מגן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית. | עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית. | ||
==יחס הרבי לסמל== | ==יחס הרבי הריי"צ לסמל== | ||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה. | ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, | הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, | ||
אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | ||
== יחס הרבי מלך המשיח לסמל == | |||
בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין | בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין | ||
גרסה מ־22:29, 2 בדצמבר 2021
המגן דוד הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך אלפי שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי המסורת צורתו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.
היסטוריית הסמל
האיזכור הראשון של הסמל נמצא בספר קראי בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר 'רזיאל המלאך' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של אדם הראשון.
צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.
בזמן השואה, הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.
עם הקמתה של מדינת ישראל, אימצו הציונים את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.
יחס הרבי הריי"צ לסמל
בשמיני עצרת תרפ"ו הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם אדמו"ר הריי"צ ביחידות ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם הרבי שהוא בקי גדול בתורת הקבלה[1], ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה...
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח לאדמו"ר הריי"צ מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.
יחס הרבי מלך המשיח לסמל
בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל[2],
אך עם זאת אירע מקרה בודד בו הורה הרבי להשאיר את הסמל[3]. כפי שידוע כמה הקפיד הרבי על דברי אביו, ובדברים של אבא לא נוגעים.
הרבי השתמש בגביע לקידוש עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן שאינו כל-כך בולט. וכן בארון קודש ב-770 ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל.
לגבאי 770 הרב ליפסקר, שאל את הרבי האם להציב על הפורכות סמל מגן דוד הורה הרבי שלא להציב.
קישורים חיצוניים
- סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך בין גלות לגאולה, ועד חיילי בית דוד סניף צפת
ל"ג בעומר תשע"ה - נפתלי סילברברג, מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד
אתר בית חב"ד
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בשיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים בתורת החסידות לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".
- ↑ כאשר ביקר הרבי בקעמפ גן ישראל וסייר בחדרי השינה הבחין במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' יצחק פלור הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' חנוך גליצנשטיין הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.
- ↑ על מצבת אביו של הרבי המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' מרדכי מנשה גורליק הוסר הסמל והרבי הורה להחזירו.