ה' 2 - הרב אושרי בוגלר.
כיתה ו' - הרב אפרים חרמץ.
כיתה ו' 2 - הרב מענדל אלישביץ.
כיתה ז' - הרב שמואל מלוב.
כיתה ז' 2 - הרב אלעזר הלל.
כיתה ח' - הרב בצלאל חדד.
כיתה ח' 2 - הרב איתן אליהו.

מורים מקצועיים

הרב מנחם מענדל שאול מור יוסף.
הרב מנחם מענדל אלורו.
הרב דוד פחימה.
הרב יצחק פרץ.
הרב אורן קפלן.
הרב מנחם מענדל אזגווי
הרב חנניה זהר

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים.

פעילויות ומבצעים

זיכויים לספרים

לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.

את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

מבצעי חורף

מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.

בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:

הלכות תפילה.
ברכות הנהנין.
לחיות משיח.
מבצע הקהל.
אהבת התורה^[1].
מתקשרים לרבי
הקהל

שינון משניות בעל-פה

מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע 'שינון משניות ותניא בעל-פה', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות פרקי תניא. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

הפסקה חסידית

הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":

סדר חת"ת רמב"ם - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את השיעור היומי - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
סדר לימוד רמב"ם - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ברמב"ם.

קישורים חיצוניים

תהלוכת ל"ג בעומר השנתית מטעם התלמוד תורה

הערות שוליים

↑ מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.

[1] מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:תלמוד תורה חבד באר שבע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[באר שבע]]]]
+'''[[תלמוד תורה]] מעיינות חב"ד [[באר שבע]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ-300 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.
-'''[[תלמוד תורה]] מעיינות חב"ד [[באר שבע]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ - 300 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.
-המוסד נוסד בשנת תשס"ד, כבית ספר קטן, בשנת תשע"ב, עבר התלמוד תורה למתחם שנבנה עבורו עם 3 בנינים בעלי 2 קומות והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, מצפה רמון, דימונה והסביבה..
+המוסד נוסד בשנת [[תשס"ד]], כבית ספר קטן, בשנת [[תשע"ב]], עבר התלמוד תורה למתחם שנבנה עם 3 בנינים בעלי 2 קומות והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, מצפה רמון, דימונה והסביבה.
 ==היסטוריית המוסד==
-בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר שבית הספר לבנים '''עוזיאל''' דכדך מבחינה רוחנית וגשמית.
+בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר שבית הספר לבנים עוזיאל דכדך מבחינה רוחנית וגשמית.
 את המשימה נטל הרב [[ניצן חלק]] שהיה בבעלותו בית כנסת קטן בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף. שנת הלימודים [[תשס"ו]] מתקרבת ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לדבר, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 כנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ה]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: [[רפאל בכר]], אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק.
-בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שני קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך למשרדי המוסד. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים.
+בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך למשרדי המוסד. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים.
 בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד".
 בשנת [[תשע"ז]] עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת תשע"ט נחנך בניין מפור חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ==צוות התלמוד תורה==
 [[קובץ:ניצן חלק 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[ניצן חלק]]]]
-'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[ניצן חלק]]'''.
+{{טורים|תוכן=
+'''הנהלה'''
+*מנהל התלמוד תורה - הרב [[ניצן חלק]]
 *סגן מנהל - הרב יוסי ישראלי.
 *אחראי משמעת - הרב בנימין מלכא.
-{{טורים|תוכן=
 '''אנשי צוות'''
-:*מזכירה - יפעת חלק .
+*מזכירה - יפעת חלק .
-:*יועץ חינוכי - הרב שמואל גודמן.
+*יועץ חינוכי - הרב שמואל גודמן.
-:*אחראי תחזוקה - ר' שמעון וקנין.
+*אחראי תחזוקה - ר' שמעון וקנין.
 '''מחנכים'''
-:*כיתה א' - הרב נועם אפרתי.
+*כיתה א' - הרב נועם אפרתי.
-:*כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק.
+*כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק.
-:*כיתה א' 3 - הרב נפתלי פיליפ.
+*כיתה א' 3 - הרב נפתלי פיליפ.
-:*כיתה ב' - הרב יצחק פרץ.
+*כיתה ב' - הרב יצחק פרץ.
-:*כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]].
+*כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]].
-:*כיתה ב' 3 - הרב עדי אהרונוב.
+*כיתה ב' 3 - הרב עדי אהרונוב.
-:*כיתה ג' - הרב שמעון דהן.
+*כיתה ג' - הרב שמעון דהן.
-:*כיתה ג' 2 - הרב ישראל כהן.
+*כיתה ג' 2 - הרב ישראל כהן.
-:*כיתה ד' - הרב יוסף יצחק קופצ'יק.
+*כיתה ד' - הרב יוסף יצחק קופצ'יק.
-:*כיתה ד' 2 - הרב צבי ראובן.
+*כיתה ד' 2 - הרב צבי ראובן.
-:*כיתה ה' - הרב יוסי ישראלי.
+*כיתה ה' - הרב יוסי ישראלי.
-:*כיתה ה' 2 - הרב אושרי בוגלר.
+*כיתה ה' 2 - הרב אושרי בוגלר.
-:*כיתה ו' - הרב אפרים חרמץ.
+*כיתה ו' - הרב אפרים חרמץ.
-:*כיתה ו' 2 - הרב מענדל אלישביץ.
+*כיתה ו' 2 - הרב מענדל אלישביץ.
-:*כיתה ז' - הרב שמואל מלוב.
+*כיתה ז' - הרב שמואל מלוב.
-:*כיתה ז' 2 - הרב אלעזר הלל.
+*כיתה ז' 2 - הרב אלעזר הלל.
-:*כיתה ח' - הרב [[בצלאל חדד]].
+*כיתה ח' - הרב [[בצלאל חדד]].
-:*כיתה ח' 2 - הרב איתן אליהו.
+*כיתה ח' 2 - הרב איתן אליהו.
 '''מורים מקצועיים'''
+*הרב מנחם מענדל שאול מור יוסף.
-:*הרב מענדי מור יוסף.
+*הרב מנחם מענדל אלורו.
-:*הרב מענדי אלורו.
+*הרב דוד פחימה.
-:*הרב דוד פחימה.
+*הרב יצחק פרץ.
-:*הרב יצחק פרץ.
+*הרב אורן קפלן.
-:*הרב אורן קפלן.
+*הרב מנחם מענדל אזגווי
-:*הרב מענדי אזגווי
+*הרב חנניה זהר
-:*הרב חנניה זהר
 }}
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.
 מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
 המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.
 בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.
 בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.
 במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
-:*הלכות תפילה.
+*הלכות תפילה.
-:*ברכות הנהנין.
+*ברכות הנהנין.
-:*לחיות משיח.
+*לחיות משיח.
-:*מבצע הקהל.
+*מבצע הקהל.
-:*אהבת התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
+*אהבת התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
-:*מתקשרים לרבי
+*מתקשרים לרבי
-:*הקהל
+*הקהל
 ===שינון [[משניות]] בעל-פה===
@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.
-בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.
+בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.
 כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.
@@ שורה 96: / שורה 96: @@
 ===הפסקה חסידית===
 הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
 *'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
 *'''סדר לימוד רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ב[[רמב"ם]].