ניגון אימתי קאתי מר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "http://www.old2.ih.chabad.info" ב־"http://old2.ih.chabad.info") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד== | ==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד== | ||
המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש". | המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש". | ||
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]], בעת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], חיבר הרב [[צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"{{הערה|אף ש[[באגרת הגאולה]] להבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]], בעת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], חיבר הרב [[צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"{{הערה|אף ש[[באגרת הגאולה]] להבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגון מועתק בספרים רבים.}} מתוך [[אגרת הגאולה]] להבעש"ט, שנדפסה לראשונה בספר [[בן פורת יוסף]] לרב [[יעקב יוסף מפולנאה]] ונדפסה גם בספר [[כתר שם טוב]]. כחודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[יונה גרינוולד]] לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב"ד. | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}. |
גרסה מ־09:18, 13 בדצמבר 2021
הניגון אימתי קאתי מר הינו ניגון שמחה המושר תכופות בעת התוועדויות ובזמני שמחה. ניגון זה הוא ניגון שט"ז בספר הניגונים.
מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד
המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".
בר"ח אלול תשט"ז, בעת חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין, חיבר הרב צבי אייזנבך על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"[1] מתוך אגרת הגאולה להבעש"ט, שנדפסה לראשונה בספר בן פורת יוסף לרב יעקב יוסף מפולנאה ונדפסה גם בספר כתר שם טוב. כחודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז הורה הרבי לרב יונה גרינוולד לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב"ד.
בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה הרבי לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב שמואל זלמנוב[2] (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"[3].
מילות הניגון
מקורם של מילות הניגון, הוא באגרת הגאולה שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של הרבי.
קישורים חיצוניים
- ניגון "אימתי קאתי מר" בהתוועדות אצל הרבי: מתי החל? ומה מקורו? • צפו
- ניגון אימתי קאתי מר בספר ליקוט ניגונים חלק ב' - קה"ת, י"א ניסן ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק שליט"א
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 2#
- הניגון מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז
הערות שוליים
- ↑ אף שבאגרת הגאולה להבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגון מועתק בספרים רבים.
- ↑ מנהל חברת ניגוני ישראל חסידי חב"ד ומפיק ספר הניגונים של חסידי חב"ד.
- ↑ שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.