פרה אדומה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
[[קובץ:פרה_אדומה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרה אדומה]] | [[קובץ:פרה_אדומה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרה אדומה]] | ||
'''פרה אדומה''' היא מצוה המפורשת ב[[פרשת חוקת]] ונחשבת מהמצוות שאין להם טעם על פי [[תורת הנגלה]] ולכן הם נקראים חוקים. | '''פרה אדומה''' היא מצוה המפורשת ב[[פרשת חוקת]] ונחשבת מהמצוות שאין להם טעם על פי [[תורת הנגלה]] ולכן הם נקראים חוקים. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
אבל המעשה רע אשר מתאוה לו מחמת שהוא באמת רע גמור מצד עצמו אי אפשר לו להתכלל בקדושה ואין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם. | אבל המעשה רע אשר מתאוה לו מחמת שהוא באמת רע גמור מצד עצמו אי אפשר לו להתכלל בקדושה ואין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם. | ||
וזהו ענין שריפת הפרה שישאר רק האפר שהוא ענין עצם המדות דנפש הבהמית דהיינו בחינת כח המתאוה, והלבושים צואים שהי' הכח המתאוה מלובש בהן יהיו חולפים וכלים לגמרי דהיינו שלא יהי' כח המתאוה מלובש בהן עוד לא במחשבה שיסיח דעתו לגמרי מלחשוב ולדבר בזה וכ"ש במעשה ח"ו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע וכדומה לאכפיא לסט"א לעשות ההפך ונגד תאוות נפש הבהמית בכל החושי' [[ראיה]] וב[[מחשבה דיבור ומעשה]]. | וזהו ענין שריפת הפרה שישאר רק האפר שהוא ענין עצם המדות דנפש הבהמית דהיינו בחינת כח המתאוה, והלבושים צואים שהי' הכח המתאוה מלובש בהן יהיו חולפים וכלים לגמרי דהיינו שלא יהי' כח המתאוה מלובש בהן עוד לא במחשבה שיסיח דעתו לגמרי מלחשוב ולדבר בזה וכ"ש במעשה ח"ו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע וכדומה לאכפיא לסט"א לעשות ההפך ונגד תאוות נפש הבהמית בכל החושי' [[ראיה]] וב[[מחשבה דיבור ומעשה]]. | ||
===שריפת הפרה=== | ===שריפת הפרה=== | ||
ועל ידי אתכפיא כמו שריפת הפרה שהג' יסודות [[אש]] [[רוח]] [[מים]] שהיו בדרך הרכבה בה חלפו וכלו על ידי השריפה, ונשאר רק עצמותה, שהוא ה[[אפר]], כך כשנפרדו הלבושים צואים [[מחשבה דיבור ומעשה]] של האיסור מן הנפש הבהמית, ונשאר רק עצם כח המתאוה דנה"ב כאשר הוא בעצמותו ואינו מורכב ומלובש במחשבה דיבור ומעשה דאיסור, וזהו בחינת האפר ואזי יוכל להפוך אח"כ כח המתאוה זה מהקצה אל הקצה מ[[אהבה]] רעה ל[[אהבת ה']]{{הערה|אור התורה במדבר פרשת חוקת}}. | ועל ידי אתכפיא כמו שריפת הפרה שהג' יסודות [[אש]] [[רוח]] [[מים]] שהיו בדרך הרכבה בה חלפו וכלו על ידי השריפה, ונשאר רק עצמותה, שהוא ה[[אפר]], כך כשנפרדו הלבושים צואים [[מחשבה דיבור ומעשה]] של האיסור מן הנפש הבהמית, ונשאר רק עצם כח המתאוה דנה"ב כאשר הוא בעצמותו ואינו מורכב ומלובש במחשבה דיבור ומעשה דאיסור, וזהו בחינת האפר ואזי יוכל להפוך אח"כ כח המתאוה זה מהקצה אל הקצה מ[[אהבה]] רעה ל[[אהבת ה']]{{הערה|אור התורה במדבר פרשת חוקת}}. | ||
גרסה מ־05:57, 12 באוגוסט 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
פרה אדומה היא מצוה המפורשת בפרשת חוקת ונחשבת מהמצוות שאין להם טעם על פי תורת הנגלה ולכן הם נקראים חוקים.
עניינה
הנפש הבהמית נשתלשלה מפני שור מצד השמאל, וכמו שמבחינת פרה נמשך אחר כך ההשפעה לחיצונים כך מן המדות של נפש החיונית הבהמית נמשך החשק והתאוה לתענוגי עוה"ז בהיתר או באיסור ח"ו.
התלבשות הרע בלבושי העבירה
כשהאדם חושק וחפץ לדבר מעניני עוה"ז הגשמי, אותו הדבר הוא כלי להרצון והתשוקה שבלב האדם, וכן אותיות המחשבה והדבור שמהרהר ומדבר איך להשיג הדבר הן ג"כ כלים להרצון ההוא, וכל שכן המעשה, שהן כולם בחינת כלים ולבושים להרצון, ועצם הרצון הרי אף שכשהוא מלובש ברע הוא רע גמור מ"מ אין בכח הזה חטא ורע מצד עצמו שהרי מהותו הואמרק כח המתאוה והרי הוא יכול להיות כח המתאוה לטוב כמו שהוא עכשיו מתאוה לרע, אלא שהרע הוא מה שהטה והמשיך כח המתאוה להיות מתאוה לרע ונתלבש בלבושי' צואים עד שנמשך לסור ממ"ע או להתאוות לאיסור.
אבל מצד כח המתאוה בעצמו הרי יש בכח זה להפוך לבבו מן הקצה אל הקצה להיות מתאוה ואוהב וחפץ לדבקה בה', וכמ"ש נפשי אויתיך, כמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו כו' כי באמת כח המתאוה שבנה"ב מצד עצמו שרשו ויסודתו בקדושה עליונה מבחינת פני שור שבמרכבה כנ"ל אלא שבירידת המדרגות ונפילתן בשבירת הכלים נמשך שיהי' כח המתאוה גם לדבר עבירה.
ולזאת כשישוב אל ה' יוכל להפוך לבו מן הקצה אל הקצה, שגם כח המתאוה שהיה מלובש בתאוה רעה ישוב לאהבת ה' כמו שהיה בשרשו בבחינת פני שור כו'.
אבל המעשה רע אשר מתאוה לו מחמת שהוא באמת רע גמור מצד עצמו אי אפשר לו להתכלל בקדושה ואין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם.
וזהו ענין שריפת הפרה שישאר רק האפר שהוא ענין עצם המדות דנפש הבהמית דהיינו בחינת כח המתאוה, והלבושים צואים שהי' הכח המתאוה מלובש בהן יהיו חולפים וכלים לגמרי דהיינו שלא יהי' כח המתאוה מלובש בהן עוד לא במחשבה שיסיח דעתו לגמרי מלחשוב ולדבר בזה וכ"ש במעשה ח"ו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע וכדומה לאכפיא לסט"א לעשות ההפך ונגד תאוות נפש הבהמית בכל החושי' ראיה ובמחשבה דיבור ומעשה.
שריפת הפרה
ועל ידי אתכפיא כמו שריפת הפרה שהג' יסודות אש רוח מים שהיו בדרך הרכבה בה חלפו וכלו על ידי השריפה, ונשאר רק עצמותה, שהוא האפר, כך כשנפרדו הלבושים צואים מחשבה דיבור ומעשה של האיסור מן הנפש הבהמית, ונשאר רק עצם כח המתאוה דנה"ב כאשר הוא בעצמותו ואינו מורכב ומלובש במחשבה דיבור ומעשה דאיסור, וזהו בחינת האפר ואזי יוכל להפוך אח"כ כח המתאוה זה מהקצה אל הקצה מאהבה רעה לאהבת ה'[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ אור התורה במדבר פרשת חוקת