ריבית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
 
*הרב דניאל גראבסקי, '''[https://chabad.info/beis-medrash/727957/הלכות ריבית]''' {{מדיה הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]

גרסה מ־12:07, 27 באוקטובר 2021

ריבית – פירושה קבלת ריוח עבור ממון שניתן בהלוואה, כלומר, קבלת שכר על העובדה שבעבר היה הממון שלו (למרות שעתה כבר יצא הכסף מרשותו ונכנס לרשות הלוה), ובכך שהלוה אותו בעבר, נתן (המלוה) אז אפשרות ללוה לסחור בו.

וזהירות מרבית – פירושה: קבלת ריוח רק מהשייך לו עתה (שזהו התוכן ד"היתר עיסקא": חלק מן הכסף נשאר של המלוה, אלא שהוא נותנו בפקדון בלבד ללוה, ואת הריוח הוא מקבל רק מהחלק השייך לו גם עתה. ועד"ז – שכירת בהמה וכלים).

בחסידות

כדרך שיהודי מתנהג עם יהודי שני – כך מתנהגים עמו מלמעלה: אם הוא עובר על איסור רבית, הוא נוטל עתה ריווח משום שנתן לו בעבר כסף, מתנהגים עמו מלמעלה באופן כזה: עבודתו עתה היא כביכול ללא השתתפות מלמעלה; ישנה רק נתינת ה"כסף" – כח – קיום המצוות שלמעלה – לפני שהוא מתחיל בה"מסחר", ההתעסקות בעבודתו, שזהו הכח לביצוע עבודתו. ואילו כשהוא מקיים מצות רבית, מתנהגים עמו כך גם מלמעלה: לא זו בלבד שנותנים לו תחילה הכח לעבודתו, אלא שמשתתפים עמו מלמעלה בעבודה עצמה – "הקב"ה קורא ושונה כנגדו".

וזוהי השייכות של מצות רבית אל קבלת עול שמים ויציאת מצרים: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים