יחיאל הלפרין (חזן): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף יחיאל הלפרין לשם יחיאל הלפרין (חזן): אינו פירוש עיקרי) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה שליח ציבור בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה [[שליח ציבור]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערקע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]]. | יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערקע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]]. | ||
[[ | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שר' יחיאל הגיע לליובאוויטש מייד לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]]. | ||
בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[ | בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז}}. | ||
ר' יחיאל היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. ר' יחיאל הביא את הניגון "[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר | ר' יחיאל היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. ר' יחיאל הביא את הניגון "[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]], לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]] ו[[ניגון מכלכל חיים]]. | ||
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת '[[תומכי תמימים]]'. | בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת '[[תומכי תמימים]]'. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הלפרין, יחיאל}} | {{מיון רגיל:הלפרין, יחיאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
גרסה מ־18:29, 6 בספטמבר 2021
החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח), היה שליח ציבור בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן, קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.
אדמו"ר הריי"צ מספר שר' יחיאל הגיע לליובאוויטש מייד לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.
בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך אדמו"ר הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה[2].
ר' יחיאל היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. ר' יחיאל הביא את הניגון "הוא אלוקינו" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח, לפיוט הנאמר ביום כיפור וניגון מכלכל חיים.
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת 'תומכי תמימים'.
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
- ↑ ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז