גדליה הרץ

הגאון החסיד הרב גדליה הרץ (טבת תרע"ד - ו' שבט תשל"ח, 14 בינואר 1978) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ורשה, ראש הישיבה הראשון של ישיבת חידושי הרי"ם ומהדמויות המשפיעות בחסידות גור בישראל.

תולדות חיים

נולד בחודש טבת תרד"ע בעיירה אויאזד במחוז לודז' שבפולין, לאביו ר' אברהם משה דוד ולאמו מרת פעריל, משפחה שנמנתה על צאצאי אדמו"רי בית פשיסחא.

בעודו ילד עברה משפחתו להתגורר בעיירה רמברטוב הסמוכה לוורשה, שם עסק אביו לפרנסתו כשוחט.

בישיבת תומכי תמימים

בהגיעו לגיל ישיבה נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ורשה בזכות שמה הטוב שהלך לפניה, וכן בהשפעת ר' דוד טייבלום שהיה עמו ביחסי ידידות ושימש כר"מ בישיבה.

במשך שש שנים למד בישיבת תומכי תמימים משנת תרפ"ח עד שנת תרצ"ג, ובאמצע שנות לימודיו, בהיותו בגיל 17, נמנה על קבוצת התלמידים שהוסמכו לרבנות על ידי גדולי רבני ורשה, וכן על קבוצת הבחורים שנשלחו לדבר עם הרבי בלימוד כאשר הגיע לבקר אצל אדמו"ר הריי"צ. בתקופה זו אף זכה לקירובים מיוחדים מהמזכיר של אדמו"ר הריי"צ ר' חאטשע פייגין.

בקיץ תרצ"ג עבר ללמוד בישיבתו של ר' שמעון שקופ "ישיבת שער התורה" בגרודנה, וכעבור שנה סיים את לימודיו בישיבה וחזר לוורשה, שם התחבב על הגאון הרב מנחם זמבא שקירב אותו רבות ושוחח איתו ארוכות בלימוד.

בהגיעו לגיל 21 התחתן עם בת משפחת גלברד, משפחה עשירה ומיוחסת מחסידי גור, וזכה שאדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה לחתונה.

אחר נישואיו נתבקש על ידי הרבי הריי"צ לצאת לשליחות במנצ'וריה בסין, אך הדבר לא יצא לפועל כיון שאביו חשש שילך למקום זה ויפול בידי הרוסים, ותחת זאת ניגש למבחן אצל וועד רבנים מטעם 'אגודת ישראל', מתוך מטרה לזכות בהגרלה בין המצליחים במבחן על כמות מצומצמת של סרטיפיקט לעליה לארץ ישראל, אך על אף שהצליח במבחן לא זכה באישורים המיוחלים, וכשאחד מהבוחנים שמע זאת, דאג שיקבל אישור ללא הגרלה, בתנאי שבבואו לארץ ישראל ילמד בישיבת שפת אמת בירושלים, ולאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הריי"צ - הסכים לתנאי ועלה לארץ הקודש, ובשנת תרצ"ו נכנס ללמוד בישיבת 'שפת אמת' בירושלים.

פעילות ציבורית

כאשר הוקם סניף הישיבה בתל אביב (שנקראה לימים 'ישיבת חידושי הרי"ם'), התמנה כראש קבוצת האברכים והבחורים שנשלחו להיות בצוות הישיבה, כך שהתמנה לגיל ישיבה בגיל 22 בלבד.

היה חבר בועד הישיבות, ובין ראשי המדברים באסיפות.

בתחילת שנת תשט"ו קיבל את ההצעה להתמנות רב קהילה בסידני, אוסטרליה, ונסע לשם יחד עם משפחתו, ובמשך תשע שנים עמל לקרב יהודים ליהדות ולקבוע שיעורי תורה לבני הקהילה, ובסוף שנת תשכ"ג נענה לבקשתו של האדמו"ר ה'לב שמחה' שיחזור לשמש כראש ישיבה מאחר שלא נמצא מי שינהל את הישיבה כראוי. בשליחות זו לאוסטרליה ראה מעין 'השלמה' לשליחות שאדמו"ר הריי"צ ביקש לשלוח אותו למנצ'ורי.

אחרית חייו

במשך כל השנים הקפיד על קביעות בלימוד חסידות חב"ד והשתתף בקביעות בהתוועדויות החסידיות שנערכו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב ובכפר חב"ד,

בשנותיו האחרונות התגורר בבני ברק בסמוך לקריית ויז'ניץ והיה מקורב מאוד לאדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ והיו מדברים הרבה בלימוד.

בליל שבת פרשת בא, ו' בשבט תשל"ח נפטר תוך כדי לימוד בספריו, וביום ראשון התקיימה הלוויתו כשאחר מיטתו צועדים אלפי בני הישיבות ותלמידיו,

בראש ההלוויה צעד "הלב שמחה" מגור (שהתעסק בעצמו עם הטהרה), ראש ישיבת 'שפת אמת' דאז, הרב פנחס מנחם אלתר הספיד אותו בשם מוסדות התורה דחסידי גור, ותיאר את עמלו הגדול של ראש הישיבה להרביץ תורה בתלמידים ולהגדיל ולהרחיב גודלה ועוד.

משפחתו

• בנו הרב יצחק מאיר הרץ - ראש ישיבה גדולה ליובאוויטש ורב קהילת חב"ד בלונדון
• חתנו הרב יהודה סילמן - דיין המשמש כרב בית הכנסת והקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק וכאב"ד בבית הדין של הרב נסים קרליץ וכאחד מרבני ומנהיגי הציבור הליטאי.
• חתנו הרב יעקב פיגא - מחשובי חסידי גור בארה"ב, ובנו של הגאון רבי שלמה פיגא זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר.

קישורים חיצוניים

• תולדות חייו בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו