משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי חנינא בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת פרמטרים כפולים) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| שם = רבי חנינא בר חמא | | שם = רבי חנינא בר חמא | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
| כיתוב = | | כיתוב = | ||
| תאריך לידה = [[ג'תתק"ה]] | | תאריך לידה = [[ג'תתק"ה]] | ||
| מקום לידה = | | מקום לידה = | ||
| תאריך פטירה = | | תאריך פטירה = | ||
| שורה 29: | שורה 25: | ||
}} | }} | ||
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה| | רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|בבלי בכורות מט ב}}, [[תוספות]] ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי |ציפורי]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 35: | שורה 31: | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]], ולמד שם אצל [[רב המנונא (הראשון)|רב המנונא]] | רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]], ולמד שם אצל [[רב המנונא (הראשון)|רב המנונא]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ב.}}. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו [[חמא ברבי חנינא|חמא]], כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד ה[[משנה]] מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן). | ||
עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה. | עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה. | ||
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך{{הערה|בבלי | על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך{{הערה|בבלי עבודה זרה י ב}}... | ||
רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השנייה{{הערה|בבלי | רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השנייה{{הערה|בבלי חולין כד ב}}. הוא נפטר סמוך לשנת [[ד'צ"ט]], בהיותו כבן 95. | ||
==תפקידיו הציבוריים== | ==תפקידיו הציבוריים== | ||
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה| | רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|בבלי כתובות קג ב}}; {{הערה|ירושלמי תענית ד ב}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי העירובין סה ב}}. | ||
מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא | מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא פה ב}}}. | ||
משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. [[רש"י]] למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים. | משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. [[רש"י]] למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים. | ||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה{{הערה| | הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה{{הערה|בבלי סנהדרין סז ב.}}. לפי הסבר הגמרא, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על הקב"ה בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים. | ||
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''"רוב וקרוב הלך אחר הרוב"''', המשמש במקרה של חפץ שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי החפץ הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב. | אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''"רוב וקרוב הלך אחר הרוב"''', המשמש במקרה של חפץ שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי החפץ הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב. | ||
==רבותיו, חבריו ותלמידיו== | ==רבותיו, חבריו ותלמידיו== | ||
מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]], [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]. חבריו היו [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רבי אפס]], [[רבי יהושע בן לוי]], [[רב (אמורא)|רב]] ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים [[רבי יוחנן]], בנו – [[רבי חמא ברבי חנינא|רבי חמא]]{{הערה| | מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]], [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]. חבריו היו [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רבי אפס]], [[רבי יהושע בן לוי]], [[רב (אמורא)|רב]] ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים [[רבי יוחנן]], בנו – [[רבי חמא ברבי חנינא|רבי חמא]]{{הערה|בבלי קידושין ע ב}}.}}, [[רבי אושעיא]], רבי [[אלעזר בן פדת]], רבי [[חייא בר אבא]], [[רבי אבא]], רבי [[שמעון בן לקיש]] ורבים אחרים. | ||
חתנו היה האמורא שמואל סבא{{הערה|בבלי | חתנו היה האמורא שמואל סבא{{הערה|בבלי ברכות סב ב}}. | ||
== אצל רבותינו נשיאנו == | == אצל רבותינו נשיאנו == | ||
גרסה אחרונה מ־02:36, 7 בדצמבר 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
| רבי חנינא בר חמא | |
|---|---|
| לידה | ג'תתק"ה |
| רבותיו | רב המנונא, רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי חייא ובר קפרא |
| תלמידיו | רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן, רבי אושעיא, רבי אלעזר בן פדת, רבי שמעון בן לקיש ועוד |
| בני דורו | רבי אפס, לוי, רב ועוד |
רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים[1], תוספות ד"ה אמר רבי אסי, בשם רש"י}}. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית בציפורי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש מייחסים את רבי פנחס בר חמא הכהן כאחיו של רבי חנינא, ובעל הסדר הדורות הציע כי ייתכן שאביו היה רבי חמא בר אבא[2].
קורות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי חנינא נולד בבבל בסביבות שנת ג'תתק"ה, ולמד שם אצל רב המנונא[3]. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו חמא, כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד המשנה מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן). עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה. על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר אנטונינוס, אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: "לית דין בר איניש", כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך[4]... רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השנייה[5]. הוא נפטר סמוך לשנת ד'צ"ט, בהיותו כבן 95.
תפקידיו הציבוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: "שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש". רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של רבי אפס, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו[6]; [7]. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי[8].
מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב בפלפול. כך למשל, כאשר רבי חייא ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול[9]}.
משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. רש"י למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח יצחק אייזיק הלוי שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים.
משנתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב "אין עוד מלבדו" ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה[10]. לפי הסבר הגמרא, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על הקב"ה בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא "רוב וקרוב הלך אחר הרוב", המשמש במקרה של חפץ שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "הלך אחר הרוב", וכלל אחר - "קרוב" - מכריע כי החפץ הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים מהתורה, אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב.
רבותיו, חבריו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי חייא ובר קפרא. חבריו היו לוי, רבי אפס, רבי יהושע בן לוי, רב ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים רבי יוחנן, בנו – רבי חמא[11].}}, רבי אושעיא, רבי אלעזר בן פדת, רבי חייא בר אבא, רבי אבא, רבי שמעון בן לקיש ורבים אחרים.
חתנו היה האמורא שמואל סבא[12].
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |