נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך הי' - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו. | לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך הי' - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו. | ||
במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"S של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | |||
בניו היו: הרה"ק ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)]], ר' [[יהושע אלטשולר]]. חתנו הי' ר' [[יוסף קאבלינקער-אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | בניו היו: הרה"ק ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)]], ר' [[יהושע אלטשולר]]. חתנו הי' ר' [[יוסף קאבלינקער-אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | ||
גרסה מ־21:03, 6 בפברואר 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
החסיד ר' נח אלטשולר היה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך.[1]
נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק בר' מנחם מענדל מויטבסק והי' מחסידיו הנאמנים[2].
בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.[3]
בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
בשנת תקל"ז הצטרף למסע ר' מ"מ לארץ ישראל. לפי מסורת משפחת אשבל, הרי שלא התאפשר לו לעלות על האונייה, הוא חיכה מספר ימים, עלה על אונייה אחרת ואז טבע.[4].
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו לים אלא יקשרו אליו פתק עם שמו שם עירו ומטרת נשיאתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה והוא צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר הבדלה בשבת הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
לפי גרסת ר' נחמן מברסלב[5] הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כשד"ר לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך הי' - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו.
במסורת ליובאוויטש מסופר[6] שבדרכו לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"S של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
בניו היו: הרה"ק ר' שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק), ר' יהושע אלטשולר. חתנו הי' ר' יוסף קאבלינקער-אשבל רבה של ליובאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, ובהיכל הבעש"ט גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, ח"א פכ"ד עמ' 116.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סי' ק"א
- ↑ ספר ניצוצי אור ח"א - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין